ארה"ב נגד ההחלטה בהאג: "מכוונת לישראל באופן בלתי הוגן"
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו גינה את החלטת התובעת הראשית של בית הדין הבינלאומי בהאג, המקדמת אפשרות לחקירת פשעי מלחמה נגד ישראל והפלסטינים: "מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי צודקת, עולות שאלות בנוגע לסמכות בית הדין לחקור את ישראל"
וושינגטון "מתנגדת בתוקף" להחלטת התובעת בהאג: מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, גינה הלילה (בין שישי לשבת) את ההחלטה שקיבלה אמש התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), פאטו בנסודה, המקדמת אפשרות של חקירת פשעי מלחמה נגד ישראל והפלסטינים.
"התובעת העלתה שאלות בנוגע לסמכותו של בית הדין הבינלאומי לחקור את ישראל", כתב פומפאו בטוויטר, "אנחנו מתנגדים בתוקף לחקירה הבלתי מוצדקת, שמכוונת לישראל באופן בלתי הוגן. הדרך לשלום מתמשך היא באמצעות משא ומתן ישיר".
ההחלטה הדרמטית בבית הדין בהאג - ידיעות נוספות:
משמעויות ההחלטה בהאג: מי עלול להיחקר, ואיך ישראל תילחם בהחלטה?
התובעת בהאג: יש פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים
ישראל נערכת להחלטה בבית הדין בהאג: "אין להם סמכות"
Today, the #ICC prosecutor raised serious questions about the ICC’s jurisdiction to investigate #Israel. Israel is not a state party to the ICC. We firmly oppose this unjustified inquiry that unfairly targets Israel. The path to lasting peace is through direct negotiations.
— Secretary Pompeo (@SecPompeo) December 21, 2019
"קיים בסיס רציונלי להאמין שבוצעו פשעי מלחמה"
בהודעתה של בנסודה היא ציינה כי מסקנות הבדיקה שערכה בנושא אפשרות של "פשעי מלחמה בפלסטין" מעלות כי פשעים כאלה אכן נעשו. לדבריה, קיים "בסיס סביר" לכך ששני הצדדים אחראים למעשים האסורים על פי הדין הבינלאומי.
"הבדיקה הייתה עצמאית, מקיפה ואובייקטיבית", ציינה בנסודה, שמצאה כי "קיים בסיס רציונלי להאמין" שמתבצעות או שבוצעו פשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה. התובעת טרם פתחה בחקירה רשמית, וקראה לבית הדין לקבוע תוך ארבעה חודשים אם יש לה סמכות שיפוט בישראל.
את אותה "בדיקה מקדמית" ערכה בנסודה בינואר 2015, על רקע מבצע צוק איתן ובעקבות פניית הפלסטינים שהצטרפו זמן קצר קודם לכן לבית הדין. לדבריה, בדיקה זו מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בשלוש תקריות לפחות שנבדקו. היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה על ידי כך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים.
אם בסופו של דבר אכן תיפתח "חקירה בהיקף מלא", כלשון התובעת, ייתכן מצב שבו ישראלים יעמדו בפני סכנת מעצר ביציאתם מהארץ. החקירה עלולה להיפתח גם נגד קברניטי המדינה, בהם ראש הממשלה נתניהו, שהצהיר לא אחת על בנייה בהתנחלויות מאז 2014, במהלך תקופת הבדיקה המדוברת. משמעות נוספת היא פתיחת אפשרות בפני כל פלסטיני לתבוע את ישראל בבית הדין בהאג בגין פשעי מלחמה. גם פקידים שעוסקים באישור הבנייה בהתנחלויות עלולים להיכלל ברשימת הנחקרים, כמו גם קצינים שמשמשים מג"דים ומח"טים, שיכולים גם הם למצוא את עצמם נחקרים בחשד לפשעי מלחמה.
איך הגענו לכאן ואיך אפשר למנוע את החקירה?
הפלסטינים הצטרפו ב-2015 לאמנת רומא, שמסדירה את פעילות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. ההצטרפות אפשרה להם ליזום את המהלך לקידום חקירה נגד ישראל. נתניהו החליט אז להכיל את המהלך הפלסטיני, והסתפק כעונש בעצירת העברת כספים לרשות. בכחול לבן תקפו אותו אתמול על כך, וח"כ צבי האוזר אמר: "היום אנו מתחילים לשלם מחיר מדיני בשל אותו מחדל שנבע משאננות וקוצר ראות היסטורית, כאשר נתניהו העדיף לעצום עיניים בזמן אמת - שבו יכול היה לבלום את המהלך הפלסטיני".
הדרג המדיני יצטרך כעת לקבל החלטה על הדרך למנוע את החקירה. עד כה, ישראל לא שיתפה פעולה עם בנסודה באופן רשמי, אך ניהלה איתה מגעים בלתי-פורמליים. כעת, יצטרכו בדרג המדיני לקבל החלטה אם לשתף פעולה עם בית הדין כדי לנסות להשפיע על החלטתו. ישראל תמשיך לטעון שלבית הדין אין סמכות בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, ושהחלטה כזו תהיה שגויה. השאלה היא אם ישראל תעלה את הטענה מול בית הדין - כי אז תכיר בעצם, בעקיפין, בסמכותו.
יש לציין כי התובעת לא הייתה חייבת לבקש מבית הדין לקבוע בשאלת סמכות השיפוט שלה בישראל, אך ביקשה כנראה לשמור על זהירות. אפשר להעריך כי היא מעוניינת שבית הדין ייטול על עצמו את האחריות לחקירה של פשעי מלחמה - אחרת היא זו שתעמוד במוקד הביקורת וצעדי הנגד של ישראל ובעלות בריתה, כמו ארה"ב. טרם ברור מה תהיה החלטתו של בית הדין.
בתוך כך, שעות ספורות לפני פרסום מסקנות הבדיקה בהאג, פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט חוות דעת משלו, שבה גרס כי אין לבית הדין סמכות לבחון את הנעשה בשטחים שבהם מחזיקה ישראל. "רק מדינות ריבוניות יכולות להקנות לבית הדין סמכות שיפוט פלילית. הרשות הפלסטינית, באופן מובהק, אינה עומדת בתנאים לקיומה של מדינה בהתאם למשפט הבין-לאומי ולאמנת רומא", ציין מנדלבליט.
לדבריו, "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן ולא בהליך משפטי פלילי. לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".
ראש הממשלה נתניהו כינה אתמול את ההחלטה "שערורייתית וחסרת בסיס". הוא הבטיח "להיאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית". עוד אמר רה"מ כי "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבינלאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ ישראל, במולדתם, לפשע מלחמה. זה אבסורד".
הפלסטינים, כולל חמאס שנמצא גם הוא במוקד הטענות של התובעת, בירכו על החלטתה. יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן אף הכריז: "זהו יום גדול כי השגנו את מה שאנו רוצים. החל מהיום, בית המשפט הבינלאומי יוכל לקבל את התביעות שהגשנו בעבר". עוד ציין, אם כי כנראה באופן שגוי, כי "זהו יום היסטורי. כעת כל פלסטיני שנפצע יכול להגיש תביעה בבית המשפט נגד ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
