נתניהו, גנץ וליברמן: הבכירים שעל הכוונת של בית הדין בהאג
תוך 120 יום אמור בית הדין הבינלאומי להחליט אם בסמכות התובעת הראשית לפתוח ב"חקירה מלאה" נגד ישראל. על הכוונת: מי שכיהנו בתפקידים בכירים החל מ-2014 - ראש הממשלה, רמטכ"לים, שרי ביטחון, ראשי שב"כ, שרי הבינוי והשיכון, ואף קצינים מרמת מפקדי גדודים, ראשי התנחלויות ופקידי ממשלה
אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יאשר שלתובעת הראשית פאטו בנסודה יש סמכות לחקור את הנעשה ביהודה ושומרון וברצועת עזה – המשמעות היא פתיחת דלת לכל פלסטיני להגיש תביעה בבית הדין בהאג נגד ישראל על פשעי מלחמה. מבחינת התובעת, התקופה הרלוונטית לבדיקה היא החל מ-2014, ועל הכוונת נמצאים מי שכיהנו בתפקידים בכירים בשנים הללו.
התובעת טרם פתחה בחקירה רשמית, וקראה לבית הדין לקבוע אם יש לה סמכות שיפוט בישראל. אם ייקבע כי יש לה סמכות לכך - חקירה יכולה להיפתח נגד קברניטי המדינה, כמו למשל ראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו הודיע כמה פעמים על בנייה בהתנחלויות מאז 2014, ואם בנסודה אכן רואה בכך פשע מלחמה - היא עשויה לדרוש לחקור גם אותו.
בין אנשי הצבא שעלולים למצוא עצמם מזומנים לחקירה, מלבד הרמטכ"לים לשעבר בני גנץ וגדי איזנקוט והרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף אביב כוכבי, נמצאים קצינים בכירים ברמת מפקדי גדודים ומעלה. עוד על הכוונת: ראש השב"כ נדב ארגמן וקודמו בתפקיד יורם כהן, שרי הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ואביגדור ליברמן והשר הנוכחי נפתלי בנט, ואף שרי הבינוי והשיכון בשנים האחרונות מתוקף אחריותם לבנייה בהתנחלויות.
תיאורטית, גם ראשי יישובים בהתנחלויות ופקידים במשרד השיכון עלולים להיות מזומנים לחקירה. אם הישראלים לא יתייצבו לחקירה - מה שברור שהם לא יעשו - יוציאו נגדם צווי מעצר.
בהחלטתה הדרמטית שלשום, הודיעה התובעת הראשית כי הבדיקה שערכה לאפשרות של "פשעי מלחמה בפלסטין" העלתה כי אכן נעשו פשעים כאלו, ולדבריה יש "בסיס סביר" לכך ששני הצדדים אחראים למעשים שאסורים על פי הדין הבינלאומי. בנסודה פתחה ב"בדיקה מקדמית" בינואר 2015, על רקע מבצע צוק איתן ובעקבות פניית הפלסטינים שהצטרפו זמן קצר לפני כן לבית הדין. היא הודיעה כי הבדיקה הייתה "עצמאית, מקיפה ואובייקטיבית", ומצאה שיש "בסיס רציונלי להאמין" שמתבצעות או שבוצעו פשעי מלחמה בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה.
לדברי התובעת, באירועי מבצע "צוק איתן" ביצעו גם ישראל וגם חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים פשעי מלחמה (כאמור, היא לא קובעת מפורשות שפשעים כאלו בוצעו, ומציינת שוב ושוב שיש "בסיס סביר להאמין" שהם בוצעו).
בהקשר הישראלי, היא כתבה, הבדיקה מראה כי צה"ל ביצע "מתקפות לא-מידתיות" בלפחות שלוש תקריות שנבדקו. מנגד, היא הוסיפה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות ביצעו פשעי מלחמה בכך ששיגרו רקטות לעבר אזרחי ישראל והשתמשו באזרחים כמגנים אנושיים. היא הוסיפה שהם גם שללו מחשודים זכות למשפט הוגן – ככל הנראה בהתייחסות להוצאות להורג על-ידי חמאס של חשודים כמשת"פים במהלך ימי הלחימה ב-2014.
התובעת מעוניינת גם לחקור תקריות של ירי מצד חיילי צה"ל בפלסטינים שהפגינו או התפרעו ליד גדר הגבול ברצועת עזה, במסגרת הפגנות "צעדת השיבה" שהחלו במרץ 2018. עוד ציינה בנסודה את הבנייה בהתנחלויות, שאותה היא מגדירה כפשע מלחמה שמבוצע על-ידי גורמים ישראלים, שהיו מעורבים בפעילות של העברת אוכלוסיה ישראלית לגדה המערבית החל מיוני 2014.
היא ביקשה מבית הדין לקבל בתוך ארבעה חודשים החלטה בשאלת סמכות השיפוט שלו לחקור פשעים-לכאורה בשטחים המדוברים. ישראל טוענת שאין לה סמכות כזו, וניסתה לשכנע אותה בכך במשך חמש השנים שעברו מאז פתיחת הבדיקה - כדי לסתום את הגולל על אפשרות לתבוע את ישראל או אישים ישראלים על פשעי מלחמה - אך נכשלה.
אם תיפתח "חקירה בהיקף מלא", כלשון התובעת, היא יכולה להוביל למצב שבו יהיו ישראלים שיסתכנו במעצר אם יצאו מהארץ. תרחיש כזה מסוכן לישראל, ועלול להפוך אותה בפועל למדינה "מצורעת". גורמים מדיניים בכירים ציינו כי החלטתה של בנסודה תשרת גם את תנועת ה-BDS, שמקדמת חרם על ישראל. לדברי אחד הגורמים מדובר ב"רוח גבית" לתנועה זו.
מוקדם יותר אמש (שבת) דחה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את החלטת בית הדין. בהודעה מטעמו של מנדלבליט נמסר כי הוא "דוחה בתקיפות את ההחלטה. מדינת ישראל היא מדינת חוק דמוקרטית, המחויבת ופועלת לכיבוד החוק הבינלאומי והערכים ההומניטריים. העובדה שתובעת בית הדין בחרה לקדם הליכים בעניינה של מדינת ישראל, בעקבות פנייה של הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבלת על הדעת".
מנדלבליט התייחס גם לחוות הדעת שפרסם שלשום, לפני שבית הדין הבינלאומי קיבל את החלטתו: "כפי שעולה מחוות הדעת שפרסמתי, לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת. התובעת טוענת שהרשות הפלסטינית היא מדינה אף על פי שברור וגלוי שהרשות הפלסטינית אינה מדינה. התובעת ממשיכה וקובעת מהו השטח של אותה 'מדינה', על אף שהצדדים הסכימו לפתור את המחלוקת ביניהם לגבי אותו שטח במסגרת משא ומתן עתידי.
"יש להצטער על כך שתובעת בית הדין סירבה להתעמק בחוות הדעת, למרות שהיתה לה הזדמנות לעשות זאת בטרם נחפזה לקבל החלטה. מדובר במסמך מפורט, יסודי ומנומק שמניח שורה ארוכה של טיעונים ואסמכתאות לכך שבית הדין איננו יכול לקנות סמכות ביחס לסכסוך בין ישראל והפלסטינים. לו הייתה התובעת מקיימת בחינה אמיתית, בלב פתוח ובנפש חפצה, של הנושאים המשפטיים שבפניה, היה עליה ללמוד היטב את המסמך ולקיים דיון מקיף ומעמיק בתוכנו. לא ברור מדוע אצה לה הדרך לקבל החלטה נמהרת ולא מבוססת שכזו".
בינתיים, ישראל תנסה לשכנע את בית הדין בהאג לדחות את הקביעה של התובעת הראשית ותגייס את ארה"ב וגורמים נוספים כדי להפעיל לחץ ולדחות את המהלך עד להשלמת הרפורמה שתשלול את הסמכות של האג לדון במדינות שאינן חברות בה כמו ישראל.
שר החוץ ישראל כץ הנחה את אנשי משרדו לגבש בימים הקרובים המלצות להמשך ההתמודדות עם בית הדין הבינלאומי, וכבר מחר תתקיים הישיבה הראשונה בנושא. התובעת הראשית בהאג המליצה לפתוח בחקירה גם ללא דיון בשאלת הסמכות - אך בית הדין דחה את בקשתה בעקבות לחצים כבדים מהאמריקנים, שאיימו למנוע את כניסתם של שופטי האג לשטח ארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
