הנהג הישראלי אחראי ל-93% מהתאונות: "בעיה קשה של נורמה וחינוך"
345 בני אדם איבדו את חייהם בכבישי ישראל מתחילת השנה. בעוד שגורמים שונים ממהרים להפנות אצבע מאשימה אל הממשלה בגין היעדר תשתיות ותקציבים, מומחי תחבורה גורסים כי הנהג הישראלי הוא בעצמו הגורם המכריע לרוב התאונות: "מי שממזר בכביש הופך למלך"
שמונה ימים נותרו לשנת 2019, שהפכה לאחת השנים המדממות ביותר בכבישי ישראל. 345 בני אדם נהרגו השנה בדרכים לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד) - מאות משפחות שנהרסו, אלפי בני אדם שנפצעו. על פי הסטטיסטיקות בכל חודש חלה עלייה במספר הקורבנות ביחס לחודש המקביל אשתקד.
למנוע את התאונה הבאה: כל הפתרונות לקטל בדרכים
שלשום (א'), כמה שעות לאחר התאונה הקטלנית ליד נתב"ג שבה נהרגו ארבעה בני אדם, הגיע למקום שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' ואמר כי "זה אירוע קשה מאוד, הכביש פה טוב, מואר ורחב. אני נזהר מלקבוע מסקנות, אבל זה נראה כמו טעות אנוש". לדבריו, "כל התאונות הן תוצר של חוסר זהירות של נהגים. לכן אני אומר, קחו אחריות, אסור בשום פנים ואופן להשלים עם זה. עזבו את הטלפון, הרדיו והקפה, תתרכזו אך ורק בנסיעה".
רבים ראו בדברים אלו סוג של בריחה מאחריות מצדו של סמוטריץ', אך בחינה של הנתונים מראה כי אין מדובר במילים ריקות. ברלב"ד מציינים כי 93% מכלל התאונות נגרמות בשל הגורם האנושי.
אז האם באמת המדינה לא אשמה והנהג הישראלי הוא בעצם הגורם למרבית האסונות בכבישים? מומחה התחבורה ד"ר משה בוקר נוטה להסכים. "הנהג הישראלי הוא נהג המושפע מנורמות שונות של נהגים רעים. אני לדוגמה נוהג לשמור מרחק מהרכב שלפניי, אבל כמעט תמיד למרחק הזה נכנס נהג אחר. הנהג הישראלי הוא נהג רע, נהג של הזדמנויות - כל מי שיש לו מרפקים מתקדם וכל מי שממזר מלך.
"יש פה בעיה קשה של נורמה וחינוך. נהיגה היא כמו אימון ואתה חייב להתאמן ומגיל צעיר, הרבה לפני שאתה יושב ליד ההגה. לו היו מלמדים פה שעה של חינוך תחבורתי בכל השכבות בבית הספר, הנהג שהיה יוצא אל הכביש, או רוכב על האופניים החשמליים היה יודע יותר וטוב יותר כיצד לשמור על עצמו ועל הסובבים אותו. ברור שאם היו תשתיות טובות יותר הסיכוי לתאונות היה קטן, אך הרוב מתחיל בחינוך לנהיגה נכונה".
מי שמסכים עם דברים אלו בחלקם הוא אסטרטג התחבורה עמירם סטרולוב. "אנחנו לא יודעים לנהוג מספיק טוב", קובע סטרולוב נחרצות. "אנחנו לומדים לנהוג בכדי להשיג את הרישיון אבל מהרגע שהוצאנו אותו אין שום מערכת המשכית לאורך שנים ללמידת נהיגה".
לדבריו, כל נהג חייב עזרה ולמידה מתמשכת גם אחרי שהוא כבר אוחז ברישיון ונוהג זמן ממושך. "לכל תאונה יש שלוש גורמים: הרכב, הכביש והנהג. אז לרכב אנחנו עושים טסט בכל שנה, הכבישים מטופלים קבוע על ידי המדינה והרשויות המקומיות, ומה חסר? לנהג יש מעט מאוד היכן ללמוד, אולי בנהיגה מונעת אבל אין מערכת המשכית שמתרגלת איתו והוא נמצא בכביש רק עם הניסיון שצבר וללא הדרכה".
בעולם לדבריו כבר קיימות בחלק ממדינות המערביות מערכות ממשיכות להדרכת נהגים. "יש תוכניות שלמות ומגרשי הדרכה שמקנים לנהג התנסות תוך רכישה מתמדת של ידע נוסף לגבי תרחישים קיצוניים שיכולים לקרות בכביש".
גם מומחה הנהיגה און יעקובסון טוען כי הגורם האנושי הינו מכריע במרבית התאונות: "תאונה היא בדרך כלל זה שילוב גורמים שכלואים יחד באותה מסגרת זמן. קח את הבחור שדרס את שני רוכבי האופניים בקדימה צורן, אם הוא היה מגיע חמש שניות קודם או אחר כך אולי לא הייתה תאונה קטלנית בכלל. כולם מדברים על זה שאין אכיפה וזה נכון אבל איום הקנס לא רלוונטי עבור רוב הנהגים שהם נהגים שאינם עברייני תנועה. הנקודה החשובה זה חינוך או חוסר חינוך ומודעות".
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מוסיף כי הכביש הפך למקום מסוכן בו והנהגים עושים ככל העולה על רוחם משום שהם לא מאמינים כי יתפסו על ידי המשטרה: "כל מי שעולה על הכביש מרגיש את האנרכיה וחוסר הסדר אשר מובילים לתאונות דרכים".
עם זאת הדגיש קיטה גם את אחריות המדינה למצב העגום: "מדינת ישראל מנהלת קמפיין נגד הנהג הישראלי כאילו שהוא האשם המרכזי בתאונות הדרכים, אבל מהו חלקה של המדינה? האם המדינה קיימה את החוזה בינה ובין הנהג? המדינה תיתן לנהג תשתיות ראויות, תציב ניידות משטרה בכבישים, תחנך לבטיחות בדרכים כבר מגיל הגן ותעודד אותו לרכוש מערכות בטיחות מצילות חיים?".
הוא הוסיף: "שנה של כישלון ולא התקיים דיון אחד מעמיק בנושא, לא התכנסה וועדה אחת ולא נוספו תקציבים להצלת חיי אדם. בכל מדינה מתוקנת מישהו היה לוקח אחריות אבל בתיאטרון האבסורד שלנו הכל הפוך ודווקא מאשימים רק את הנהגים".
מחסור באכיפה מספיקה, תשתיות מסוכנות
באור ירוק מציינים שמלבד אחריות הנהג, גם המדינה אחראית בצורה מסוימת לעלייה בכמות תאונות הדרכים. "כשאין פיקוח, אנשים 'מרשים לעצמם'", אמר מנכ"ל העמותה ארז קיטה בחודש אוקטובר האחרון. "יש תוכנית לאומית שעל-פיה צריכים להוסיף מאות ניידות. לא לתת יותר דוחות, אלא להציב עוד ניידות". הוא טען כי "רק כאשר רואים שוטרים ויש ענישה - אנחנו מורתעים".
קיטה טען כי אחד הגורמים הנוספים לתאונות הדרכים הוא התשתיות הרעועות לדבריו. "שיפור בתשתיות בסיסיות יביא בממוצע לשינוי חיובי ולהורדת מספר ההרוגים", אמר. הוא הוסיף כי "בכביש 90 נהרגו רק באוקטובר 2018 18 איש. וזה בכביש אחד. אם תהיה שם גדר הפרדה, הנהג יתנגש בה, יחזור לכביש וסיכוייו להישאר בחיים יגדלו משמעותית. ברוב התאונות, כשיש מעקה בטיחות, הן הופכות ללא קטלניות".
באור ירוק ציינו כי גורם אחר לתאונות הוא חוסר ההכשרה לנהגים הכבדים, לצד היעדר הפיקוח על משקלי כלי הרכב הכבדים ואי-הקפדה על שעות מנוחה. "יש להם לחץ עבודה גדול, חסרות להם שעות שינה, והם נוהגים עם מטען כבד מדי או שהמשאית לא עברה את כל הטיפולים", סיפר קיטה. לדבריו, הצעד הראשון הוא אכיפה ובדיקה קפדנית של שעות הנהיגה ותקינות המשאיות. ענף כלי הרכב הכבדים פרוץ, נהגים נוסעים 14 ו-16 שעות ביום כדי לא לאבד את מקום העבודה, ואין מספיק ענישה ואכיפה.
בשנת 2009 הקימה הממשלה את הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), והקציבה לה 550 מיליון שקל. בשלוש ממשלות קוצץ תקציבה של הרלב"ד שוב ושוב, עד ל-79 מיליון שקל שקיבלה השנה. זאת, בזמן שהכנסות המדינה ממסים על רכב חדש, דלק ואגרות בתחום הרכב מגיעות ל-40 מיליארד שקל בשנה. "הממשלה מגיבה באדישות. גם עכשיו, כשאין ממשלה מתפקדת, צריך לערוך התכנסות חירום ולקבל החלטות דחופות לשיפור המצב", אמר קיטה.
דבר נוסף שעשוי לסייע במניעת תאונות הוא התקנת מערכת בטיחות אקטיבית, כמו בלימת חירום אוטונומית - מערכת שעשויה להפחית את כמות תאונות החזית-אחור בשיעור של 50% לפי מכון המחקר של חברות הביטוח בארה"ב. שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צריך לאמץ מדיניות של חובת התקנת מערכת בלימה אוטונומית, וגם לעודד נהגים להתקין מערכות דומות כמו תיקון סטייה מנתיב ובקרת שיוט שבולמת אוטונומית את הרכב כשהוא מתקרב מדי לרכב שלפניו.
ובמקביל, גם כמות הרכבים על הכביש והתחבורה הציבורית המדשדשת היא גורם משפיע על כמות תאונות הדרכים. האזרח הפרטי נדחק להשתמש ברכב הפרטי, וברגע שיש יותר כלי רכב ופחות תחבורה ציבורית - יש יותר כלי רכב על הכביש ויותר תאונות. ברגע שתהיה רכבת קלה, שרכבת ישראל תשתדרג, שיהיו אוטובוסים יעילים שמגיעים בזמן ובתדירות גבוהה - יהיו פחות רכבים על הכביש.
לפנייה לכתב/ת 
