"תנו להם להירקב": חרם עיראקי על סחורות מאיראן
עשרות שנים של סנקציות ומלחמות גרמו לקריסת התעשייה העיראקית, ואת רוב המוצרים שלה בגדד מייבאת – בעיקר מטורקיה ואיראן. אבל עכשיו כשמחאת העיראקים נגד טהרן מתפשטת יש מי שקונים רק Made in Iraq, וכדי לנצח את היוגורט העיראקי – חמינאי זקוק לשיטות יצירתיות
הזעם של העיראקים על אחיזתה של איראן במערכת הפוליטית של בגדד תרם מאוד למחאה חסרת התקדים שפוקדת בימים אלה את עיראק, וכעת פעילים עיראקים מנסים לפגוע ברפובליקה האיסלאמית במקום שבו זה יכאב לה יותר מכול – עם חרם סחורות.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
טהרן נהנית מהשפעה אדירה על המתחולל בשכנתה מאז הדחת הרודן סדאם חוסיין בפלישה האמריקנית ב-2003, וההשפעה הזו מורגשת גם בתחום הסחר: הייצוא מאיראן לעיראק גדול פי עשרה מהייצוא מעיראק לאיראן.
כעת, תוך שימוש בסיסמה "תנו להם להירקב", קוראים פעילי מחאה להימנע מקניית מוצרים איראניים בעיראק – מפירות ועד משקאות קלים. חאתם קרים, פעיל מחאה בן 24, מסביר למשל שמבחינתו החרם הוא בבחינת "להרוג שתי ציפורים במכה אחת": "הוא יאפשר לנו ליצור מקומות עבודה לעיראקים ויגרום לכך שהכסף יישאר בתוך המדינה".
הפעילים מקווים שהחרם יסייע להחיות את התעשייה המקומית, שנפגעה ב-40 שנים של מלחמות, עשור של סנקציות תחת שלטונו של סדאם חוסיין ומדיניות לא יעילה מאז הפלישה שהביאה להדחתו. "אנחנו חייבים להחרים את כל הסחורות הזרות כדי לתמוך בתוצרת העיראקית שלנו", אומר קרים. בדוכנים מאולתרים בשווקים לא-מקורים שבמתחמי המחאה מציעים כעת לצרכנים פטריוטיים סחורות "מייד אין עיראק".
העיראקים נגד איראן – כתבות אחרונות:
- איראן, עיראק, לבנון: האינתיפאדה השיעית / פרשנות
- ניצחון גם בכדורגל: "מסר לשהידים מתחריר"
- נעליים עליך, חמינאי
טורקיה היא המדינה היחידה שמייצאת לעיראק סחורות רבות יותר מאשר איראן. המוצרים האיראניים המיובאים לעיראק כוללים מכוניות ומוצרי חלב, ושוויים הכולל הוא כ-9 מיליארד דולר. עיראק היא יצרנית הנפט השנייה בגודלה בקרטל אופ"ק, אבל יותר ממחצית מהכנסותיה מנפט ירדו לטמיון בגלל פוליטיקאים מושחתים וחבריהם בממשלים האחרונים.
המגזר הפרטי בעיראק כמעט אינו קיים, והתעשייה סובלת מקשיים חמורים. מפעלים רבים נסגרו לאורך השנים, הן בגלל מלחמות – שהאחרונה שבהן הייתה נגד דאעש בשנים 2017-2014 – והן בגלל אמברגו הסחר שהוטל על המדינה בשנות ה-90, בימי סדאם. רבים מהמפעלים האלה מעולם לא נפתחו מחדש.
יצרנים עיראקים דורשים מארצם להגדיל דרמטית את המכסים על מוצרים מיובאים כדי להגן עליהם, ומתלוננים שהם אינם מסוגלים להתחרות באיראן. אבל הכלכלן אחמד טבקצ'לי מהמכון למחקרים אזוריים ובינלאומיים בסולימנייה מסביר שלמפעלים בעיראק אין יכולת לעמוד בביקוש הארצי: "או שהם קטנים מדי או שהם לא רווחיים". לדבריו אין מגזר פרטי שיוכל לענות על הצרכים הבסיסיים של 40 מיליון עיראקים: "כמעט הכול מיובא". אם החרם על מוצרים איראניים יחריף, טוען טבקצ'לי, התועלת תצמח לא לתעשייה העיראקית, אלא לטורקיה, סעודיה וירדן.
ובכל זאת, המפגינים נחושים לנתב את האנרגיה הבלתי נגמרת שלהם לשינוי המצב הקיים. הם הקימו קבוצות פייסבוק והפיצו מודעות שבהן הם מקדמים משקאות תוססים מקומיים. "אנחנו רוצים רנסנס בכל הרמות, כולל בסחר", אמר אחד מפעילי המחאה.
בעיר כרבלא הקדושה לשיעים, כ-100 קילומטרים מדרום לבגדד, מביט באסם זקרי בגביעי יוגורט וגבינה יוצאים מקו הייצור במפעל שלו. המילים "מייד אין עיראק", שזוכות ליותר ויותר כבוד ככל שעובר הזמן, מופיעות על כל גביע. הוא מספר שמאז תחילת המחאה העיראקית ב-1 באוקטובר גדל הייצור פי חמישה והגיע ל-40 טונות ביום.
קונה אחד בסופרמרקט במרכז בגדד רואה התקדמות. "פעם מוצרים עיראקיים תמיד היו היקרים ביותר, אבל עכשיו המחיר של חלק מהסחורות פחת ביותר מחצי", הוא מספר.
היוגורט העיראקי אולי צובר מומנטום, אבל הפעילים חושדים שחברות איראניות כבר נוקטות דרכים יצירתיות כדי לגבור עליו. בסרטון וידאו שפורסם באינטרנט נראה אחד הפעילים סורק את הברקוד של גביע יוגורט שעליו מופיע הכיתוב "אבו גריב" – חברת מוצרי החלב הגדולה של בגדד. הוא מגלה, לטענתו, שהמיתוג הזה מטעה: הסורק מהבהב על המסך "מייד אין איראן".
לפנייה לכתב/ת 
