עדות הנשיקה שהמועמד למפכ"לות לא העביר למח"ש
ניצב דורון ידיד, מהמועמדים לתפקיד המפכ"ל, לא דיווח למח"ש על עדות שוטרת שטענה כי הוטרדה על-ידי ניסו שחם. הוא גם לא זומן לעדות, ואילו קצין בכיר אחר שקיבל מידע על האירוע ולא העבירו כמצופה - ניסים אדרי - פוטר. המשטרה: "ידיד לא היה מפקדה הישיר, לא חייב לדווח"
מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב דורון ידיד, המועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה, לא דיווח למחלקה לחקירות שוטרים על עדות מטעמה של שוטרת בפרשת ניסו שחם, שסיפרה לידיד כי הוטרדה מינית. ידיד אף לא נדרש למסור עדות בפרשה. לעומתו, תת-ניצב ניסים אדרי פוטר מהמשטרה לאחר שהתברר כי קיבל מידע על ההטרדה לכאורה מצד שלישי, ולא העבירו הלאה כמצופה מקצין משטרה.
גורמים במשטרה מציפים כעת את הנושא בעקבות מועמדותו של ידיד. הם מתכוונים להעביר חומרים בעניין לוועדת גולדברג, המייעצת ולמעשה מאשרת מינויי בכירים בשירות המדינה, אם השר לביטחון פנים גלעד ארדן יבחר בו למפכ"ל הבא, או אולי לנציב שירות בתי הסוהר. המועמדים הנוספים של ארדן הם ממלא המקום המכהן, ניצב מוטי כהן, וניצב אלון אסור.
העדויות שהגיעו לידי ynet אינן מותירות ספק לגבי העובדה שניצב ידיד (אז תת-ניצב) ידע על טענות השוטרת, אך לא עשה עמן דבר. במשטרה הסבירו אז כי השוטרת "סיפרה לו על המקרה נוכח היכרות של השניים מתפקיד קודם שמילא בעבר", והיום מסבירים בתגובה הרשמית כי "לא חלה עליו חובת דיווח".
"פרשת ניסו שחם" נחקרה לראשונה בשנת 2012. במח"ש חשדו כי ניצב שחם, אז מפקד מחוז ירושלים, קיים יחסים אינטימיים עם כמה שוטרות בארגון תוך ניצול מעמדו. השוטרת שכונתה על-ידי מח"ש ה"ה מסרה עדות, בעקבות מכתב אנונימי שהגיע למחלקה. בעדותה, סיפרה השוטרת כי שחם נשק לה על הלחי כאשר יצאה מריאיון במשרדו של מפקד המחוז. העדות לא נכללה לבסוף בכתב האישום נגד שחם.
כדי להוכיח את אמינות עדותה, ולשאלת חוקרי מח"ש למי סיפרה על ההטרדה לכאורה מצד שחם, סיפרה השוטרת כי דיווחה בין היתר לתת-ניצב ידיד, אז ראש מחלקת ההדרכה וקצין חינוך ראשי של המשטרה, שעמו הייתה לה היכרות, ולסגן-ניצב דודו חיון שהיה מפקדה הישיר. חיון העביר לדבריו את התלונה לתת-ניצב אדרי. התלונה הגיעה גם לסגן-ניצב אבי כהן, ונגדו ונגד אדרי נפתח הליך משמעתי בבית דין. רק ידיד לא זומן לעדות במח"ש ולא נדרש להסביר למה לא העביר את הדיווח.
כעבור שנתיים מגילוי הפרשה, עתר ניסים אדרי לבית הדין לערעורים של המשטרה, בבקשה להחליף את אחד הדיינים, מאחר שהייתה לו היכרות עם ידיד. "על פי הנטען, המתלוננת התקשרה לאחר שיחת החתך שקיימה בלשכת מפקד המחוז אל תנ"צ דורון ידיד ומסרה לו על שהתחולל לכאורה בלשכה. תנ"צ ידיד מסר עדות בפני בית דין קמא ואישר את הדברים", נכתב באותה בקשה.
ידיד זומן לעדות בבית הדין כעד הגנה מטעם אדרי, וזו הייתה הפעם הראשונה שנדרש למסור את גרסתו - מאחר שמח"ש כלל לא זימנה אותו לעדות כאמור.
עורכי דינו של אדרי, ציון אמיר ויהושוע רזניק, הסבירו כי הקצין "רשאי ליהנות מטענה של אכיפה בררנית במסגרת הדוקטורינה של הגנה מן הצדק. רוצה לומר – תנ"צ דורון ידיד, המשמש בתפקיד בכיר במשטרת ישראל שומע על עבירה פלילית, לכאורה, שביצע מפקד המחוז, והוא לא מדווח על כך לאיש וזאת כאשר הדיווח מגיע אליו באופן ישיר מפיה של המתלוננת עצמה. עוד הבענו תמיהה כיצד דורון ידיד אף לא נחקר במח"ש בגין העובדה שלא דיווח על אשר שמע מפיה של המתלוננת כאמור".
על השאלות הללו, שצפות כעת - למה ידיד לא נקרא כלל למח"ש לאשש את עדות השוטרת, ועוד לפני כן, מדוע לא דיווח בעצמו על העבירה לכאורה - במח"ש סירבו להגיב למרות פניות חוזרות ונשנות.
ממשטרת ישראל נמסר: "סוגיית הדיווח נידונה בשתי ערכאות משפטיות שונות, הן בבית הדין המשמעתי של משטרת ישראל, והן בבית המשפט המחוזי בירושלים כחלק מהליך משפטי שנוהל בעניינו של קצין אחר. בשתי הערכאות נקבע כי לאור העובדה שניצב ידיד לא היה מפקדה של השוטרת בעת האירוע, ומכיוון שהבין מדברי השוטרת כי כבר דיווחה על האירוע או שהיא עומדת לדווח עליו למפקדיה הישירים, לא חלה עליו חובת הדיווח. חיזוק לקביעה זו נמצא בחומר הראיות. נדגיש כי ניצב ידיד מעולם לא נחקר או נחשד בטענות שהועלו על ידי הכתב ובשום שלב לא הוטל דופי בהתנהלותו".
במשטרה ציינו עוד: "מאז האירוע פורסמה פקודת משטרה חדשה, המסדירה את אופן הטיפול בהטרדה מינית במשטרת ישראל ובין היתר מרחיבה את חובת הדיווח על שוטרים ומפקדים כאחד".