ה"ספקטרום" של כוכבי
מאחורי אזהרות המלחמה של הרמטכ"ל ופירוט המטרות האסטרטגיות עומדים תהליכי חשיבה שאמורים לשנות את צה"ל. בין האתגרים ל-2020 - שמירת העליונות במודיעין, בסייבר וב"ספקטרום", לוחמת התדרים שבה הרוסים כבר הוכיחו יכולות | כתבה ראשונה
אתמול, בכנס לזכרו של אמנון ליפקין-שחק, הציג כוכבי בגילוי לב ובפירוט נדירים את התפיסה שגיבש. בכך הוא המשיך וקיבע מסורת שהחל בה קודמו גדי איזנקוט, שחיבר מסמך דומה. אבל מעלתם הגדולה של סיעורי המוחות של כוכבי, כמו הנאום שנשא, היא שהם זיקקו והבהירו לפיקוד הבכיר של צה"ל מה בדיוק צריך ושואף הצבא להשיג ואיך הוא יעשה זאת בכל אחד מהמצבים - שגרה, חירום ומלחמה - ובכל אחת מהזירות.
הרמטכ"ל חזר ואמר כמה פעמים שלצה"ל יש מעמד "משפיע ודומיננטי" בקבלת החלטות ביטחוניות. לכאורה אמירה שחצנית על גבול האזהרה לדרג המדיני שלא יעז להחליט בניגוד לדעת הצבא. אבל כוכבי מיהר לרכך את הרושם והסביר שהשפעתו של צה"ל והדומיננטיות נובעות מכך שבכירי המטכ"ל יודעים לעומק, טוב יותר מכל אדם אחר במדינה (ובכלל זה הדרג המדיני), מהן היכולות של צה"ל ומה הוא מסוגל לעשות ולהשיג. כדי להסיר ספק כוכבי חזר והדגיש שהצבא כפוף לדרג המדיני ומציית לו ללא עוררין.
לעומת זאת, ביחס לבית הדין הפלילי בהאג הציג כוכבי עמדה בלתי מתפשרת שלפיה צה"ל לא יהסס להפעיל אש על שטחים עירוניים שמהם - בחסות אוכלוסייה אזרחית - האויב ממטיר טילים ופיגועים על אזרחים בישראל. כוכבי גם לא היסס לומר שאם תתפתח מלחמה צפויים לעורף ימים קשים וכי הציבור צריך להבין ולהתכונן מנטלית לספוג אבידות ונזקים כלכליים חמורים. גרסה מרוככת של "דם יזע ודמעות" שהבטיח ווינסטון צ'רצ'יל לציבור הבריטי במלחמת העולם השנייה.
הפוליטיקאים שלנו מעדיפים לרוב נאומי רהב והבטחות שמתפוצצות להם בפנים כעבור זמן לא רב. אולם כוכבי חש כנראה שתפקידו להכין את הציבור, גם מנטלית, לדבר האמיתי, מכאיב ככל שיהיה. ניכר היה שבכל אחת מהאמירות של הרמטכ"ל אתמול הושקעה מחשבה רבה וכי הן נועדו להגביר את האמון שהציבור רוחש לצה"ל ולמפקדיו.
בנוסף לעקרונות שהתווה הרמטכ"ל הוא פרס בפירוט את תמונת המצב הביטחונית. מדבריו - ועל סמך שיחות עם בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון - אפשר לשרטט תמונה די ברורה של האתגרים העיקריים שאיתם יצטרך צה"ל להתמודד ב-2020. על כמה מהם נפרט כאן, ועל אחרים, בתחום המבצעי בעיקר, בכתבה נוספת שתפורסם במוצאי שבת.
אתגרי המודיעין
האתגר העיקרי הוא תוכנית הנשק הגרעיני של איראן - לוודא שאינה מקצרת בחשאי את הדרך לפצצה; החשש הוא שבאמצעות הפרות קטנות אך רצופות של הסכם הגרעין, איראן תגיע ליכולת להציב ראש קרב גרעיני בראש טיל. יש לה כבר כאלו שמגיעים לישראל.
כרגע איראן מפרה את הסכם הגרעין כדי ללחוץ על טראמפ ועל בעלי בריתו במפרץ להסיר מעליה את הסנקציות. אך ההתגרויות האלה עלולות לתת בידי טהרן כמויות של אורניום מועשר וצנטריפוגות חדישות ומהירות שיאפשרו לה בתוך חודשים לפרוץ אל הפצצה. האמריקנים והאירופים כמעט שאינם עושים דבר, ולכן ישראל צריכה לעקוב ולהיות מוכנה להתריע ואף לסכל בכוח את הכוונות האיראניות.
אתגר בעל חשיבות לא פחותה הוא שימור העליונות המודיעינית שממנה נהנה צה"ל כיום, והיא הבסיס העיקרי להתרעה על כוונות האויב, לסיכול ופגיעה מדויקת ביכולותיו. זאת למרות יכולות ההסתרה וההונאה והיכולות בסייבר שהאיראנים, חיזבאללה ואפילו חמאס מפגינים היום. העליונות המודיעינית, יחד עם העליונות האווירית וחופש הפעולה האווירי, הם כיום המרכיבים העיקריים של כושר ההרתעה האסטרטגי. הם גם הסיבה לכך שצה"ל יכול לקיים שיתופי פעולה מבצעיים ומודיעיניים עם גורמים זרים שלא יכולנו לחלום עליהם בעבר.
אתגר מודיעיני שלישי הוא ייצור אלפי מטרות שפגיעה בהן מהאוויר, מהקרקע ומהים תשבש את יכולות האויב לפגוע בעורף הישראלי, ותמנע פגיעה בכוחותינו המתמרנים. המשמעות היא איתור וגילוי בסיטונות של אלפי אתרים ואמצעי לחימה בשטח האויב, בכל חמש זירות הלחימה הקרובות והרחוקות; בדיקתם מבחינת "ערכיות" והשפעת הפגיעה בהם על מאמץ הלחימה של צה"ל - וגם לבחון אם אפשר או צריך להימנע מפגיעה בלא-מעורבים; ואז מתן נקודות ציון מדויקות והדמיות תלת-ממד שיאפשרו פגיעה מדויקת.
המאמץ הזה של "מִנהלת המטרות" שהקים כוכבי נחוץ כדי לאפשר לישראל להביא לידי ביטוי מהיר את הנשק המתוחכם והמדויק שיש לה, במשך כל ימי הלחימה, ולמנוע מצב שבו בנק המטרות מתרוקן כעבור יממה או שתיים. בנק מטרות מלא יקצר את הלחימה וימנע פגיעה בלא מעורבים.
חשוב לציין שרוב המטרות האלה מוסתרות או נחשפות לשניות, נעלמות במהירות מהעין, ולכן כדי לגלות, לזהות ולהשמיד אותן נחוצים חיישנים מודיעיניים רבים שתוצרתם תעובד באמצעים חדשניים. השבוע זכתה מערכת ייצור מטרות כזו שפותחה באגף התקשוב בפרס הרמטכ"ל. המערכת ששמה "מעגל האש" מבוססת AI (בינה מלאכותית) והיא תספק את תוצרתה ל"מנהלת המטרות" המרכזית.
השיבוש ששובש
בין אתגרי בניין הכוח, שנפרט בכתבה השנייה במוצאי שבת, הוא פיתוח יכולות הסייבר וה"ספקטרום" של צה"ל. הסייבר משמש לאיסוף מודיעין, להגנה ולהתקפה. האויב ישאף למשל לשתק תשתיות ומתקנים חיוניים בישראל ולשבש את יכולת צה"ל לתקוף. עליונות מצד צה"ל בסייבר מאפשרת הגנה ושיתוק יכולת האויב להזיק לנו.
"הספקטרום" הוא מונח חדש יחסית בתחום הלחימה המודרנית, ובעבר היה מוכר כ"לוחמה אלקטרונית". זהו מנעד התדרים שבהם משתמשים גופים אזרחיים וצבאות לתקשורת (למשל סמארטפונים, קשר לווייני עם כלי טיס בלתי מאוישים וכו'), לגילוי (למשל מכ"מים), הנחיה של טילים (ג'י.פי.אס) או תדרים שבהם משדרים בעוצמה לצורך חסימה ושיבוש של מכשור כזה אצל האויב.
הרוסים מצטיינים בשימוש ובשליטה בספקטרום ועדות לכך הם השיבושים המסתוריים שיש מדי פעם בתקשורת והטלפונית ובג'י.פי.אס בסביבה הקרובה לנו. לאחרונה דווח כי כשצה"ל תקף בסוריה יעדים איראניים בתגובה לירי הרקטות על ישראל, ניסו האיראנים לשבש את התדרים שעל פיהם פעלו מנגנוני ההנחיה והביות של טילי חיל האוויר. לפי דיווחים ערביים, האיראנים הביאו מבעוד מועד לאזור דמשק מערכות שיבוש ספקטרום, והציבו אותן במיקום גבוה. לפי אותם דיווחים הצליח צה"ל להתגבר על ניסיונות השיבוש, וזו דוגמה לעליונות בספקטרום שצה"ל חותר אליה. כדי לנצח באמצעי התקיפה וההגנה ה"רכים" חשוב מאוד לצה"ל להיות צעדים אחדים לפני אויביו הן בסייבר והן בספקטרום, וזה עולה כסף ובעיקר כוח אדם יצירתי ומיומן.
הכתבה השנייה על אתגרי 2020 - במוצאי שבת