פרובוקציה אחת יותר מדי
במשך יותר מחצי שנה האיראנים מתגרים בוושינגטון ובבעלות בריתה במפרץ הפרסי - אך הממשל האמריקני בחר להבליג. אחרי שהרגו אמריקני, טראמפ החליט לתקוף את המיליציות השיעיות שמהלכות אימים על עיראק, וזהו סימן לשינוי מדיניות שייטיב גם עם ישראל. פרשנות, רון בן ישי
התקיפות האוויריות האמריקניות אמש בעיראק ובסוריה מסמנות תפנית והסלמה בעימות הצבאי בין ממשל טראמפ למשטר האייתוללות באיראן. ארצות הברית שמה למעשה קץ להבלגה שאפיינה את מדיניותו של הנשיא טראמפ מאז מאי השנה, עת פתחו האיראנים בסדרת פרובוקציות אלימות נגד ארה"ב ובעלות בריתה הערביות במפרץ הפרסי.
איראן פתחה בעימות הזה בחודש מאי השנה, לאחר שהאייתוללות נוכחו שהלחץ של האיחוד האירופי אינו מועיל להם, וכי הנשיא טראמפ לא רק שאינו מתכוון להסיר את הסנקציות החמורות שהטיל על ייצוא נפט איראני - הוא החמיר אותן.
לכן החליטו באיראן להפעיל מנוף נוסף ולאיים על שוק האנרגיה העולמי, על מדינות ערב המפיקות נפט ועל ארה"ב ואירופה במלחמה. בטהרן הגיעו למסקנה שטראמפ לא ירצה שבשנת הבחירות ייפתח עימות צבאי שממנו יחזרו חיילים אמריקנים בארונות מהממפרץ הפרסי. לכן הורה חמינאי למשמרות המהפכה להמשיך - ואף להגביר - את הפרובוקציות האלימות נגד ארה"ב ובעלות בריתה, רק בלי לקבל עליהן אחריות - ובעיקר מבלי לפצוע או להרוג אמריקנים.
האיראנים האמינו שכל עוד יפעלו כך הם יוכלו להפעיל את מנופי הלחץ האלימים, עד שיתברר אם טראמפ ימשיך לקדנציה נוספת בבית הלבן - או שיפנה את מקומו לנשיא דמוקרטי שיחזור להסכם הגרעין שנחתם עימם בעבר.
לכן האיראנים החליטו לפגוע במכליות של יצרניות הנפט הערביות, ואחר כך פעלו ישירות נגד ארה"ב, כשהפילו מל"ט ריגול גדול מעל המפרץ הפרסי באמצעות טיל ששוגר מהקרקע. בספטמבר האחרון השביתו האיראנים (במהלומה אווירית מכוונת היטב) חצי מכושר עיבוד הנפט הגולמי בסעודיה לכמה שבועות.
ממש כפי שצפו האייתוללות, הפנטגון נמנע מלהגיב באלימות על ההתגרות הצבאית מצד איראן. במקום זה, הוחלט לשלוח כמה אלפי לוחמי נ"מ אמריקנים שיתגברו את המערכים בסעודיה ובמדינות ערביות נוספות.
חוסר התגובה האמריקני גרם לאכזבה רבתי בסעודיה ובמפרציות הערביות, שראשיהן הגיע למסקנה שארה"ב היא משענת קנה רצוץ. הסעודים, הכוויתים ועומאן התחילו לגשש בטהרן במטרה להגיע לפיוס. גם במחנה המערבי חוסר התגובה של טראמפ עורר גלי ביקורת מצד אישים בישראל ורפובליקנים בקונגרס.
המבקרים טענו שחוסר התגובה יעודד וימריץ את האיראנים לבצע פעולות נוספות ולהסלים את העימות - והנבואות התגשמו מהר מכפי שציפו. ההפגנות ההמוניות ברחבי איראן, בצל המצב הכלכלי המתדרדר ובמחאה על השחיתות השלטונית, הבהירו לחמינאי שהסנקציות האמריקניות מסכנות את משטרו.
המנהיג הורה על דיכוי אכזרי של ההפגנות (יותר מ-1,000 אזרחים הרוגים), וככל הנראה הורה גם על החרפת הפרובוקציות נגד וושינגטון. נראה שהמצב החמור באיראן הביא את האייתוללות ואת מפקדי משמרות המהפכה למסקנה שצריך ללחוץ על טראמפ ישירות כדי להסיר את הסנקציות על ייצוא הנפט האיראני באמצעות איום על הסיכוי שייבחר מחדש.
האמצעי שעליו הוחלט כנראה הוא פגיעה פיזית, באזרחים וחיילים אמריקנים שנמצאים באזור מבלי שאפשר יהיה להטיל את האשמה ישירות על איראן. המשימה הוטלה ככל הנראה על כוח קודס ושלוחיו, המיליציות שיעיות עיראקיות שאנשיהן פועלים בעיראק ובסוריה, במימון איראני ועל פי אינטרסים והוראות מטהרן.
סולימני סימן יעדים בעיראק
המיליציות השיעיות, שפועלות במסגרת ה"חשד א-שאעבי" (הגיוס העממי), קמו כדי להילחם בדאעש שכבש חלק ניכר מעיראק ופועל שם עד היום, אולם עד מהרה הפכו המיליציות לכוח משפיע עוצמתי בפוליטיקה הפנימית בעיראק. לא כל המיליציות נאמנות לאיראן, וישנם מפקדים שלא מצייתים לפקודותיו של קאסם סולימני, אבל המיליציות החזקות, בהן גדודי חיזבאללה העיראקיים, הן משרתות נאמנות של טהרן.
מפקד כוח קודס, קאסם סולימני, ביקר לאחרונה בעיראק כמה פעמים, והיו מי שטענו שהביקורים קשורים להפגנות ההמונים נגד המצב הכלכלי והמעורבות האיראנית בפוליטיקה העיראקית. אבל נראה שהייתה למפקד כוח קודס מטרה נוספת, והוא בחר יעדים אמריקניים שעושי דברו בגדודי החיזבאללה העיראקיים יפגעו בהם.
התוצאות לא איחרו לבוא. לפני כשבוע הותקף מחנה הענק "קמפ ויקטורי", שליד שדה התעופה של בגדד, ברקטות. במחנה הזה שוכנים מאות אנשי צבא אמריקנים לצד חיילים בצבא עיראק. באותה מתקפה לא היו נפגעים, וכך גם בעוד תקיפה או שתיים שביצעו המיליציות העיראקיות נגד מחנות ומתחמים אמריקניים-עיראקיים משותפים.
האמריקנים לא הגיבו על ירי המרגמות והרקטות, בהתאם למדיניותו של טראמפ, וכדי לא לעורר עליהם את זעם ממשלת המעבר והפרלמנט בעיראק. המיליציות השיעיות איימו על הפוליטיקאים העיראקים, ובראשם ראש הממשלה אל-מהדי, כי אם ארה"ב תפעל נגד המיליציות או האיראנים משטחה של עיראק - הם ידרשו את פינויים מהמדינה למרות שארה"ב היא זו שמגנה עליהם מפני דאעש והאיסלאם הסוני הקיצוני.
לישראל יש שתי סיבות לשמוח
כך או כך, שלשום נפל דבר. הפנטגון טוען כי אנשי גדודי חיזבאללה העירקאיים היו אלה ששיגרו מטחי רקטות לעבר מחנה צבאי משותף ליד עיר הנפט כירכוכ שבצפון עיראק. מאוחר יותר נמצא משגר הרקטות והרכב שעליו הותקן והוסווה, נטוש במרחק לא רב מהמחנה. בסך הכל שוגרו 30 רקטות לעבר המחנה. אזרח אמריקני נהרג וכמה חיילים משני הצבאות נפצעו.
זה היה כנראה הקש ששבר את גבו ואת מדיניות ההבלגה של טראמפ. נשיא ארה"ב נענה במהירות לדרישת שר ההגנה האמריקני - והורה על תקיפה של אנשי ומתקני "גדודי חיזבאללה" העיראקיים בחמישה מקומות: שלושה מחנות בעיראק, באזור מעבר הגבול אל-קאים, ושניים בסוריה, באזור אל-בוכמאל.
האמריקנים יודעים היטב שאזור מעבר הגבול בין עיראק לסוריה הוא חיוני לאייתוללות בטהרן. זה צוואר הבקבוק שאם המיליציות השיעיות לא ישלטו בו - לא יהיה ניתן לקיים את המסדרון היבשתי שהאיראנים מנסים לבסס בין איראן לסוריה וללבנון דרך עיראק. המסדרון הזה חיוני כדי להקים את הקשת השיעית ואת החזית נגד ישראל, וכדי לשבור את המצור הכלכלי עליהם באמצעות גישה לחוף הים התיכון.
האמריקנים ידעו שהפגיעה תכאב - ולא היססו להרוג יותר מ-25 לוחמים של המיליציות השיעיות על מנת לאותת לאיראנים שיש גבול להבלגה וכי הרג האזרח בכירכוכ הוא בבחינת חציית קו אדום.
ברור שהאיראנים הבינו את האיתות, ובקרוב נדע אם הם נרתעים - או שהייאוש הגדול ממשיך לתדלק את ההסלמה. באותה מידה נותר לראות אם טראמפ יראה בתקיפה אתמול אירוע חד-פעמי או שאיל הנדל"ן לשעבר הבין סוף סוף כי במזרח התיכון, כמו במזרח התיכון, הבלגה מתפרשת כחולשה - ועל חולשה באזורנו משלמים ביוקר ובדם.
מבחינתה של ישראל, האירוע הזה יכול להיות מופנה לטובה משתי סיבות. האחת היא שהאמריקנים הפסיקו להבליג והאיראנים מבינים כעת שלא יוכלו לעשות כרצונם, והשניה מפני שהאמריקנים הבינו שאסור לאפשר לאיראן להקים את המסדרון היבשתי לסוריה וללבנון - והם מצטרפים בגלוי לתקיפות באזור שיוחסו עד היום לישראל.
לפנייה לכתב/ת 
