החסינות במוקד: העילות שישמשו את נתניהו
ראש הממשלה ביטל הצהרה שהיה אמור למסור הערב בנושא. שלושה ימים לפני המועד האחרון להגשת בקשת חסינות, מה האפשרויות העומדות בפניו? ומה יטען בבקשה? אלו העילות האפשריות לבקשת החסינות מהעמדה לדין פלילי
שלושה ימים נותרו לראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש בקשה לחסינות מפני העמדה לדין. נתניהו היה אמור למסור הצהרה לתקשורת בשידור חי, אך הוא ביטל אותה. הערב תתקיים בכיכר הבימה בתל אביב עצרת ימין תחת הכותרת "רק העם יחליט - עוצרים את ההפיכה השיפוטית".
העילות לבקשת חסינות
בעקבות ביקורת ציבורית ומשפטית נגד ההליך שהיה נהוג, ב-25 ביולי 2005 אישרה הכנסת תיקון לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, משנת 1951. התיקון עבר ברוב של 36 תומכים מול חמישה מתנגדים. שניים נמנעו. הוא כלל שני שינויים מהותיים: מליאת הכנסת תצביע מעתה על אישור החסינות ולא על הסרת החסינות, כפי שהיה נהוג בחוק.
כלומר, היועץ המשפטי לממשלה לא יצטרך ליזום דיון ולבקש מוועדת הכנסת להסיר את החסינות, אלא אותו חבר כנסת שהוגש נגדו כתב אישום יצטרך לפעול כדי שחסינותו לא תוסר אוטומטית כעבור 30 יום. השינוי השני קבע עילות שבגינן יוכלו חברי כנסת לבקש שלא להסיר את חסינותם.
העילה הראשונה בחוק לקבלת חסינות היא ש"העבירה שבה חבר הכנסת מואשם, נעשתה בעת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת". העילה השנייה והמרכזית, שבה גם צפוי להשתמש ראש הממשלה, היא שכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה.
העילה השלישית מתייחסת למקרה שבו "הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי".
עילה נוספת לבקשת חסינות בחוק היא ש"ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". גם סעיף זה הוזכר בעבר כאפשרות לבקשת החסינות של נתניהו, משום שאישום נגד ראש ממשלה ישליך על ייצוג הציבור ותפקוד הכנסת והממשלה.
"ההחלטה תהיה פוליטית"
ד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי במרכז הבינתחומי הרצליה, הסביר כי הליך בקשת החסינות מורכב משני שלבים. "ראשית, ועדת הכנסת צריכה להחליט לבקשה ואז יש הצבעה במליאה והכנסת צריכה להחליט. חבר הכנסת שנגדו הוגש כתב אישום יטען כי הדברים שעשה חוסים בצל תחת החסינות המהותית, כלומר, חבר הכנסת מוגן אבסולוטית מכל מה שהוא עושה במסגרת מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו.
"אם למשל חבר כנסת נושא נאום בכנסת או מתראיין, משתתף בהפגנה הקשור לתפקידו, על זה יש חסינות אבסולוטית ואי אפשר להעמיד אותו לא לדין אזרחי ולא לדין פלילי", המשיך שנער. "כשנתניהו שימש כחבר כנסת הוא הקריא ידיעה מסווגת מעל דוכן הכנסת. היו כאלה שאמרו שצריכים להעמידו לדין והיו כאלה שאמרו שלא משום שהוא עשה את הדברים במסגרת תפקידו כחבר כנסת".
לדבריו, במקרה של נתניהו, ראש הממשלה לא יכול לטעון שהעבירות המיוחסות לו נעשו במסגרת תפקידו. "זה ברור שהדברים, כמו קבלת מתנות או שוחד או הטבות רגולטוריות, אלה לא דברים שנופלים במסגרת מילוי תפקיד של ח"כ", הסביר שנער. "העילה השנייה שנתניהו יכול לטעון היא שכתב האישום הוגש נגדו בחוסר תום לב או תוך אפליה, כלומר, הוא יטען שיש פה אלמנט של זדון, שמתנכלים לו או אולי שאנשים אחרים במעמד דומה עשו דברים דומים ונגדם לא ננקטו הליכים ואותו מסמנים ורודפים".
העילה השלישית לבקשת חסינות, לדברי שנער, דורשת שהדברים יתקיימו במצטבר. "גם הכנסת נקטה אמצעים נגד אותו חבר כנסת שנגדו הוגש כתב אישום, גם העבירה עצמה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת, ואם יגיעו להליך פלילי, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי. ברור שזה לא מתקיים כי הכנסת לא נקטה שום אמצעים נגד נתניהו וכל מה שנטען נגדו שעשה לא קרה במשכן הכנסת", הוא הוסיף.
"העילה האחרונה שנתניהו יכול לטעון היא שייגרם נזק של ממש בגלל ההליך הפלילי לתפקוד של הכנסת, לאחת מהוועדות שלה או לייצוג הבוחרים, ואי ניהול הליך כזה בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי", אמר שנער. "יש פה איזון אינטרסים. מצד אחד שואלים האם ייגרם נזק אם ננהל הליך פלילי לכנסת או לאחת מהוועדות שלה? ואת זה צריך לאזן מול נזק שעלול להיגרם לו לא ינוהל הליך פלילי. כאן צריך להתחשב בחומרת העבירה. ככל שהעבירה חמורה יותר, כך ישנה הצדקה לנהל הליך פלילי".
בין הכנסת לבית המשפט: נתניהו יוכל לקבל חסינות?
לטענתו, "במקרה של נתניהו, חלק מהעבירות הן מאוד חמורות. שוחד זו העבירה הכי חמורה שיש לנבחרי ציבור. זה לא אומר שהכנסת לא תיתן לו חסינות. יתנהל הליך, ישמעו את נתניהו ואת היועמ"ש וההחלטה כנראה תהיה פוליטית. הקואליציה תצביע בעד מתן חסינות והאופוזיציה נגד".
הוא העריך שנתניהו יהיה מוגן עד שתורכב הממשלה הבאה. "בשביל לקבל חסינות צריך רוב רגיל. היועמ"ש קבע שרק ועדת כנסת קבועה יכולה לדון בחסינות וועדה כזו תורכב רק אחרי הבחירות. לכן נתניהו מוגן כרגע עד שתהיה ממשלה".
לפנייה לכתב/ת 
