נשיאת העליון ב"בג"ץ נתניהו": "למה לדון בסוגיה לפני שנדע את תוצאות הבחירות?"
בעתירה נטען כי יש לאסור הענקת מנדט להרכבת ממשלה על ח"כ שעומד לדין. המדינה: "שאלה תיאורטית. לא לכל בור היועמ"ש צריך ליפול". השופט מלצר: "יש לנשיא הגנה על ההחלטה". נציגי נתניהו והליכוד ננזפו על ידי השופטים: "אתם לא מייצגים את כל העם". החלטה תימסר בהמשך
בבית המשפט העליון בירושלים נערך הבוקר (יום ג') הדיון של שופטי בג"ץ בעתירה שמבקשת לקבוע אם ניתן להטיל על בנימין נתניהו את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. בדיון השתתפו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן. עשרות תומכים של נתניהו הפגינו מחוץ לבית המשפט. הם הניפו שלטים שעליהם נכתב בין היתר: "אין אמון בפרקליטות" ו"בג"ץ נגד עם ישראל". עם תום הדיון מסרה הנשיאה חיות כי החלטה בנושא תימסר בהמשך.
ריבלין: להגן על נבחרים מהדחה בניגוד לרצון העם
השופטת חיות אמרה בפתח דבריה: "זו סוגיה שאנו דנים בה בשאלה מקדמית - האם בית המשפט או היועץ המשפטי לממשלה אמורים לדון ולהכריע בשאלות המהותיות שנידונות כאן".
בהמשך הדיון אמרה השופטת חיות: "יש שלב שאין הוראת חוק שמונעת ממשיב 2 (נתניהו) להתמודד בבחירות. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות האלו. לאחר הבחירות הכדור יעבור לנשיא המדינה שעל פי התייעצות עם ראשי סיעות יטיל על מי שיש לו את הסיכויים להרכיב את הממשלה. השאלה למה עכשיו ולא בצומת הבא".
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, באת כוח העותרים, אמרה: "מה שמחבר ביניהם זה אהבתם למדינת ישראל ודאגתם לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. חוק יסוד: הממשלה עוסק בהרכבת הממשלה על ידי חבר כנסת, היכולת להגיע לרוב כדי ליצור קואליציה.
"נקלענו למצב שבו העומד בראש אחת משתי הרשימות הגדולות הוגש נגדו כתב אישום חמור ביותר, אשר המעשים המתוארים כראיות מינהליות מלמדים על התנהלות מהקשה ביותר שניתן להעלות את הדעת במשך 10 השנים שבהן הוא נמצא בתפקיד.
"העובדות האלה פוגעות באמון הציבור ועובדי הציבור, במיוחד שהן מבוצעות על ידי מי שמעמדו השלטוני הוא הרב ביותר".
השופט פוגלמן אמר: "אנחנו לא בשלב המהותי, השאלה היא האם מקומה של הביקורת השיפוטית על הפעלת הסמכות (של נשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה. י"פ) לפני הפעלת הסמכות?". על כך העירה עו"ד הולץ-לכנר: "כפי שנשיא המדינה פועל בדין, הוא פועל בנושא חנינות. הוא לא פועל לגבי התוכנית הכלכלית. אנחנו מבקשים הצהרה על הדין הנורמטיבי במדינת ישראל כדי שהנשיא יידע איך לפעול מבחינה חוקית".
המשנה לנשיאת העליון מלצר אמר: "האם יש תקדים שבית המשפט נותן הבהרה כי זה מטריד אנשים? בבחירות מעצם טבען לא יודעים את התוצאות. האם יש תקדים שפונים לבית המשפט ומבקשים ממנו להצהיר על דין קיים או להצהיר על תקדים כזה? אפשר לומר שאין".
הולץ-לכנר השיבה: "אני לא מכירה, אבל אני לא מכירה נסיבות כל כך יוצאות דופן. אני לא מכירה פסק דין שעוסק בנבחרי ציבור. אולי מישהו לא העלה את דעתו שאדם שהוגש נגדו כתב אישום יעלה על דעתו להתמודד על אותו כיסא? אנחנו לא נמצאים היום במקרה קלאסי ולכן אנחנו מבקשים למעשה הכרעת דין מוגדרת לעניין הזה".
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נשאל על ידי הנשיאה חיות על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט: "האם הוא טוען שמדובר בסוגיה תיאורטית, כן או לא?". על כך השיב עו"ד הלמן: "עמדתנו היא שכל עוד בית המשפט לא החליט האם הוא מכריע או לא זו שאלה תיאורטית. לא לכל בור ששמים ליועץ המשפטי לממשלה הוא צריך ליפול".
הנשיאה חיות שאלה את ראש מחלקת הבג"צים: "אתה אומר שבשום שלב לפני או אחרי הבחירות היועץ לא יחווה את דעתו, אלא אם נשיא המדינה יבקש ממנו?", ועל כך השיב עו"ד הלמן: "או במסגרת הליך שיפוטי. בתקופת בחירות, בוודאי בסוגיות כאלו, מכריעים כשיש צורך בהכרעה".
חיות: "כשפרסמתם את השיקולים לכאן או לכאן אמרתם שאתם משאירים את זה לשיקול הדעת של בית המשפט, לא הצגתם שום דעה האם בית המשפט צריך להכריע בשאלה בעת הזו". השופט פוגלמן חידד: "נכון שיש את שיקול דעת בית המשפט, אבל אנחנו שואלים מהי עמדתכם". הלמן השיב: "היועץ המשפטי סבור שיש שיקולים לכאן ולכאן, הנושא של העתירה הוא בהגדרתו תיאורטי מוקדם, אף אחד לא יודע, יש כל כך הרבה אי ודאות".
עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את נתניהו, אמר: "להכניס את בית המשפט לתוך המשחק הפוליטי? בית המשפט היקר לכולנו צריך לדחות את העתירה על הסף. אנחנו חושבים שהנושא הזה לא שפיט, צריכים להוציא את בית המשפט מהעניין הזה. גם מי שנחשב לגדול הליברלים - כבוד הנשיא אהרן ברק שכתב בפסק דין 'במקרים שבהם הציבור עשוי לזהות את הפסיקה עם עמדה פוליטית, אם הפסיקה תגרום לערעור אמון הציבור בבית המשפט הוא צריך להוציא את עצמו מהמשחק הפוליטי', וכבר כעת ולא בהמתנה לתוצאות הבחירות".
עו"ד ראבילו החל להגיד כי נשיא המדינה אמור לשקול רק את הסיכוי להרכיב ממשלה לפני הטלת מנדט, ושופטי העליון קטעו אותו. הנשיאה חיות: "אדוני מעלה שאלות על גוף העניין. אני לחלוטין לא בטוחה שזו טענה ראויה כעת. שאדוני יגיד את זה למי שהוא מייעץ לו, לא כאן".
ראבילו השיב: "ברגע שיש חוקי יסוד ברורים, כתבנו שצריך לדחות על הסף. לא רק בגלל שמדובר בעתירה תיאורטית או מוקדמת, אלא שהציבור רשאי לדעת שאין מקום להתערב". השופט פוגלמן: "מה שאתה מציע זה לבקש תגובה מהיועץ המשפטי לממשלה על גוף העניין". ראבילו: "אנחנו חושבים שצריך לדחות את זה על הסף לגופו של עניין. אם צריך לקבל לצורך העניין את תגובתו של היועץ המשפטי, אין לנו בעיה עם זה. רצוי וראוי שהעתירה תידחה על הסף, ולא שזה תיאורטי ומוקדם ונחזור לפה שוב".
עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, טען: "כל העתירה מבוססת על 'הלכת דרעי-פנחסי', הלכה מלפני 25 שנה שכבר אבדה מן העולם". הנשיאה חיות אמרה: "למה אדוני קובע שהיא אבדה מן העולם?". עו"ד הלוי: "משום שעבר חוק יסוד: הממשלה. גם אם היא מתקיימת - צריך לאבחן את הנושא הנוכחי מהנושא שלנו. שם דובר על שר ועל הסמכות של ראש הממשלה לפטרו. כאן מדובר על סמכות הנשיא למנדט להרכיב ממשלה. מדובר בהתערבות בשיקול דעתו של נשיא המדינה".
היועץ המשפטי של הליכוד המשיך: "מי שעל פי החוק מחליט על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה זה העם. העם בוחר את הנציגים שלו לכנסת והם מביאים בפני נשיא המדינה את עמדת העם. ההתייעצות של חברי הכנסת עם הנשיא היא מעשה חוקתי. הנשיא חייב חובה מוחלטת לעם, ולכן הוא חייב לפי השיטה שלנו להגשים את רצון העם. בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעת חוקתי".
השופט מלצר העיר: "לנשיא המדינה יש שיקול דעת רחב, הוא ראשי לעשות לפי מיטב הבנתו ולהטיל את הרכבת הממשלה על כל אחד". הלוי: "לא על כל אחד, אלא לפי רצון העם". השופט מלצר: "הבחירות אצלנו הן בחירות לפי רשימות, זו לא בחירה ישירה. יש לנשיא הגנה על ההחלטה". הלוי: בדמוקרטיה רצון העם הוא הקובע".
הנשיאה חיות אמרה להלוי: "מה היקף סמכותו של הנשיא לא עומד בשלב זה על הפרק". הלוי השיב: "אנחנו מייצגים את העם". השופט פוגלמן נזף: "אדוני מייצג את הליכוד, הליכוד זה לא כל העם", וגם חיות הצטרפה לביקורת: "אתה אומר שהעותרים שאינם הליכוד אינם חלק מהעם?".
נתניהו דבק במסר: "רק העם מחליט מי ינהיג"
בעתירה שהגישו 67 אנשי רוח והיי-טק, הם דרשו לאסור את הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות הנושאות עמן קלון. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט דרש מבג"ץ לדון רק בשאלה המצומצמת אם לדון בכלל בסוגיה זו בעיתוי זה ולא להכריע בנושא העקרוני. בינתיים, ראש הממשלה דבק במסר ש"רק העם מחליט מי ינהיג".
העתירה של אנשי הרוח וההיי-טק, בהם הסופר יהושע סובול והיזם דב מורן, הוגשה מיד לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לפני כחודש על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שחיתות חמורות שנושאות עמן קלון במקרה של הרשעה. נתניהו מואשם בשלוש פרשות בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
דרישת העותרים לצו הצהרתי של בג"ץ חייבה דיון שיתקיים בהרכב בכיר, אך ספק רב אם בג"ץ יכריע בנושא עקרוני זה. העובדה כי הנשיאה חיות קבעה כי שלושה שופטים בלבד ידונו בעתירה עוררה ביקורת מימין בגלל הרגישות הפוליטית. היו שהשוו את המקרה לדיון בבג"ץ ראשי הערים, שבו ישב הרכב של שבעה שופטים. באופן חריג הבהירה דוברות בתי המשפט כי ההרכב נקבע לפי שיטת הסניוריטי (הוותק), למעט השופט ניל הנדל המכהן כיו"ר ועדת הבחירות.
הלכת דרעי-פנחסי חייבה שר שנגדו הוגש כתב אישום להתפטר מתפקידו. ואולם, החוק משאיר את הסוגיה פתוחה במקרה שמדובר בראש ממשלה המואשם בפלילים. בבג"ץ ראשי הערים משנת 2013, חויבו להתפטר ראש העיר רמת השרון יצחק רוכברגר וראש העיר נצרת עילית (לימים נוף הגליל) שמעון גפסו שנגדם הוגש כתב אישום. השופטים קבעו כי הם יוכלו להתמודד שוב בבחירות הקרובות. עתירה שדרשה לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה גרמה לנתניהו להתפטר מתפקידיו המיניסטריאליים, ובג"ץ נמנע מלהורות לו להתפטר.
אם אכן יחליטו השופטים לדון בסוגיה העקרונית, יש להניח שהנשיאה חיות תרחיב את הרכב השופטים לתשעה לפחות משום שמדובר בנושא בעל השלכות פוליטיות מרחיקות לכת ובעל השלכות הנוגעות לאמון הציבור. במקרה שכזה, ההרכב צפוי לכלול שופטים אקטיביסטים לצד שמרנים שיכריעו בסוגיה.
נתניהו ממשיך לפרסם מסרים נגד התערבות בג"ץ בסוגיה. בסרטון שפרסם ערב הדיון בבג"ץ טען כי "יש מי שמנסים לגרור את בית המשפט העליון לתוך המגרש הפוליטי כדי שיכפיש ויסכל משפטית את המועמדות שלי לראשות הממשלה. אני לא מעלה על דעתי שבית המשפט העליון של מדינת ישראל יפול לתוך המלכודת הזאת. בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם זה רק העם ולא אף אחד אחר. כך תמיד היה וכך תמיד יהיה".
תומכי נתניהו, בהם משפטנים בעלי שם, טוענים שמעמדו המשפטי של ראש הממשלה שונה בתכלית מזה של שר או של ראש עיר וכי לא בכדי החריג אותו חוק יסוד: הממשלה. ראשית, מדובר בראש ממשלה שאם ייאלץ להתפטר, הממשלה נופלת. שנית, לעומת שר או סגן שר, קובע חוק היסוד כי ראש הממשלה יכול לכהן בתפקידו עד לקבלת פסק דין סופי בעניינו, כלומר פסק דין שמיצה גם את הליכי הערעור. עוד יטענו כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות חוקתית עליונה במשפט הישראלי, וצריכים להתקיים טעמים מיוחדים כדי למנוע מאדם להיבחר לכנסת. חלקם גם יטענו כי הנושא אינו שפיט וכי יש להתירו להכרעת הציבור.
לפנייה לכתב/ת 
