אין סיבה לגאווה בצעירים מקפריסין
עוד יהיו תחקירים שישפכו אור על פרשה משפטית שעולים ממנה בעיקר סימני שאלה ולא תשובות. הרשעת המתלוננת בתלונת שווא אינה הסוף
הרשעת הצעירה הבריטית בקפריסין בתלונת שווא מעוררת כאב, לא שמחה, בלב של ישראלית גאה. ההרשעה הזאת, שחותמת - לפחות בשלב זה - את הפרק המשפטי בפרשת החשד לאונס קבוצתי בקפריסין, שבה היו מעורבים 12 צעירים, לאו דווקא מרגיעה הורים ישראלים. מי שיש לו בנות כנראה יחשוב פעמיים לפני שיאשר טיול עם החבר'ה לאיה נאפה. אבל בוודאי יהיו מי שינסו לרתום את ההתפתחות הזאת כדי לדרוש שוב מהציבור לאמץ לליבו את הצעירים, לראות בהם קורבנות, הילדים של כולנו, איזה חלק מ"אנחנו" קולקטיבי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
עוד יהיו, יש לקוות, תחקירים שישפכו קצת אור על פרשה משפטית שעולים ממנה בעיקר סימני שאלה קשים במקום תשובות. מי שעקב אחר הדיווחים והעדויות שזרמו מקפריסין ראה איך החקירה המשטרתית והמשפט הפכו את כל ההליך למטריד ומפוקפק יותר עם כל עדכון.
בינתיים, לפחות עד לערעור, אין ברירה אלא לקבל את הכרעת הדין. העניין הוא שבשלב זה, זה כבר לא מספיק. הפרשה גלשה החוצה מאולם בית המשפט לאולם קבלת הפנים בנתב"ג ולאולפני החדשות. מזמן לא מדובר ברף הפלילי - מדובר ברף אזרחי, מוסרי, שנוגע לשאלה: איזה מין אנשים אנחנו רוצים להיות? איזה עם אנחנו רוצים להיות בעיני הילדים והילדות שלנו, ומול ילדים וילדות של אחרים?
התמונה שמצטיירת מהפרשה הזאת לא מחמיאה למעורבים הישראלים, שמיהרו להמשיך בחייהם כאילו כלום. גם הגרסאות שמסרו לא גרמו להם להיראות כמו אנשים שתשמחו לראות את הבת שלכם מבלה איתם. על פי פרסומים שונים, הם מחקו סרטונים ממכשירי הסלולר שלהם במהלך החקירות, ועורכי הדין שלהם חיטטו, גם בעזרת חוקרים פרטיים, כדי למצוא פרטים מחייה של המתלוננת שיכפישו אותה ויגרמו לה להיראות רע. כאילו ההיסטוריה שלה תצדיק באופן כלשהו פשע שבוצע בה לכאורה. גם שמועות שקריות על אודותיה הופצו, ושיא כל השיאים היה סרטון מאתר פורנו, שיוחס לה למרות שאינו קשור אליה, ומציג מין קבוצתי.
כששוחררו הצעירים ונחתו בנתב"ג, הם חגגו עם בני משפחותיהם כאילו הם מינימום גיבורי מלחמה או אלופים אולימפיים. "גאווה ישראלית", צעקו החברים והמשפחה באולם מקבלי הפנים. בקבוקי שמפניה נפתחו. גם אם נקבל את הגרסה שלהם לאירועים בלי שאלות, איפה פה הגאווה? על מה בדיוק פתחתם שמפניה?
הצעירים ומשפחותיהם מכרו לנו את סיפור הגבורה הזה באמצעות הסולידריות הישראלית. כאילו דגלי ישראל שנתלו בקפריסין, בצמוד למילה "אנסים", הם תוצאה של איזה עניין אנטישמי שכולנו צריכים להירתם להיאבק עליו ביחד, כאילו זה אנחנו נגד העולם. אבל אסור לנו לתת לזה לעבור. כי איפה שמערכת המשפט נגמרת, הקוד החברתי חייב לקחת פיקוד. הם לא אנחנו - אנחנו לא מתנהגים ככה.
- רעות ענבר היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
