דו"ח: רוב הישראלים סבורים שהשלטון הדמוקרטי "בסכנה חמורה"
לפי מדד 2019 של המכון הישראלי לדמוקרטיה 55% מהישראלים סבורים כי הדמוקרטיה בישראל בסכנה - עלייה משמעותית ביחס לשנה הקודמת. למרות ההתקפות על מערכת המשפט, אמון הציבור בבית המשפט העליון גבוה פי 4 מהאמון במפלגות
55% מהישראלים סבורים כי השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה. כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיוגש היום (שלישי) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי נשיא המכון יוחנן פלסנר, וראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, פרופסור תמר הרמן. מנתוני השנה שעברה עלה כי רק 45% מהישראלים הסכימו עם הקביעה.
כאשר נשאלו מהו מצב הדמוקרטיה בישראל, 34% מהיהודים השיבו כי המצב טוב או מצוין, לעומת 34% שהשיבו גרוע או די גרוע. השאר השיבו "ככה-ככה". פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי הימין מעריך יותר בחיוב את מצב הדמוקרטיה הישראלית, לעומת השמאל. בעוד 50% מהמשתייכים למחנה הימין סבורים שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת כשורה, רק 27% מהמרכז ו-13% מהשמאל חושבים כך. בהתאמה, 84% ממחנה השמאל ו-68% מהמרכז סבורים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה, ורק 29% ממי שממקמים עצמם בימין חשים כך.
עוד עולה מנתוני המדד השנתי כי בעיני 58% מהציבור הישראלי הממשלה נתפסת כמושחתת - ירידה ביחס לשנה שעברה. כמו כן, על אף המתקפות הרבות נגד מערכת המשפט השנה, אמון הציבור בבית המשפט העליון עמד על 55% והיה גבוה כמעט פי ארבעה מהאמון במפלגות וכמעט פי שניים מהאמון בממשלה. האמון של הציבור היהודי במפלגות היה הנמוך ביותר אי פעם ועמד על 14% בלבד.
מבחינת האמון במוסדות מדינה נוספים, צה"ל זכה לאמון של 90% מהציבור היהודי ו-41% מהציבור הערבי. נשיא המדינה זכה לאמון של 71% מהציבור היהודי ו-37% מהציבור הערבי. 44% מהיהודים סומכים על המשטרה, לעומת 38% מהערבים. התקשורת זוכה לאמון נמוך של 36% - עליה קטנה ביחס לשנה שעברה.
לפי נתוני הדו"ח, כשני שליש (64%) מהישראלים סבורים שהמדינה לא מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, אולם כשזה נוגע לביטחון, התמונה הרבה יותר חיובית – שיעור דומה (63%) חושבים שהמדינה דווקא מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה. 67% מכלל הציבור סבורים שההחלטות המקצועיות של בכירי האוצר מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. 46% מכלל הציבור סבורים שההחלטות המקצועיות של בכירי צה"ל מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות. בנוסף, 40% מהציבור תומכים ביטול צה"ל כ"צבא העם" ומעבר לצבא מקצועי. 54.5% מתנגדים.
מבחינת מתחים פנימיים בחברה הישראלית, המתח בין ימין לשמאל המדיני-פוליטי נתפס כמתח החברתי החמור ביותר לתפיסת 37.5% מכלל הציבור הישראלי (עליה של 5.5% בהשוואה למדד 2018). שיעור הרואים זאת כך "עקף" את שיעור מי שחושבים שהמתח בין יהודים לערבים הוא החמור ביותר. 36% מהחרדים חושבים שישראל הפכה להיות מדינה חילונית יותר בעוד רק 9% מהחילונים חושבים כך. 61% מסכימים שהסיבה לכך שהמתח בין אשכנזים למזרחים לא נעלם היא אך ורק משום שפוליטיקאים עושים בו שימוש לצרכים שלהם.
בדו"ח מציינים כי ציונה של ישראל השנה במדד ה"שליטה על השחיתות" של הבנק העולמי ירד משמעותית בהשוואה לציון מהשנה שעברה, והוא הנמוך ביותר מאז 2013. בכל הנוגע להשתתפות הפוליטית, על פי מדד ה-Economist, ישראל עדיין עולה על מרבית המדינות הדמוקרטיות המבוססות, וממוקמת במקום השני בעולם.
לפנייה לכתב/ת 
