אין תקציב: משרד החוץ יגייס תרומות לאירועי יום העצמאות

הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) בישיבתה השבועית נוהל חדש לגיוס וקבלת תרומות לאירועי יום העצמאות בשגרירויות בעולם, ולציון מועדים מכוננים ביחסי החוץ בין ישראל ובין מדינות או ארגונים בינלאומיים. זאת בעקבות הקיצוץ הדרמטי בתקציב משרד החוץ שגרם לשיתוק בתקציבי הפעילויות של המשרד והשגרירויות.

כץ ונתניהו. "גם מדינות אחרות מגייסות תרומות"(צילום: אבי כהן)

בשנה שעברה התקשו שגרירויות ישראל בעולם לערוך אירועים ליום העצמאות בהיעדר תקציב וללא יכולת לגייס תרומות חיצוניות. בדברי ההסבר להצעת ההחלטה שמביא לממשלה שר החוץ ישראל כץ נכתב כי "לנוכח הקיצוץ הדרמטי בתקציב משרד החוץ במהלך השנים, מתקשרים משרד החוץ ונציגויות ישראל בחו"ל לערוך אירועים אלו, דבר הפוגע בעשיה הדיפלומטית של מדינת ישראל בחו"ל ומעלה חשש ממשי לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל. על רקע זה עולה הצורך בגיוס תרומות ממקורות חיצוניים".

כץ הוסיף: "מדינות דמוקרטיות ונאורות רבות, כגון ארה"ב, בריטניה וגרמניה, נשענות על תרומות וחסויות למימון אירועים של מדינתם והדבר אף מופיע בהזמנות ובשילוט".

לאורך השנים אישרה הממשלה גיוס וקבלת תרומות מגורמים שונים ולמטרות שונות. כבר בשנת 2015 התירה הממשלה לנציגויות ישראל בעולם לגייס ולקבל תרומות לצורך אירועי יום העצמאות, ובשנת 2017 התירה הממשלה לגייס תרומות במסגרת קמפיין "שנת היובלות" בנציגויות ישראל בחו"ל (50 שנה למלחמת ששת הימים ואירועים נוספים).

על פי הצעת ההחלטה שתובא לאישור היום, הנציגויות יוכלו לגייס ולקבל תרומות לטובת אירועי יום העצמאות ואירועים לציון מועדים מכוננים ביחסי החוץ של ישראל כגון 70 שנה ליחסים בין ישראל, שוויץ וישראל הולנד, 25 שנה לכינון היחסים עם סין ורוסיה או שנת השותפות עם צרפת. משרד החוץ יקים ועדה משרדית לאישור תרומות חריגות במקרים מיוחדים, בשים לב לעקרונות של מינהל תקין, שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות הציבורי ובהיעדר ניגוד עניינים.

לפי עיקרי הנוהל יאושרו גיוס וקבלת תרומות מגורמים בעלי זיקה לישראל, אך ניתן יהיה לאשר תרומות גם מגורמים אחרים שאינם בעלי זיקה לישראל, מטעמים רלוונטיים. ככלל לא יאושרו גיוס וקבלת תרומות וחסויות מגורמים מסחריים, וכל תרומה תיבחן באופן פרטי על ידי הועדה המשרדית, אשר בין שיקוליה בבחינת הבקשה יהיו זהות התורם ויחסי הגומלין שלו עם הנציגות ועם משרד החוץ, מטרות התרומה, שיעורה או שוויה, תיאורה, שיקולים תקציביים, עקרונות של טוהר מידות והיעדר ניגוד עניינים ואפשרות לפגיעה בתדמית המדינה או המשרד עקב קבלת התרומה.

תרומה מגורם יחיד לא תעלה על 25% מסך האירוע וגם לא תעלה על 100 אלף שקל. הסך הכולל של התרומות שיתקבלו על ידי כלל הנציגויות לא תעלה על 25 מליון שקל, ודבר התמורה לאחר אישורה יפורסם על ידי משרד החוץ. בנוסף, לא תינתן לתורם כל תמורה בעבור התרומה. במקרים מיוחדים בהם תוצע תרומה החורגת מכללים אלו יובא הדבר לאישור ועדת חריגים בראשות מנכ"ל משרד החוץ.

ועד העובדים במשרד החוץ מסר בתגובה: "נגייס כספים גם לטקס יום הזיכרון ויום השואה? בושה! אנו שבים וקוראים להתערבותו הדחופה של ראש הממשלה במחדל התקציבי שיצרו פקידי האוצר. הממשלה מתנערת מאחריותה. שוב מצופה מעובדי משרד החוץ, ששכרם מקוצץ ושתקציב הפעילות שלהם בנציגויות לא קיים, לגייס כסף במדינות ובקהילות שישראל על פי כל קנה מידה עשירה מהן פי כמה. ממשלת ישראל צריכה להחליט איזה מעמד בינלאומי היא רוצה. אנו מתנגדים להחלטה זו ורואים בה פשיטת רגל מוסרית".