שתף קטע נבחר

זה ייגמר בדם

החיסול של קאסם סולימאני לא ייגמר בזחילה לשולחן הדיונים. לאיראן הגיע לחטוף, אבל מנהיג אמריקני עם שיקול דעת היה פועל בתבונה, לא בהתקף איוולת

 

דונלד טראמפ בעצרת בחירות עם תומכיו לאחר חיסולו של קאסם סולימאני בעירק (צילום: AP)
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ (צילום: AP)

צהלות השמחה בימין הישראלי ובקרב חברי כת טראמפ בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני יכולות בקלות להפוך ליבבות קורעות לב, שיעלו סביב נחלי הדם ומתוך תימרות העשן - כאשר איראן תפתח את שערי הגיהינום ותגיש לעולם את נקמתה. סולימאני חוסל, הגיע לו, ויבוא אחר במקומו. אולי נחוש פי כמה. הוא היה איש עם הרבה דם על הידיים, אבל לא כמו אוסמה בן-לאדן ואבו בכר אל-בגדדי, שעמדו בראש קבוצת טרור: מאחורי סולימאני עמדה מדינה, עם כוח צבאי, עם מערכת טילים - ועתה גם עם רצון עז למחוק את ההשפלה שעברה.

 

 

לא סתם שני נשיאים בעבר, ג'ורג' וו. בוש וברק אובמה, נמנעו מלחסל את סולימאני: הם הבינו שחיסול כזה ישנה את כללי המשחק. אבל טראמפ, לאחר שסיים את משחק הגולף השבועי ולפני שרכן מעל צלחת גלידה - ומבלי שהתייעץ עם הקונגרס, כנדרש בפעולה שיכולה להביא למלחמה - לקח את המצית והדליק את אחת המדורות הגדולות במזרח התיכון. הוא הבטיח לאמריקה לסיים את כל המלחמות האינסופיות במזרח התיכון, אבל עכשיו הוא משגר לשם בחזרה את הכוחות, שמן הסתם ייפגעו שוב, אם לא היום אז מחר - כי האיראנים יודעים שאת הנקמה אוכלים כשהיא קרה.

 

החיסול של יקיר האייתוללות לא ייגמר בזחילה איראנית לעבר שולחן הדיונים של טראמפ - זה ייגמר בדם. הרבה דם. לאיראן הגיע לחטוף על מתקפותיה האחרונות, אבל מנהיג עם שיקול דעת היה מחזיר לה כגמולה בתבונה, לא במצעד של התקפי איוולת.

 

 

טראמפ וחבורת נאמניו ניסו לשווק את החיסול כפעולה הכרחית כדי למנוע מתקפה מיידית ומסוכנת על מטרות אמריקניות. אם המודיעין שלהם היה כזה משובח, הם היו יכולים לשבש את הפעולה, לתקוף את כוחות המשימה האיראניים ושלוחותיהם. מלחמה עושים בתחבולות, עם אסטרטגיה ותוכניות סדורות ליום שאחרי.

 

טראמפ חף מכל אלו: אין לו אסטרטגיה למדיניות חוץ, אין במטה שלו סיעור מוחות, ואין לו מושג מה זאת תורת המשחקים. כעת הוא מוביל את המאבק באיראן יחד עם בנימין נתניהו, שבנה קריירה על הסכנה האיראנית ובזמנו גם האיץ בטראמפ לצאת מהסכם הגרעין.

 

אלו שני מנהיגים שמעל ראשם מרחפת עננה כבדה של כתבי אישום: טראמפ נמצא ערב משפט הדחה, נתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חיסול תיאטרלי שכזה, מעורר דמיון ובחילה, יכול לסייע לשניהם, במיוחד משום שסכנה, איומים ונבואות שחורות הם דלק למכונת ההישרדות הפוליטית. צחוק הגורל הוא שב-2011 טראמפ היה זה שהזהיר כי אובמה עומד לפתוח במלחמה עם איראן רק משום שהוא רוצה להיבחר לקדנציה שנייה. עכשיו הכובע על ראשו בוער.

 

במפלגה הדמוקרטית הגיבו לחיסול בזעם, טענו שבעל הבית השתגע והחלו להחתים עצומה המונית נגד מלחמה מול איראן. לטענתם, טראמפ אמנם חוגג כעת כמנצח, אבל הרעה עוד תיפתח, הנקמה תבוא - והיעד שלה יהיה גם ישראל. לנשיא, אפשר להניח, לא ממש אכפת. הוא יושב באחוזתו, ומצידו שהמזרח התיכון יתפוצץ. הוא היה כל כך להוט להביא את ראשו של סולימאני במבצע שיש בו גם ראווה וגם השפלה איראנית, דווקא עתה בעיצומו של קמפיין לבחירתו מחדש, שלא נותר לו זמן לחשוב מה יקרה מחר.

 

  • אורלי אזולאי היא שליחת ynet ו"ידיעות אחרונות" בוושינגטון

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים