"הזמנו חופשה, אחרי שבועיים הייתי בטיפול נמרץ": הצל"שניקים משחזרים
במסגרת ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", שיתפו גיבורי המלחמות בסיפוריהם. אל"מ שי סימן טוב וסרן איתן פונד, שקיבלו את עיטור המופת, סיפרו כיצד נקלעו למערכה בעזה. רב-סרן אור בן יהודה שחזרה איך נפצעה: "היינו שלושה מול עשרות מחבלים חמושים"
"הייתי אמור לנסוע לחופשה משפחתית עם המשפחה המורחבת. אימא שלי קנתה את הכרטיסים והזמינה את המלון - ושבועיים לאחר מכן כבר הייתי בטיפול נמרץ". אלוף-משנה שי סימן טוב, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן וקיבל את עיטור המופת, סיפר יחד עם גיבורי מלחמה נוספים כיצד נקלעו למערכה הקשה ברצועת עזה.
"העירו אותי בבית החולים ושאלו אותי אם אני סובל מכאבים", סיפר אל"מ סימן טוב. "השבתי 'כן', אבל בלב אמרתי שזה בגלל שלא טסתי לתאילנד", אמר בחצי חיוך במסגרת פאנל שהנחה הכתב יוסי יהושוע בוועידת "האנשים של המדינה״ של ynet ו"ידיעות אחרונות", שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים.
"התקשר אליי מח"ט גולני דאז", סיפר אל"מ סימן טוב, "ומהר מאוד שנינו מבינים שביום חמישי לאחר מכן לא יהיה חילוף. אמרתי לו שמחובתי להוביל את הגדוד (גדוד 12 של חטיבת גולני שעליו פיקד), ואכן בתאריך המיועד, הגדוד ירד לעזה.
"שבועיים לאחר מכן נפצעתי. האירוע שלי הגיע חמישה ימים לאחר האירוע של גולני בסג'עייה. היינו ביום החמישי ללחימה, איתרנו את אחת המנהרות בסג’עייה, קרוב לנחל עוז. סמוך ל-16:00 באותו יום התגלו סימנים שאכן מצאנו את המנהרה. אני, יחד עם חוליית הפיקוד שלי, תפסנו עמדה סמוך למנהרה וככל הנראה, כתוצאה מהדף של טנקים - קורה בגובה שלוש קומות נפלה ופגעה בקסדה שלי. פה התחילה שרשרת פינוי הקו. מצבו הוגדר אנוש".
לאחר שיקום ארוך שעבר, הוא סיפר על החזרה למסגרת הצבאית: "באופן טבעי מאוד קל לי לחזור למדים, למסגרת הצבאית. הצבא בשבילי מסמל את הדבר הגדול ביותר שמאחד בינינו. כשהעירו אותי בטיפול נמרץ אז הרופא אמר שהמצב לא טוב וכנראה שלא אחזור ללכת. הסתכלתי על דניאלה (רעייתו) ואמרתי ש'זה לא יקרה' ואני אחזור לצבא. הצבא הוא חלק ממני כמו שהוא חלק מכל אחד ממדינת ישראל".
"הבנתי שבניה נהרג. אני הסגן - אז תפסתי פיקוד"
סרן איתן פונד, גם הוא בעל עיטור המופת שהשתתף בפאנל, סיפר על רגע הפציעה: "ישבנו כמה קצינים סמוך לפיר מנהרה בחוסר מעש. אני פיקדתי כי בניה (רב-סרן בניה שראל ז"ל) נהרג בהיתקלות עם המחבלים. כשהגענו לפיר - האירוע נגמר. ראיתי את בניה והבנתי שהוא לא בחיים, שאני הסגן שלו ושאני צריך לתפוס פיקוד.
"נכנסנו לתוך פיר קטן והבנו שהמנהרה ממלוכדת. קיבלנו פקודה מאוד ברורה לא להיכנס למנהרות, אבל היינו במצב שבו לא ידענו מה לעשות. אחרי דקה הבנו שזה הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות. הבנו שהזמן פועל לרעתנו, ולכן גם כאשר קיבלנו תשובה שלילית - נכנסנו.
"הייתי בתוך המנהרה מעל חצי שעה עם עוד שלושה חברים. חוץ מזה שהדר (גולדין) היה חייל שלי - הוא היה חבר. רצינו להביא אותו; הוא חלק מאיתנו וזה מה שעמד לנגד עינינו". פונד התייחס בדבריו לסוגיית הנעדרים בעזה: ״אני מבין שלהביא את הדר היום זה דבר שכרוך בהמון סיכונים, אבל זה חלק מהמשחק. אנחנו לוקחים סיכונים כדי להביא את החיילים שלנו הביתה".
"היינו שלושה מול עשרות מחבלים חמושים"
משתפת נוספת בפאנל היא רב-סרן אור בן יהודה, מצטיינת הרמטכ״ל ובעלת צל"ש אלוף פיקוד דרום. היא סיפרה על האירוע שבו נפצעה: "ב-2014, קצת אחרי צוק איתן, קיבלתי קריאה מתצפיתנית שזיהתה הברחה מגבול מצרים. שלושה טנדרים. היא נתנה תיאור מדויק של הברחה שהולכת לקרות על הגדר. תוך כדי תנועה על הגדר - זיהיתי את התנועה.
"הייתי בג’יפ עם הנהג והקשר שלי. החלטתי לטפס על ההר כדי שנוכל לתפוס אותם, וזיהיתי שאנחנו שלושה על עשרות מחבלים חמושים והכול מכוון אלינו. כל אחד מאיתנו ידע איפה הוא נשכב ומה הוא עושה. האדרנלין בשמיים. הכול הולך כמו שרצינו. נפתחת כלפינו אש מנקודה נוספת ואנחנו שומעים שזה מאוד רחוק. תוך כדי, הקשר שלי מדווח לי שהוא נפצע. נפגעתי גם אני. גררתי אותו עד שיגיע למקום מוגן - והמשכנו. כשהגיעו כוחות התגבור, האירוע נמשך והקפיצו את חיל האוויר לסיים את האירוע. פינו אותי לסורוקה והמשכתי את הטיפולים בהדסה. חודשיים של שיקום - אבל כל יום חבר'ה מהפלוגה הגיעו לבקר אותי, ורק בשבילם היה שווה לבצע את הפיזיותרפיה".
״הגעתי לצבא ילדה בת 18, ביישנית, ולא חשבתי שאדבר במקום כזה", הוסיפה בן יהודה. "הייתי בטוחה שלא אהיה מפקדת גם. הצבא לקח אותי והעביר אותי מסע. חוויתי המון פתיחת דלתות. איפשרו לי לתפוס נתח שלם מגזרת ישראל שאני אחראית עליו. יחד עם זה אני רואה את כל המאמצים כדי להצליח לשלב את הלוחמות בצבא. כל תפקיד כזה נבחן בידי מפקדים כדי לבדוק אם הוא אפשרי. המגמה היא חיובית".
לפנייה לכתב/ת 
