נבלים ברשות התורה
נדמה שהמינוי של דוד ביטן לתפקיד שר היא שבירה של כל השיאים. הרי בידי המשטרה יש הקלטות שמעידות לכאורה על העברת כספי שוחד לידיו
השר דוד ביטן(Photo: Avi Moalem)
לפני שבועות אחדים ניהלתי שיחת רקע עם אחד מעורכי דינו של בנימין נתניהו. פעם עבדנו יחד באותו משרד. חשבתי שהוא יזכור לי חסד נעורים ויזכה אותי במידע עסיסי. הוא התעקש להישאר במישור העקרוני. ניחא. הוא ניסה לשכנע אותי שמעשה מסוים אינו שחיתות, והזכיר לי משפט שכתבתי לפני שנים: "חביבים עליי נבלים קטנים מצדיקים גמורים".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
דעתי לא השתנתה. צדיקים גמורים, אכן, קצת מפחידים אותי. אני לא מתרשם מהצניעות שלהם כשהם נוסעים לכנסת באוטובוס. משום שכאשר יש להם תפקיד ביצועי, והם צריכים לקדם משהו, הם מיד פונים לשלושה יועצים משפטיים. מישהו מהם בוודאי יגיד שאסור. אז מטעמי צדיקות וזהירות, הפרויקט יישאר תקוע. נכון שהתפוקה שלהם נראית כמו של אלה שעובדים בשביתה איטלקית ללא הפסקה, ושום דבר לא יזוז, אבל מה זה חשוב. העיקר שמבקר המדינה ישבח אותם על הקפדה קלה כחמורה. הרי הם צדיקים.
הנבלים הקטנים, לעומת זאת, לא זקוקים ליועצים משפטיים חמש פעמים ביום. ואם כן, אז הם יפנו לחמישה, ואם אחד מהם יאמר שזה בסדר ‑ אז זה בסדר. הם יודעים להזיז דברים. פה ושם הם אפילו, רחמנא ליצלן, קצת עוקפים את התקנות והנהלים. פה ושם הם נהנתנים. ומה שחשוב יותר, התחום שהם ממונים עליו, בין אם הם שרים או ראשי עיריות - זוכה לפריחה ללא הפסקה. המבקר מפרסם נגדם דוח תקופתי עמוס נזיפות. הליקויים יתוקנו, הם ידקלמו בתגובה. ובתוך ליבם הם יודעים שעבודה לפי כל הנהלים והכללים עלולה להשאיר את כל הפרויקטים תקועים.
אשר על כן, בוויכוח הבלתי נפסק בין מבקרים ומשפטנים, ששייכים כמובן למחלקת הצדיקים הגמורים, לבין אלה שנושאים באחריות וגם מעגלים פינות כדי לקדם דברים, והם בעצם נבלים קטנים ‑ אני בדרך כלל עם האחרונים. ובתנאי אחד. שהם לא מושחתים. שהם עוקפים נהלים כדי לקדם דברים. כדי להיטיב עם כלל האזרחים. לא כדי להכניס כסף לכיס.
אפשר להתייחס בסלחנות למי שמקצר הליכים ומקדם מיזוג ענק, נניח בין בזק ל-yes, בתנאי שהוא טוב לאזרחים. קשה קצת להתייחס לאותו מיזוג באהדה אם הוא נועד להיטיב עם בעלי הון ולפגוע באזרחים. מה באמת היה שם? השופטים יחליטו.
הבעיה היא שכבר לא מדובר בנבלים קטנים שפועלים למען כלל התושבים או האזרחים. מדובר בציניות שכל שבוע שוברת שיאים חדשים. נדמה שהמינוי של דוד ביטן לתפקיד שר היא שבירה של כל השיאים. הרי בידי המשטרה יש הקלטות שמעידות על העברת כספי שוחד לביטן, שלפי אחת ההקלטות קיבל 1,500 דולר וביקש "לעגל" ל-6,000 שקל.
לביטן אכן עומדת חזקת החפות. אבל סליחה?! הרי יש המלצת משטרה להגיש כתב אישום נגדו בעבירת שוחד. נכון שצריך להתייחס בחשדנות לטענות הפרקליטות. הרי היו חקירות סרק שמנעו מינוי שרים. למשל, רובי ריבלין. אבל יש הבדל תהומי בין מה שלא היה עם ריבלין לבין מה שנחשף, לכאורה, אצל ביטן. ויש הבדל בין פיטורי שר רק בגלל המלצות משטרה, לבין מינוי אדם לתפקיד שר, לאחר שכבר יש נגדו המלצות משטרה.
העניין הוא שהציניות הזאת היא לא רק אצל פוליטיקאים. הרי שי ניצן אירגן לעצמו קומבינה שמאפשרת לו לקבל פיצויים מוגדלים, על ידי הארכה מלאכותית של הקדנציה. הנציבות אישרה. הכול כשר. אבל הסירחון עולה לשמיים. גם המינוי של ביטן כשר. אין עדיין כתב אישום. אבל הסירחון עולה לשמיים.
גם עדנה ארבל קיבלה פיצויים שנויים במחלוקת. אבל אל דאגה. נכון שזה לא היה תקין, אבל מבקר המדינה קבע שארבל פעלה בתום לב. הכסף לא הוחזר. גם מני מזוז קיבל 100 אלף שקל פיצויים. המדינה טענה שהכסף עבר בטעות. הוא טען שהכסף הגיע לו. ואם כך הפרקליט ושופטי בית המשפט העליון, מה נאמר על נתניהו וביטן?
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
בן-דרור ימיני
מומלצים
