חוקים שנתקעו ומאבקי אגו: למה אין מוקד 911 בישראל?
ח"כים ניסו, מד"א בלם והממשלות נרדמו. בינתיים, מאות שיחות למוקדי חירום לא נענו בהצפות האחרונות. אלוף פיקוד העורף לשעבר יצחק (ג'רי) גרשון: "אף ארגון לא אוהב שינוי". ניצב בדימוס דוד קראוזה: "יש הרבה נפגעים כתוצאה מריבוי המוקדים"
האסון בשכונת התקווה שבו נספו דין שושני וסתיו הררי ושכניהם נותרו ללא מענה - העלה מחדש לסדר היום את סוגיית איחוד מוקדי החירום, לפי המודל הפועל בארצות הברית, בקנדה ובאירופה. הנושא עלה כבר בקיץ 2014 בעקבות כישלון מוקד המשטרה בטיפול המיידי בחטיפת שלושת הנערים, אבל בישראל ניצחו מלחמות האגו את השכל הישר.
בתחילת השבוע פורסם ב-ynet כי בתוך ארבע שעות בלבד התקבלו במרכז השליטה של הכבאות בחולון כאלפיים שיחות מאזרחים בזמן שאת המוקד איישו שלושה בני אדם לבד, שהצליחו לענות רק למחצית השיחות. השיחה שהתקבלה בשעה 12:42, על המעלית המוצפת ברחוב נדב 3 בשכונת התקווה, הוגדרה כקריאת שווא. הדיירים ניסו להשיג את מוקד הכבאות מספר רב של פעמים - ולבסוף הגיע הכוח הראשוני רק לאחר שהוזעק פיזית למקום.
כולם בעד, חוץ ממד"א
בשנת 2004 הגיש חבר הכנסת לשעבר איתן כבל את הצעת החוק הראשונה שקראה להקים מוקד משותף לכל גורמי החירום. מאז הוגשו עוד ועוד הצעות דומות - אך בכל פעם הייתה סיבה אחרת שמנעה את קידומן, והיוזמה נותרה בחדרי הוועדות ובמליאת הכנסת.
בדיון שנערך במשרד לביטחון הפנים בשנת 2011 הציגו גופי החירום את עמדותיהם. במשטרה ובמערך הכבאות תמכו באיחוד - אך אמרו כי המהלך דורש הקצאת משאבים, ומחשש לפגיעה במקצועיות המליצו להמתין עם הקמת המוקד החדש. מגן דוד אדום היה הגוף היחיד שהתנגד נחרצות, וטען לאובדן זמן תגובה, סרבול מענה, היעדר מומחיות ועלות גבוהה.
בשנת 2012 עלתה הצעה דומה שיזמו חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני (יהדות התורה), אך למרות תמיכת ועדת השרים לענייני חקיקה - ההצעה לא קודמה. בדיון שנערך בהצעה בוועדת הכלכלה טען מנכ"ל מד"א אלי בין כי "למדינה אין את היכולת הכלכלית להשקיע מיליוני שקלים בהכשרה ובהקמת מוקד שכזה. זמן התגובה במקרים שמגיעים למד"א הוא קריטי להצלת חיים".
זאב צוק-רם, לשעבר ראש רשות החירום הלאומית, אמר באולפן ynet כי שתי ועדות שבחנו את הנושא הגיעו למסקנה חד-משמעית כי האיחוד מיותר. "לא כל דבר שמתאים בארה"ב או באירופה מתאים גם בישראל", אמר צוק-רם. "המיקוד שלנו הוא בכך שהמענה צריך להיות מיידי ומקצועי. לצורך הדוגמה, כשמתקשרים ל-911 עונים מוקדנים שאינם קשורים למערך הכבאות, למשטרה או להצלת חיים. במד"א יושבים רופאים שיכולים ללוות את מי שמתקשר בתהליך הצלת החיים".
"המלצתי להשאיר את המצב כמו שהוא", אמר צוק-רם. "אני יודע שאחרי האירוע שהיה בשבת יחקרו את העניין. צריך לתגבר, צריך לדעת לפזר את המוקדים בין המחוזות כדי לתת מענה, וכשאנחנו הולכים לקראת ימים הקרובים, ימי סערה, לתגבר את המוקדים ביותר מוקדנים".
אין יד מכוונת
ד"ר גל אלון, שהקים את מערך התכנון והאסטרטגיה הממשלתי בתקופתו במשרד ראש הממשלה בשנים 2006-2009 אומר כי "מחיר הניהול הממשלתי הכושל באסון בשכונת התקווה מחייב הקמת ועדת חקירה ממשלתית. אך מי בדיוק יקים אותה? האם האסון יכול היה להסתיים אחרת? סביר להניח שכן", הוא אומר.
"הטיפול במוקד החירום הטלפוני הארצי המאוחד מספר את הסיפור כולו", מספר אלון. "הרעיון עלה עוד במלחמת לבנון השנייה, אך נתקע במסדרונות הממשלה במשך עשור. בשנת 2009 אף הגישו חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה הצעת חוק פרטית בנושא, אך היא נגנזה רגע לפני אישורה הסופי במליאה, בשנת 2014. למה? כי היו בחירות".
"התחקיר הראשוני שנעשה ברשות הארצית לכבאות והצלה מגלה שמוקד כזה יכול היה להציל חיים, פשוטו כמשמעו. במקום שעה ורבע של התברברות וסיפורים מביכים על היעדר מוקדנים - מענה מיידי של מוקד אחד שמנהל את כוחות ההצלה כולם. אך כאשר אין שום יד תכנונית מכוונת בממשלה, מה מפתיע שההצעה נתקעה? רשות החירום הלאומית הוקמה לאחר מלחמת לבנון השנייה כדי לקדם מהלכים דוגמת מוקד החירום המאוחד. בדיוק מה שהיה צריך. אך היא לא מצליחה לעמוד על רגליה כבר עשור. מישהו בממשלה לא ישן בלילה בגלל חסרונה? אף אחד".
"המריבה היא על אגו"
לעומת ראש רשות החירום הלאומית לשעבר, מנהל יחידת הטראומה בהדסה עין כרם, פרופ' אבי ריבקינד, הוא אחד התומכים הנלהבים של מהלך איחוד מוקדי החירום. "באמצעים הטכנולוגיים שקיימים היום, אפשר היה למנוע את האסון של בני הזוג בתל אביב. במקום זה, העבירו אותם ממקום למקום ורק הפסידו זמן יקר. צריך לאחד את כל המוקדים וליצור ביניהם קשר. כולם צריכים לקבל הודעות, כולם צריכים לדעת במיידי מה קורה ולתת את המענה בהתאם", אמר פרופ' ריבקינד.
"המערכת צריכה להיות מערכת שיודעת לאתר את המקרה ולשלוח את הכוח הרלוונטי", המשיך ריבקינד. "בייחוד במדינה שצריכה להתמודד עם מגוון של איומים, מהלך כזה היה צריך לקרות ממזמן. לפני עשור לפחות. אני מניח שזה לא קרה עדיין בגלל ענייני אגו, כל ארגון רוצה להיות האחראי. אפשר להיות אחראי ברוטציה, ואפשר גם סתם לקבוע מי יהיה אחראי".
פרופ' ריבקינד הציג את היריבות של מד"א ואיחוד הצלה - שמתקוטטים, לדבריו, על מי יגיע ראשון לזירה, ומשרד הבריאות בוחר שלא לפעול בנושא. "המריבה היא על אגו. מד"א חושש שייקחו לו את התורמים הפוטנציאליים. זה סתם רוע, חוסר אכפתיות וזילות בחיי אדם", מתעקש ריבקינד.
"שוטר לא אמור להסביר איך מכניסים אינפוזיה"
ניצב בדימוס דוד קראוזה, לשעבר ראש אגף התכנון והארגון במשטרה, מסכים עם ריבקינד. "מוקד מאוחד של משטרת ישראל, מד"א ומערך הכיבוי, יביא להרבה יתרונות. כל קריאה שתגיע למוקד הזה, האנשים שאמורים לטפל בה נמצאים שם וההודעה לא תעבור בצורה מסועפת", אמר. "אם המוקד האחוד יעבוד נכון, יש לו ערך מאוד גבוה. המשמעות היא שכל מקבלי ההחלטות, לפחות ברמה של המוקד, וכל אנשי המקצוע אמורים להיות אנשים מאוד מקצועיים".
את הטענות של מד"א, שגורסות כי איחוד המוקדים יוביל לכאוס, מכנה קראוזה "שטויות". לדבריו, "שוטר לא אמור להסביר איך מכניסים אינפוזיה, אבל ברגע שיהיה במוקד איש מד"א - הוא ייתן את המענה. לא מצפים מאנשי מד"א לעשות את עבודת השוטרים, ומהכבאים להעניק טיפול רפואי. מה שקורה בין מד"א לאיחוד הצלה זה ברדק, הם רבים על אירועים ולי זה ברור למה הם מתנגדים לאיחוד המוקדים. גם מוקד רפואי הם לא יודעים לנהל, ואני לא אטעה אם אומר שיש הרבה נפגעים כתוצאה מריבוי המוקדים".
קראוזה מפנה את האצבע המאשימה אל משרד הבריאות: "עד היום משרד הבריאות לא השכיל להבין את החשיבות במוקד מאוחדף מסודר ומוסדר. באופן אישי, אני מאמין שכל שירותי החירום, בחלקם המבצעי, צריכים להיות מאוגדים תחת המשרד לביטחון הפנים".
אלוף במיל' יצחק (ג'רי) גרשון, אלוף פיקוד העורף לשעבר, מאשים דווקא את הפוליטיקאים. "פיקוד העורף עבור שרי הביטחון הוא משאב פוליטי בלתי-רגיל. יש כאן קשר כל הרשויות המקומיות, ולכן ברמה הפוליטית אף שר לא יוותר על פיקוד העורף. ברגע שיש איחוד, השר מאבד משאב ויכולת השפעה", אומר גרשון.
"להגנתם, אני אגיד שההתנגדות המקצועית למהלך היא חשש מקבלת האחריות באירוע בקנה מידה קטסטרופלי", הוא מבהיר. גרשון מתעקש שההתנגדות של מד"א והמשטרה אינה רלוונטית. "מי שצריך לקבוע מה יהיה זה הדרג המדיני. אף ארגון לא אוהב שינוי, ברור לכל שאם יכניסו את מד"א תחת מוקד אחד, הוא יאבד מהעצמאות שלו ומהיכולת לקבוע את התקציבים".
התגובות
במשטרה סירבו להגיב לפניית ynet בעניין, והפנו את השאלה למשרד לביטחון הפנים.
במשרדו של השר גלעד ארדן ביקשו להפנות את הפנייה למועצה לביטחון לאומי, אולם גורמים במשרד אמרו כי "הנושא נבדק בעבר על-ידי צוות בראשות סגן ראש המל"ל, שבחן את הרעיון והגיע למסקנה שיש בעיות ביישומו".
המועצה לביטחון לאומי לא השיבה לפנייה.
אלי פולק, מנכ"ל איחוד הצלה, אמר כי ארגונו תומך בהקמת מוקד מאוחד. "הדבר יאפשר להפעיל את כל כוחות החירום וההצלה באופן מיטבי, כפי שנעשה כיום כבר בכל העולם. מהלך כזה יעזור לשמור על ביטחונם ובריאותם של אזרחי ישראל שיצטרכו לזכור רק מספר אחד ויחיד לכל מקרה חירום שמתרחש.
"הנהלת מד"א היא שמטרפדת את הקמת מוקד חירום אחד לכלל גופי החירום בתירוצים שונים ומתנהגת כאילו כל הידע המקצועי בתחום החירום מצוי רק אצלה. אנחנו רואים בכל יום איך חוסר תיאום בין גופי הצלה פוגע בציבור וחושבים שהגיע הזמן לשים למצב הזה סוף. בשנת 2020 גם בישראל צריך לקום מוקד חירום אחד עם מספר אחד כך שכאשר אזרח שנמצא בסכנת חיים או במצוקה ידע שיש גוף אחד שמפעיל את כל כוחות החירום בסביבתו כדי לעזור לו".
במד"א מסרו בתגובה כי "מספר חירום אחד של כלל ארגוני החירום וההצלה עלול לסכן חיי אדם. ברפואת חירום, כל שנייה קובעת. ברגע ששיחת חירום תגיע למוקדן יחלפו שניות ארוכות עד אשר השיחה תועבר לאיש מקצוע, חובש או פרמדיק ותטופל בהתאם. הטיפול בקריאה מתחיל על פי רוב בשניות הראשונות של השיחה כאשר איש הרפואה המוסמך מנחה את המטלפן כיצד יש לפעול עד להגעת צוותי הרפואה. מוקד שליטה ובקרה אינו פועל רק לשם מתן מענה לקריאות טלפוניות, כי אם לתכלול ושליטה מלאה באירועים שמפקדים עליהם בכירי הארגון תחת נהלים מובנים ומוגדרים. המוקד נותן תמונת מצב מלאה, לארגון המטפל באירוע ולשאר ארגוני החירום הלאומיים, בצורה שוטפת במקביל לשיח מפקדים בעת אירוע. בעבר אף מונו שלוש ועדות מקצועיות בראשות שרים שמסקנותיהן היו חד משמעויות, נגד איחוד קווי החירום".
עוד הוסיפו כי "מניסיונם של כוחות החירום במדינות באירופה דוגמת צרפת, אנגליה וצ'כיה, בעשור האחרון, עולה כי הפניית כלל קריאות החירום למספר אחד מעכבת את מתן המענה המקצועי התואם לקריאה - מענה מיידי שעשוי להציל חיים. לא בכדי, כוחות הצלה במדינות אלו מפרסמים את מספרם הישיר, בנוסף למספר החירום הכללי של כוחות החירום. מודל פעולה מחויב המציאות, קל וחומר בישראל, תחת האתגרים העומדים בפני גופי הביטחון הלאומיים. לצערנו פועלות כיום עמותות שונות שבעוד שאין להן יכולות אמיתיות במתן שרותי הצלה וחירום בכל זמן ובכל מקום הן מפרסמות מספרי טלפון ומטעות את הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
