שתף קטע נבחר
 

בזבוז המיליארדים הגדול בנתב"ג

הניסיון הממשלתי להתמודד עם הגידול בטיסות משול להנחת פלסטר על שבר. וזה כשהפתרון המתבקש – נמל תעופה בנבטים – ממתין מתחת לאף

 

בסיס נבטים בנגב (צילום: דו"צ) (צילום: דו
בסיס נבטים בנגב(צילום: דו"צ)

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' התגאה לאחרונה באישור תקציב עתק של שישה מיליארד שקל לטובת הרחבת נתב"ג. שער הכניסה הראשי לישראל אמנם בקושי עומד בעומס הטיסות, אבל הממשלה, כרגיל, מעדיפה לזרוק כסף על הבעיה ולקוות שהיא תיעלם יום אחד, במקום לפתור אותה מהיסוד.

 

 

הבעיה של נתב"ג, שהיא גם היתרון שלו, היא שהוא ממוקם באזור הצפוף ביותר מבחינת אוכלוסייה. בנמל התעופה עוברים בממוצע כ-24 מיליון נוסעים בשנה, ובעוד התשתיות שלו יכולות להכיל כמות כזו, העומס על תושבי האזור – כשני מיליון אזרחים – בלתי נסבל.

 

כיום מוטלות מגבלות מסוימות על הנחיתות וההמראות בנתב"ג כדי להקל מעט על התושבים. כך, למשל, מוחל עוצר נחיתות והמראות בלילה. הוועדה הארצית לתכנון גם אישרה לאחרונה תוכנית פיזור נחיתות חדשה, שאמנם תקל על תושבי תל אביב, חולון והסביבה, אבל מנגד תכניס יישובים חדשים למעגל הסבל.

 

 

אם הגידול במספר הטיסות לישראל וממנה יימשך באותן מגמות, בשנים הקרובות ייהפכו השמים שלנו לצפופים כמו הכבישים שמתחתיהם. מעבר של תושבי גוש דן, כל אזרחי המדינה יסבלו מההשלכות. כשהשדה יהיה צפוף מדי מחירי הטיסות יעלו, חברות תעופה יבינו שלא משתלם להן לטוס לכאן, לא ניתן יהיה למצות את הפוטנציאל התיירותי של ישראל ועוד.

 

התקציב הענק שהעביר משרד התחבורה לנתב"ג הוא פלסטר על שבר, וזאת, למרבה האבסורד, דווקא כשמול העיניים של מקבלי ההחלטות מונח פתרון פשוט, הגיוני ואפילו לא יקר יותר.

כמה מכם שמעו על נמל התעופה הבינלאומי בנבטים? מעטים מאוד, מכיוון שהוא מעולם לא הופעל. יש בו את מסלול הנחיתה הארוך ביותר במזרח התיכון, והוא יכול לפתור את בעיות התעופה של ישראל עשורים רבים קדימה, אבל הוא מוחזק כבן ערובה בידי מערכת הביטחון, שמסרבת אפילו לנהל דיון על הפעלתו.

 

בשישה מיליארד שקל ניתן כבר מחר בבוקר להתחיל לעבוד ולהפוך את נבטים לנמל תעופה מהשורה הראשונה. המסלולים קיימים, התוכניות מאושרות ויש אפילו מקום ייעודי לטרמינל נוסעים. בנוסף הוא יזניק את כלכלת הנגב ויספק עשרות אלפי מקומות עבודה לתושבים שמשוועים לתמיכה.

 

גם לסוגיית המרחק יש פתרון: בנבטים כבר קיימת מסילת רכבת וכבישים מהירים, וניתן יהיה להגיע משם לתל אביב בתוך קצת יותר משעה, בערך כמו פרק הזמן להגיע מנמל התעופה לוטון הפופולרי למרכז לונדון.

 

אז למה זה לא קורה אף שממשלת ישראל החליטה כבר לפני כ-15 שנים שחייבים להקים עוד נמל תעופה בינלאומי? כי בצה"ל החליטו שהם לא יוותרו על נבטים ויהי מה. במקום הפתרון הפשוט, הזול והמתבקש הזה, הם שלחו את גורמי התכנון לתכנן שדה תעופה במיקום מופרך כמו רמת דוד שבעמק יזרעאל. מעבר להרס המוחלט של אחד מאתרי הטבע והמורשת החשובים במדינה, ההפרש בעלויות ההקמה עומד על כ-20 מיליארד שקל (על פי מחקר של פירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח שהוכן עבור מועצת הנגב).

 

תנו לסכום הזה לשקוע רגע. מבחינת הצבא, מדינת ישראל יכולה לבזבז 20 מיליארד שקל על שדה תעופה קטן, פגום, מזיק ולא יעיל. נתב"ג ייסתם וילך, תושבי המרכז ימשיכו לסבול והממשלה תמשיך לכתוב צ'קים.

 

אחד האתגרים הראשונים של הממשלה הבאה, אם תקום כזו אי פעם, הוא לשים סוף לפארסה הזו ולהקים את נמל התעופה הבינלאומי הבא של ישראל בנגב. ומערכת הביטחון? תשאיר את התשתיות האזרחיות לטיפול האזרחים.

 

  • גיל דייגי, סא"ל (במיל') בחיל האוויר, הוא ראש מטה המאבק נגד שדה התעופה בעמק יזרעאל

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים