שתף קטע נבחר

 

מדינה בגירעון ובקיפאון: "מצב משברי"

התקציב להרחבת סל התרופות דל, הבראת המחלקות הפנימיות להקלה על הצפיפות בבתי החולים לא מתקדמת, הקיצוץ ברשויות יחמיר את מצבם של בני נוער בסיכון ויותיר גברים אלימים ללא פיקוח, תוכניות לשיפור כבישים מסכני חיים מתעכבות, ובחינוך צפויה פגיעה בקייטנות, בבינוי כיתות ובתנאי העסקת המורים. גירעון תקציבי בצל ממשלת מעבר - ההשלכות

 

כיתוב מדינה בהקפאה (צילום: אלכס קולומויסקי ג'ורג' גינסברג ערן גרנות)
הגירעון והקיפאון בתחבורה, בבריאות וברווחה(צילום: אלכס קולומויסקי ג'ורג' גינסברג ערן גרנות)

ראשי משרד האוצר הציגו השבוע תחזית קודרת לגירעון חריג של יותר מ-4%, אבל הממשלה ובראשה בנימין נתניהו סירבו לקבל את ההערכה הזו. לפי התחזית, תקציב 2020 יכלול חריגה של 17 מיליארד שקל, ולממשלה הבאה ממתינה מלאכה מורכבת של קיצוצים חדים. עד אז ניכרים אותות הקיפאון כמעט בכל תחומי המשק: הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה וביטחון הפנים. גם החלטות שאינן תלויות בתקציב, כמו מינוי מפכ"ל ונציב שב"ס, יחכו לממשלה הבאה. תוצאות מחדל הגירעון והקיפאון העמוק ישפיעו בעיקר על החוליות החלשות בחברה.

  

נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר

האוצר מעריך: הגירעון יחצה את ה-4% בשנה הבאה

 

בריאות: תקציב סל התרופות דל, הקפאת תקנים והסדרים

ועדת סל התרופות 2020 נאלצה להתמודד עם אתגרים בעקבות הקיפאון השלטוני, ובתחילה היא נאלצה לבצע את עבודתה "בערפל" מכיוון שלא הוגדר לה תקציב. כאשר הוא נמצא, הוחלט לספק לה 500 מיליון שקל, סכום נמוך יותר מזה שהובטח לה לפני הבחירות, שעמד על 750 מיליון שקל.

  

השבוע הגיעה הוועדה לישורת האחרונה של עבודתה, ובמהלכה נמצא כי התרופות והטכנולוגיות שחברי הוועדה הגדירו "חיוניות ביותר" מסתכמות בכשלושה מיליארד שקל - בעוד שבפועל עומדים לרשותם רק 500 מיליון שקל. אל שלב הדיונים האחרון הגיעו 136 תרופות וחיסונים שהוגדרו חיוניים ביותר, ו-22 טכנולוגיות רפואיות שהוגדרו גם כן חיוניות ביותר. בימים הקרובים יקבלו חברי הוועדה החלטות לגבי מי מהן תיכנס למימון ציבורי.

 

חברי ועדת הסל: זקוקים ל-3 מיליארד שקלים כדי לאשר את כל התרופות החיוניות

 

התוכנית להבראת המחלקות הפנימיות לא מתקדמת. כבר לפני כחצי שנה הוגשו מסקנות ועדת טור-כספא לשיפור המחלקות הפנימיות בבתי החולים. לפי ההמלצות, בתוך חמש שנים ניתן יהיה למנוע את האשפוזים במסדרונות בתי החולים. אלא שבעקבות הקיפאון הפוליטי לא הועברו תקציבים ליישום ההמלצות, והתוכנית תקועה.

 

לדברי פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומי שהיה חבר בוועדה, "המחלקות הפנימיות בעומסים כבדים כל השנה, ובימים אלה, בחורף, המצב מחריף - כך שבכל יום שוכבים מטופלים במסדרונות, ואלפים מצטופפים כמו סרדינים בחדרים". בהתייחסו למסקנות הוועדה הוא אמר: "בדו"ח יש סעיפים לביצוע מיידי, אך עדיין לא התחילו ליישמם. מאחורי המספרים על התפוסות הגבוהות במחלקות מסתתרות טרגדיות - חולים מונשמים שבכל מדינה מתוקנת לא אמורים לשכב במחלקה פנימית, חוסר כרוני ברופאים מומחים ועוד".

Patients being admitted in the hallway of an Israeli hospital  (Photo: Courtesy)
צפויים להישאר: עומסים בבתי החולים(Photo: Courtesy)
  

ההסדרים בין קופות החולים לבתי החולים לא עודכנו. הסכמי הקאפ, ההסדרים הכלכליים בין בתי החולים לקופות החולים, יימשכו בשנת 2020 על בסיס תקציב המשכי בעוד שלא נעשו בהם שינויים והתאמות לשנה הנוכחית. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה בהסתדרות הרפואית ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית, הסביר: "ההסכם החדש היה אמור לתקן ולשקף את השינויים שחלו בשלוש השנים האחרונות במכירת השירותים של בתי החולים לקופות, ואי התאמה כלכלית של שינויים אלה עלול לגרום להפסדים גבוהים בעקבות תעריפים שאינם מעודכנים". לדבריו, "הדבר יעמיק את גירעון בתי החולים, ויעמיד את מנהלי בתי חולים בדילמה אם לצמצם את היקף השירותים לאוכלוסייה - או להיכנס לגירעון עמוק יותר".

 

הקפאת תוספת תקנים לרופאים ואחיות. לאור תפקוד מערכת הבריאות תחת תקציב המשכי, לא תהיה אפשרות להוסיף תקציבים עבור תקנים נוספים לרופאים ולאחיות במקומות שבהם צפויה בעתיד הקרוב פרישה מסיבית של רופאים. ד"ר פלדמן, המשמש גם מנהל היחידה לנוירו-כירורגיית ילדים בשיבא, ציין כי "חוסר היערכות בזמן לפרישתם של הרופאים תגרום לכך שיעמיק המחסור ברופאי משפחה וברופאים מומחים אחרים. הדבר יגרום להארכה נוספת של התורים, הארוכים בין כה וכה כבר כיום".

  

רווחה: קיצוצים במחלקות ברשויות המקומיות

משרד הרווחה הודיע בשבוע שעבר לרשויות המקומיות על קיצוצים נרחבים ומשמעותיים בשירותים חיוניים לאוכלוסיות החלשות והנזקקות ביותר. הסיבה: טרם אושר תקציב לשנת 2020 בעקבות הקיפאון הפוליטי. שירותי הרווחה שייפגעו, בין היתר, הם מרכזים למניעת אלימות במשפחה, מסגרות יום לאנשים בעלי מוגבלות, תחנות לטיפול משפחתי ומרכזי קשר, טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית, טיפול בילדים ובנוער בסיכון, בנשים שעסקו בזנות ובנוער חרדי מנותק. בעקבות ההודעה מאיימים במרכז השלטון המקומי בהשבתה של כלל שירותי הרווחה ברשויות.

 

העלאת קצבאות הנכות מתעכבת. החוק להגדלת קצבאות הנכות קבע כי שר הרווחה ושר האוצר "יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות באופן מדורג בשנת 2020 ו-2021, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה עד לסוף שנת 2019, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים". עם זאת, ובניגוד לחוק, ההמלצות עדיין לא הוגשו. המשמעות היא שהנכים, שהיו אמורים לקבל תוספת של כ-400 שקלים נוספים בחודש לכל הפחות, ימשיכו לחכות לה.

חאת הנכים בצומת עזריאלי (צילום: יאיר שגיא)
מחאת הנכים בצומת עזריאלי. ארכיון(צילום: יאיר שגיא)
 

חוק איסור צריכת זנות לא ייאכף במלואו. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן שיגר לפני כשלושה שבועות מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו מתוקף תפקידו כשר הרווחה, ולשר המשפטים אמיר אוחנה, וציין כי המשטרה התריעה בפניו ש"ספק אם תהיה ערוכה במועד ליישום חוק איסור צריכת זנות", שאמור להיכנס לתוקף ב-10 ביולי השנה. הסיבה: טרם גובשו התקנות הנלוות לחוק, הקובעות חלופה לקנס שיוטל על צרכני הזנות שנתפסו - למשל בדמות סדנה טיפולית-חינוכית שיחויבו לעבור. זאת, בין היתר, מאחר שאין ודאות באשר לתקציב שיוקצה לנושא, וזו דרושה על מנת לגבש קריטריונים ברורים.

 

גברים אלימים ללא פיקוח. גברים שהוגדרו אלימים ומסוכנים כלפי נשותיהם ממשיכים להסתובב באופן חופשי וללא פיקוח, מאחר שלא ניתן לקדם בכנסת את חוק האיזוק האלקטרוני. החוק מציע לחייב חשודים באלימות במשפחה לענוד אזיק, שיאפשר באמצעות טכנולוגיית GPS לדעת בכל רגע היכן הם נמצאים ולשלוח לעברם באופן מיידי כוח משטרה שיבלום אותם במידת הצורך.

 

מאות בני נוער בסיכון ללא בית. מאות בני נוער משוטטים ברחובות בעודם מכורים לסמים, עוסקים בזנות ובפשע וחשופים לאלימות, בשל ההמתנה למעונות הנוער בסיכון של משרד הרווחה - שמלאים עד אפס מקום. זמן ההמתנה הממוצע עומד על 9-7 חודשים, אך עד שיאושר תקציב לא ניתן יהיה לבנות מעונות נוספים.

 

ביטחון הפנים: הקפאת ההליך לבחירת המפכ"ל ונציב שב"ס

השר לביטחון הפנים גלעד ארדן החליט להקפיא את הליך מינוי המפכ"ל ונציב שב"ס ולהמשיך בו לאחר הבחירות. הוא הסביר זאת ב"הערמת קשיים משפטיים וסירוב ועדת גולדברג (העוסקת במינוי בכירים בשירות המדינה - א"ס) לבדוק כמה מועמדים במקביל". השר ארדן שוחח עם מ"מ המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, ועם מ"מ נציב בתי הסוהר, גונדר אשר וקנין, ועדכן אותם בהחלטתו. הוא הבהיר כי בהתאם לחוק נתונות לממלאי המקום הסמכויות הנדרשות והגיבוי להמשיך לבצע כל תיקון וכל שינוי נדרש במשטרה ובשב"ס, כולל ביצוע סבבי מינויים פנימיים.

דורון ידיד מוטי כהן אלון אסור (צילום: אוהד צויגנברג, דוברות משטרת ישראל)
הליכים הוקפאו. דורון ידיד, מוטי כהן ואלון אסור(צילום: אוהד צויגנברג, דוברות משטרת ישראל)
 

The Knesset (Photo: Amit Shaabi)
"אי ודאות משפטית לפני בחירות". כנסת ישראל ריקה(Photo: Amit Shaabi)

ארדן ציין כי בחן לעומק את האפשרות לקדם מינויי קבע לתפקיד המפכ"ל ונציב בתי הסוהר וקיים פגישות מקצועיות עם המועמדים לשני התפקידים. ואולם, "בשבועות האחרונים נוצרה אי-ודאות משפטית באשר ליכולת לקדם ולהשלים את אישור המינויים בממשלה לפני יום הבחירות", וזאת מכמה סיבות.

 

השר ארדן ציין כי לבג"ץ יוגשו כמה עתירות כנגד הליך המינוי בשל היותו בתקופת בחירות, מה שעלול להאריך באופן משמעותי את ההליך ואף עלול לגרום להקפאתו ככל שהמינוי קרוב יותר לבחירות. "כבר בשלב זה נשלחו לוועדת גולדברג התנגדויות מטעם קצינים לשעבר במשטרה", נכתב. "עקב מדיניות הוועדה, לאפשר למתנגדים מהציבור להופיע בפניה גם אם מדובר בטענות שנבדקו בעבר, ברור שההליך יארך פרק זמן שיגרור את הליכי המינוי עד סמוך ליום הבחירות ואולי אף לאחריו".

 

תחבורה: פרויקטים מוקפאים, בהם שיפור כבישים מסוכנים

אף ששר התחבורה בצלאל סמוטריץ' הוציא לפועל פרויקטים מאז שנכנס לתפקידו ביוני אשתקד - שרבים מהם תוקצבו באופן רב-שנתי כמו חשמול הרכבת - באוצר טרם שחררו תקציבים לכמה פרויקטים שממתינים לצאת לפועל. אחד מהם הוא שדרוג כביש 90, במסגרת תוכנית שהוכרזה עוד ב-2019 בעקבות רצף של תאונות קטלניות בכביש, בעיקר באזור הערבה. בסך הכול מוקפאים חמישה פרויקטים תחבורתיים גדולים על רקע השיתוק הפוליטי.

תיעוד העקיפה (באדיבות דוברות המשטרה)
סכנות בכביש 90(באדיבות דוברות המשטרה)

זירת התאונה (צילום: נדב אילון ואורן מורגן)
(צילום: נדב אילון ואורן מורגן)
 

פרויקט כביש 90 אמור היה לכלול, בין היתר, בניית הפרדה קשיחה בין הנתיבים, הרחבת השוליים והכפלת הנתיבים בכל כיוון. לפי מידע שהגיע ל-ynet, אין בנמצא תקציב לבצע כל שינוי בכביש, גם לא קטן. השיתוק הפוליטי הוביל לכך שבאוצר קיצצו כ-600 מיליון שקל מתוך 1.75 מיליארד שקל של נתיבי ישראל הדרושים לאחזקת הכבישים. לפי הערכות לא רשמיות במשרד התחבורה, קיצוץ נוסף עתיד לבוא.

 

גורם במשרד התחבורה אמר ל-ynet כי בעקבות הקיצוץ ייגרם נזק משמעותי לתשתיות הכבישים. "אם בעבר האספלט היה מוחלף אחת ל-15 שנה, בתקציב הקיים יוכלו להחליפו אחת ל-40 שנה. צריך להבין - בור בכביש שווה גזר דין מוות לרוכב אופנוע". עוד הזהיר הגורם: "בשורה התחתונה, המדינה תשלם יותר".

 

חינוך: צפויה פגיעה בקייטנות, בבינוי כיתות ובשיפור תנאי מורים 

מפאת ממשלת המעבר והיעדר היכולת לאשר את תקציב 2020, גם במשרד החינוך צפויים לפעול על פי תקציב במתכונת של "1/12", שמשמעותו היא למעשה תקציב זהה לזה של שנת 2019, שאינו מתחשב למשל בגידול במספר התלמידים. התוכניות והפרויקטים הגדולים של המשרד אשר מעוגנים בחקיקה, בהם רפורמת החינוך המיוחד שתצא לדרך באופן מלא בשנת הלימודים הבאה, לא צפויים להיפגע.

Archive  (Photo: Shutterstock )
משרד החינוך יפעל בתקציב זהה לקודמו. אילוסטרציה(Photo: Shutterstock )
 

עם זאת, קיצור חופשת חג הפסח כחלק מתוכנית "בתי הספר של החגים", שמטרתה לקצר את החופשים של תלמידי הגנים וכיתות א'-ג' באמצעות פעילויות העשרה בזמן חופשות חנוכה ופסח, עלול בהחלט להיפגע - ולא בפעם הראשונה. בחג החנוכה האחרון, בניגוד לשנה הקודמת והראשונה שבה התקיימה התוכנית, משרד החינוך לא סבסד את הפעילות והרשויות המקומיות נשאו בעלות.

 

הבעיה צפויה להחריף בחג הפסח הקרוב, משום שעל פי התוכנית היא אמורה להימשך במשך עשרה ימים ולא חמישה ימים כפי שהיה בחג החנוכה, והעלות כמובן תהיה בהתאם. האם הרשויות שוב יחליטו לקחת על עצמן את העלויות הכבדות? 

 

שני תחומים נוספים שעלולים להיקלע לבעיות ולקשיים במהלך שנת התקציב הקרובה הם החינוך הבלתי פורמלי ובינוי הכיתות. לתקציב הקבוע של ארגוני הנוער, שעומד על 39 מיליון שקלים, דרושים תקציבים נוספים בגובה של כ-20 מיליון שקלים על מנת להביא לפעילות מלאה התואמת את מספר החניכים.

 

ואולם, תקציב זה לא מובטח ולא ברור אם ומתי יעבור. המשמעות היא קיצוץ אפשרי בפעילויות ארגוני הנוער. באשר לבינוי הכיתות, ועדת הכספים של הכנסת אישרה לאחרונה העברת תקציב בגובה של כ-120 מיליון שקלים לטובת בינוי כיתות לימוד חדשות, אך תקצוב נוסף בגובה של 280 מיליון שקלים טרם אושר. המשמעות היא פשוטה: עיכוב בבינוי כיתות חדשות שתוכננו להיפתח כבר בשנת הלימודים הבאה. 

 

נושא מרכזי נוסף שמושפע כבר עתה מהפלונטר הפוליטי הוא תנאי ההעסקה של הגננות ועובדי ההוראה. המו"מ הרשמי על חידוש הסכם השכר של הסתדרות המורים, "אופק חדש", שתוקפו פג בשנה שעברה ומאז הוארך שוב, טרם החל. גננות ומורים רבים מצפים בדריכות להסכם החדש, שעשוי לשפר את שכרם ולהביא לשינוי משמעותי, בין היתר, בשכרו של המורה המתחיל. היעדר המו"מ בעניין זה יגרום למורים רבים להמשיך להמתין.

 

אתגרים פוליטיים: תיקון חוק הגיוס

לצד הדיונים בחסינותו של נתניהו, אתגר משמעותי ודחוף ממתין לפוליטיקאים מעבר לפינה: תיקון חוק הגיוס. יותר משנתיים חלפו מאז ביטל בג"ץ את מתווה השוויון בנטל שאושר ב-2015, והכנסת עדיין לא מצאה לו חלופה.

 

במצב שנוצר, מעמדם המיוחד של בני הישיבות תלוי בחסדי בית המשפט - ואכן, בשבוע שעבר האריכו שופטי העליון בפעם השלישית את החוק, שבוטל כבר בספטמבר 2017, בשל המצב הפוליטי החריג. בכך מנעו השופטים מצב כאוטי שבו חובת הגיוס חלה על כל צעיר חרדי, וכל תלמיד ישיבה הוא עריק.

 

הפלונטר הפוליטי סביב הסוגיה הזו, מהרגישות והנפיצות בחברה הישראלית, היה העילה הרשמית לפיזור הכנסת ה-20 ומיד לאחר מכן גם ה-21. מפלגות הקואליציה אינן מצליחות להגיע להבנות ביניהן על מתווה חדש ומוסכם לגיוס החרדים. מאז, באורח פלא, הנושא הסבוך נעלם כמעט לחלוטין מהשיח - וגם מהקמפיינים של שלוש מערכות בחירות. הפוליטיקאים משני הצדדים הבינו כי אין פתרונות קסם לנושא, ולא רצו להסתכן בהבטחות שיתנפצו בתוך זמן קצר על קרקע המציאות.

 

גם האפשרות להסכמות עם ש"ס ויהדות התורה על חוק גיוס מוסכם נעלמה עם חשיפת הפרשה של פרסום נתונים כוזבים על גיוס החרדים. כך או אחרת, לשני הצדדים ברור כי בשונה מהסוגיות האחרות שניצבות בחזית בחירות 2020 - תיקון חוק הגיוס הוא הממשי והבוער ביותר, ולא ניתן יהיה לברוח ממנו או לדחות אותו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי ג'ורג' גינסברג ערן גרנות
הגירעון והקיפאון
צילום: אלכס קולומויסקי ג'ורג' גינסברג ערן גרנות
מומלצים