תלמידי ישראל השתפרו? אי אפשר לדעת - כי חישוב המיצ"ב שונה

בלי חרדים, ובלי יכולת להשוות לשנים קודמות: משרד החינוך פרסם היום (רביעי) את ציוני בחינות המיצ"ב שנערכו בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ט). ואולם הדו"ח מצייר תמונה חלקית במיוחד של הישגי התלמידים בישראל, שכן מהשנה הונהג על סולם ציונים חדש במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדעים - ולכן לא ניתן להשוות את הציונים במקצועות הללו לשנים קודמות ולהסיק אם הם עלו או ירדו. גורם בכיר במשרד החינוך סיפר ל-ynet כי מדובר במהלך מכוון. כמו כן הושמטו מהמדד הישגיהם של בתי הספר החרדיים.

826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים השתתפו במיצ"ב(צילום: shutterstock)

הציונים מתפרסמים השנה, אחרי שבשנה שעברה הם נגנזו, מכיוון שנמצא כי מנהלי בתי ספר פעלו באופן מכוון להטיית הציונים על ידי מתן הקלות לתלמידים רבים. המשמעות היא שהנתונים האחרונים להשוואה הם משנת 2017, מה שמגביל עוד יותר את היכולת להבין את משמעותם. בנוסף, חסרים נתונים משנת תשע"ד, שכן בשנה זו לא התקיימו בחינות מיצ"ב בעקבות החלטתו של שר החינוך דאז, שי פירון.

הגורם הבכיר במשרד החינוך הודה כי הוחלט לשנות את סולם הציונים אחרי הביקורת הנוקבת שספג משרד החינוך בעקבות פרסום ציוני בחינות פיז"ה הבינלאומיות. אך באופן רשמי טוענים במשרד כי החישוב החדש הונהג מכיוון שיותר תלמידים נבחנו השנה במקצועות הללו ללא הקלות. 

עובדה נוספת המעיבה על רמת השקיפות של משרד החינוך היא שהישגיהם של 119 בתי ספר חרדיים שהשתתפו גם הם בבחינות המיצ"ב לא נכללו בדו"ח. כמו כן המשרד לא מתכוון לפרסם את הציון בכל בית ספר בנפרד, חרף פסיקת בג"ץ מ-2012 שמחייבת לעשות כן. עם זאת, בהמשך צפוי המשרד לפרסם את ציוני היישובים השונים. 

מבחני המיצ"ב במקצועות שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה, נערכו בחודשים מרץ-מאי 2019. השתתפו בהם 826 בתי ספר, 2,485 כיתות ו-61,469 תלמידים. מהדו"ח עולה כי מחאת הנהגת ההורים הארצית, שבמסגרתה קראו ועדי ההורים המקומיים להורים ברחבי הארץ שלא לשלוח את ילדיהם לבחינה - כשלה. על פי הדו"ח, שיעורי ההשתתפות בכל אחד ממבחני המיצ"ב בשנת תשע"ט היו בין 80% ל-90%.

בעקבות סערת המיצ"ב, משרד החינוך הודיע באוקטובר כי החליט לבנות מתווה בחינות הערכה חדש. השינוי המשמעותי ביותר הוא שכלל התלמידים בכיתות ד' ו-ח' יחויבו בבחינת אוריינות שפה חיצונית בתחילת כל שנת לימודים. זאת במקום מבחן אחת לשלוש שנים בכל בית ספר, ובכיתות ה' ו-ח'.

מעתה ואילך תיערך הבחינה בתחילת כל שנה, בכל בתי הספר בארץ. בנוסף, כלל בתי הספר ישתתפו גם בבחינות הערכה חיצוניות משתנות אחת לשנה. מועד ההערכה יפורסם מראש, ואילו המקצוע והשכבה שתיבחן יימסרו לבית הספר בסמוך למועד ההערכה. לאור השינוי, השנה לא מתקיימות בחינות מיצ"ב בבתי הספר.

שפת אם: יציבות אצל היהודים, שיפור אצל הערבים

המקצוע היחיד שבו לא שונה סולם הציונים ועדיין ניתן לערוך בו השוואה הוא שפת אם - עברית בבתי הספר היהודיים וערבית בחינוך הערבי. בשנת הלימודים תשע"ט ממוצע ההישגים במבחן בשפת אם עברית לכיתות ה' היה 543 נקודות - ירידה של שתי נקודות לעומת השנה שקדמה לה.

מאז תחילת העשור (מאז שנת תש"ע), נרשמה עלייה מצטברת של 22 נקודות בציוני התלמידים במקצוע זה. עם זאת, מאז שנת 2012 נבלמה מגמת העלייה בציוני התלמידים. לא נרשמו הבדלים משמעותיים בציוניהם של תלמידי החינוך הממלכתי לעומת תלמידי החינוך הממלכתי דתי: 542 לתלמידי הממלכתי לעומת 546 לתלמידים הדתיים. במבחן בשפת אם עברית בכיתות ח' נרשמה גם כן ירידה קלה לעומת השנה הקודמת: 559 לעומת 564. מאז תחילת העשור נרשמה עלייה מצטברת של 21 נקודות בציוני התלמידים אך גם מגמה זו נבלמה בשנת 2016 ומאז נותרו הציונים כמעט ללא שינוי.

תלמידי המגזר הערבי, בניגוד לחבריהם היהודים, רושמים דווקא מגמת שיפור משמעותית יותר. בשנת 2015 היה הציון הממוצע של תלמידי כיתה ה' בשפת האם ערבית 560. על פי הנתונים החדשים, בשנה הקודמת עמד ציונם במקצוע על 607 - שיפור של 47 נקודות. בכיתות ח' הציון עלה מ-518 ב-2015 לעומת 561 בשנה האחרונה.

נתוני המיצ"ב מתפרסמים על רקע פרסומם לאחרונה של ציוני הבחינות הבינלאומיות פיז"ה, שגם מהם עלו פערים משמעותיים בין ציוני התלמידים היהודים לעומת התלמידים הערבים. ב-2006 עמד הפער בתחום הקריאה על 88 נקודות, וב-2018 הוא כבר צמח ל-144 נקודות. במדעים עמד הפער בין יהודים לערבים על 64 נקודות, וב-2018 הוא כמעט והכפיל את עצמו ל-116 נקודות.

הדרוזים מובילים במתמטיקה ובאנגלית

אף שלא ניתן להשוות את הציונים לשנים קודמות במרבית המקצועות, נתוני המיצ"ב כן מציירים תמונה של הפערים בתוך הקבוצות. בקרב תלמידי כיתות ה', התלמידים הדרוזים עקפו את כולם והציון הממוצע שלהם היה על 268 (על פי המדד החדש), לעומת 253 בקרב התלמידים היהודים. פער משמעותי יותר הוא בין התלמידים הדרוזים לבדואים, שהציון שלהם במקצוע זה ובכיתה הזו עמד על 226 נקודות בלבד. בכיתות ח' לעומת זאת התלמידים היהודים כבר סוגרים את הפער מול התלמידים הדרוזים, כאשר הציון הממוצע של שני המגזרים הוא 256.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע רחלי אדרי: "משרד החינוך מתעלם מפסיקת העליון"(צילום: איליה מלניקוב)

באנגלית בכיתות ה' גם כן מובילים הדרוזים עם ציון ממוצע של 269 לעומת 249 אצל היהודים. גם במקצוע זה בכיתה ח' משתנה המגמה: 258 בקרב התלמידים היהודים לעומת 253 בקרב הדרוזים. במבחן ובכיתה זו הפערים של כל הקבוצות מול התלמידים הבדואים הם עצומים, שכן הציון הממוצע של קבוצה זו עומד על 202 נקודות בלבד.

"למדידה והערכה חשיבות רבה, שכן הן מהוות כלי חשוב וחיוני בניהולה של מערכת לאומית גדולה וחשובה כמו החינוך", אמר מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב. "הנתונים מאפשרים לנו לנהל באופן נכון יותר וצודק יותר את אופן הקצאת המשאבים התקציביים, תוך מתן העדפה מתקנת לטובת אוכלוסיות חלשות. במהלך השנים האחרונות השקענו משאבים רבים בצמצום הפערים, בין היתר, באמצעות תוספת של אלפי שעות טיפוח לטובת תלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך, בניה של מרחבי למידה חדשניים וכיתות חדשניות, הרחבה של החינוך הטכנולוגי ותגבור שעות לימוד. נתוני השנים האחרונות מצביעות באופן ברור, כי בסופו של דבר, אנחנו מצליחים להביא יותר בוגרים ובוגרות לתעודת בגרות ולשערי ההשכלה הגבוהה. ועדיין, הדרך עוד רבה, ולכן נמשיך לפעול בדבקות כדי לתת מענים לקשיים ולהבטיח לעוד ועוד ילדים הזדמנות לפרוץ קדימה".

בתנועה לחופש המידע תקפו בחריפות את הסתרת הנתונים המלאים, ואת העובדה שמשרד החינוך בחר שלא לחשוף השנה את נתוני בתי הספר. "מצער כי משרד החינוך בוחר פעם נוספת להתעלם מפסיקת בית המשפט העליון", אמרה עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע שהובילה לחשיפת ציוני המיצ"ב בשנת 2012. "המשרד מציג לציבור דו"ח כללי, שלא מעניק תמונת מצב באופן שחשוב ומסייע להורי התלמידים. הדו"ח כפי שפורסם לא מייתר או פוטר את משרד החינוך מפרסום הנתונים ברמת בית הספר. התנועה הגישה מספר בקשות מידע לקבל את נתוני המיצ"ב, והיא ממתינה לתשובת המשרד בנושא. עמדתנו הייתה ונשארה, כי ככל שמתקיימים מבחנים, מדדים והערכה במערכת החינוך - יש להביאם בפירוט המלא ביותר לציבור ההורים והתלמידים".