"הפראיירים של המדינה": בעלי העסקים שקרסו בהצפות דורשים תשובות
ועדת הכספים דנה בפגעי מזג האוויר שהובילו למותם של שבעה בני אדם וגרמו נזקים כבדים לעסקים רבים. "אף אחד לא יודע לתת לי מענה", התלונן בעל חנות שנפגעה בנהריה. בעקבות ההרוגים, קראו חברי הכנסת לאחד את קווי החירום: "צעד שיכול למנוע אסונות"
מזג האוויר הקיצוני בשבועות האחרונים חשף את רמתן הנמוכה של תשתיות הניקוז בחלקים רבים של המדינה, שהוצפו לחלוטין לאחר מטחי הגשם. בעלי עסקים רבים ספגו נזק כבד בשטפונות, ורבים מהם לא יודעים אם יפוצו וכיצד. היום (ב') הגיעו חלק מבעלי העסקים שנפגעו בנהריה לדיון של ועדת הכספים בכנסת על פגעי מזג האוויר, ודרשו לקבל תשובות.
שבעה בני אדם נספו בהצפות: מוטי בן שבת, סתיו הררי, דין שושני, מג'ד קאסם סואעד, ערן הרנשטט, עומרי אבו ג'נב ועלי אגבריה. יו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, פתח את הדיון באיחולי תנחומים למשפחותיהם. בדיון השתתפו בין היתר חברי כנסת, ראשי ערים שנפגעו מהצפות, נציגי גופי החירום, משרד האוצר, בעלי עסקים מנהריה ונציגי חברות הביטוח.
אלעד מנחם, בעל עסק מנהריה, אמר: "אני רוצה להגיד תודה על הבמה, היא מאוד חשובה לנו. הרבה עסקים מתמודדים עם חוסר וודאות. אנחנו לא באמת יודעים מה הביטוח מכסה ומה הוא ייתן, אין לנו את הפרטים המדויקים. יש עסקים שהושבתו לגמרי. אני לא יודע איך חברות הביטוח יעזרו לנו".
לדברי עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, "אף אחד לא יודע לתת לי מענה. זו לא בעיה רק של נהריה. העסקים הקטנים הם הפרייארים של המדינה. הגיעו לפה בעלי עסקים מנהריה כדי לזעוק את זעקתם. די, זה לא יכול להמשיך ככה יותר. צריך לשנות את היחס לבעלי העסקים הקטנים".
שני בוזגלו, בעלת עסק מקניון ארנה בנהריה, סיפרה על תחושות דומות: "אני רוצה שמישהו ייתן לי תשובה. אני צריכה להביא לילדים שלי פרנסה. אני רוצה שמישהו יקום ויגיד לי למי אני צריכה לפנות, למי אני צריכה לגשת".
ראש העיר נהריה, רונן מרלי, אמר כי "הנזק בנהריה הוא משמעותי, ולצד הפגיעה הקשה בתשתית יש גם פגיעה חמורה בבעלי העסקים. יש 3,500 עסקים בינויים וקטנים בנהריה, ו-200 מהם מושבתים. פטרתי את בעלי העסקים מארנונה החודש".
חבר הכנסת אחמד טיבי, מיוזמי הדיון, אמר כי "מדובר באירועים חסרי תקדים שהתרחשו. התמונות שראינו לא מתאימות ל-2020 ולכן אנחנו חייבים לדון ביכולות הניקוז ביישובים אלה. לדעתי היו מקרי מוות שניתן היה למנוע, וזה מחייב דיון והסקת מסקנות. לצד זאת, יש נזקים, הפסדים למשפחות ופגיעה ברכוש, וזה מחייב דיון על פיצויים לאנשים שניזוקו. יש אנשים שאיבדו את הבתים או את העסקים, וזה מחייב אותנו לתת להם מענה".
חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד, שיזמה את הדיון יחד עם חברה לסיעה - ח"כ שלמה קרעי, הוסיפה: "אנחנו רואים את השינויים באקלים, והחשש שלי היה שמערכת הבחירות תיקח את תשומת הלב מהמקרים האלה ולא נטפל בהם עכשיו. אני גרה במרכז תל אביב והייתי צריכה לעבור נחל כדי להגיע לאוטו שלי. כשיש נזקים בחקלאות יש חקיקה, אבל לעסקים קטנים אין חקיקה".
היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, אריאל סיזר, נשאל מדוע השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לא הכריז על ההצפות כאירוע חירום אזרחי. לדבריו, "בוצעה עבודת מטה שבחנה את האירוע, ובמסגרתה התקבלה מסקנה שהאירוע לא עומד בתכתיבי החוק".
בתגובה ציין נציג רשות שוק ההון כי מי שמחזיק בפוליסת ביטוח מתאימה, מכוסה לעניין זה: "הורנו לחברות הביטוח לתת תעדוף לתביעות הנוגעות לפגעי מזג האוויר. יש לנו סדר גודל של 4,500 פניות לחברות הביטוח. ההערכה כרגע של חברות הביטוח היא של נזקים בהיקף של כ-130 מיליון שקלים".
הוועדה קראה להקציב מיידית 11 מיליון שקלים לשיקום העסקים שנפגעו קשות בנהריה ממזג האוויר, אך הדבר תלוי באישור משרד האוצר. אתמול אושרה בישיבת הממשלה העברת תקציב של 30 מיליון שקל לעיריית נהריה לטובת שיקום התשתיות שנהרסו בעיר. לצד זאת, בעלי העסקים אמרו אתמול כי איש לא מושיט להם סיוע, ולהיפך: במקרים מסוימים הבנקים אף דורשים החזרים ומאיימים בהוצאה לפועל.
גפני: אקדם חוק לאיחוד קווי החירום
בדיון בוועדה עלה גם נושא איחוד קווי החירום השונים, לאחר שביום שבו נספו דין שושני וסתיו הררי באסון המעלית בשכונת התקווה קרס מרכז השליטה של הכבאות בחולון. בעוד במשטרה ובכבאות תמכו בעבר באיחוד המוקדים, במד"א עדיין מתנגדים לו.
יו"ר הוועדה גפני, שיזם בשנת 2016 חקיקה של איחוד הקווים שעברה בקריאה טרומית, אמר כי "משרד האוצר לא הסכים בשום פנים ואופן לחוק, אבל הוא נמצא". חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) חיזק את דברי גפני ואמר: "בתל אביב קרה אסון שמהווה דוגמה לאיך אפשר היה למנוע אותו באמצעות איחוד מוקדי ההצלה. אין סיבה שלא יהיה מוקד הצלה אחד. כשקורה אירוע חירום, מי שנמצא בו לא צריך לחשוב למי הוא צריך להתקשר".
חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) הוסיף: ״הצעת החוק של איחוד המוקדים נעצרה וחבל. אני מתנדב באיחוד הצלה, ופונה אליכם מד"א: תנו לאנשים שלנו להציל חיים בלי אגו. אם היה את המוקד הזה לא היינו צריכים לבוא לכבאות והצלה בתלונות. המוקד הוא אחד הדברים הראשונים שממשלת ישראל צריכה לעשות". לדברי חברת הכנסת ברק, איחוד הקווים "יכול למנוע אסונות כמו אלה שקרו".
נציג מד"א, ד"ר אלי יפה, טען לעומתם כי "הנושא של איחוד מוקדים הוא כישלון בחו"ל. מה עוד שהייתה ועדה שדנה באפשרות הזו, וקבעה שאיחוד המוקדים הוא לא דבר טוב".
סגן נציב כבאות והצלה, שמעון בן נר, אמר כי "העובדים שלנו עושים עבודה אדירה. אנחנו גוף בהקמה והמצב הפוליטי משתק אותנו. לא המתנו לקריסת המערכות שלנו, התרענו מראש שיש צורך לרכוש מערכת שליטה בדומה למערכת של מד"א. המערכת שלהם הייתה היחידה שלא קרסה. אנחנו זקוקים ל-30 מיליון שקלים למערכות".
בתום הדיון, ציין יו"ר הוועדה גפני כי יפנה לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי להכריז על ההצפות כאסון טבע, במטרה לסייע לפיצוי החקלאים. בנוסף, ציינה הוועדה כי תפעל לקידום חקיקה לעיגון פיצויים בגין אסון טבע, וגפני ציין כי יפעל לאיחוד קווי חברות ההצלה.
חולדאי: "תופעה שקשה למנוע למרות תחזוקה שוטפת"
בתוך כך, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי התייחס הערב בישיבת מועצת עיריית תל אביב לשיטפונות האחרונים שפקדו את העיר ובמהלכם התרחש אסון המעלית. "חשוב להזכיר שאירע בעירנו אסון כבד, מוות של שני אנשים צעירים בנסיבות מזעזעות", פתח חולדאי את דבריו. "ביקרתי את המשפחות וכפי שאמרתי להן אומר גם כאן שהנושא ייחקר. כרגע המשטרה בודקת את האירוע ואנו נסייע בבירורים, ואני מקווה שכך יעשו גם אחרים כמו גורמי החילוץ וההצלה".
חולדאי אמר כי ביום האסון ירדו בתל אביב יותר מ-100 מ"מ גשם, המהווים יותר מ-20% מהיקף המשקעים הממוצע השנתי. שני שליש מכמות הגשם התרכזה בשעה אחת, בין 10:30 ל-11:30 בבוקר, כשבדרום העיר ירדה כמות כפולה מבצפונה. "הכמות האדירה של הגשם בזמן כל כך קצר יצרה עומס של מים שלא יכלו להתנקז באופן מידי דרך מערכת הניקוז העירונית הקיימת", אמר.
"אך בתוך פחות משעה, כאשר ירד העומס, מרבית ההצפות התנקזו ונעלמו כלא היו. במספר מקומות שבהם נסתמו קולטני הניקוז על ידי לכלוך ועלים המים התנקזו רק לאחר שנפתחו הקולטנים. זו תופעה שקשה למנוע למרות תחזוקה שוטפת שמבוצעת בהם. יש בעיר 15 אלף קולטנים, ובשנים 2019-2017 בוצע בכולם ניקוי יסודי-פנימי. בקולטנים מועדים לפורענות בוצע אף יותר מניקוי אחד".
חולדאי גם התייחס לנזק ברכוש: "הגשמים החזקים פגעו גם ברכוש פרטי. תקלות ניקוז נקודתיות בבתים ובבניינים הביאו להצפות בגינות, חצרות וחניונים, כמו במקרה הטרגי בבניין ברחוב נדב. המקרים הללו התרחשו בכל רחבי העיר, ובניגוד למידע השגוי שהופץ בתקשורת - קריאות רבות יותר נרשמו ממערב לאיילון ולא במזרח העיר. כ-70 תושבים נאלצו ללון באותו לילה במרכזי קליטה ועוד עשרות הגיעו וקיבלו מענה ראשוני של מקום מוגן, ביגוד, אוכל, שמיכות ועוד. בהמשך נערכו ביקורי בית, הוזמן ציוד ראשוני על ידי מחלקות הרווחה וצוותי ניקיון סייעו לתושבים להחזיר את הבתים לקדמותם".
חולדאי ציין כי מאז 2004 הושקעו בתשתיות כ-4 מיליארד שקלים - 750 מיליון בצפון העיר, 900 מיליון במרכז ו-2 מיליארד ו-350 מיליון בדרום העיר וביפו. "הודות להשקעה עקבית ומתמשכת במערכת התשתית אנחנו כבר לא שם. נמשיך ונשקיע בתשתיות ככל שידינו תשיג, ואין צורך לדרבן אותנו לכך".
חברת המועצה שולה קשת פתחה את דבריה בדקת דומיה לזכרם של דין שושני וסתיו הררי שנהרגו ב"אסון המעלית", והעלתה לסדר הצעה להעביר להנהלת העיר תוכנית חירום למשבר התשתיות בדרום העיר בתקציב של חצי מיליארד שקלים. ההצעה הורדה מסדר היום בהצבעת חברי המועצה. "הטרגדיה הנוראה מצטרפת לנזקים הכבדים למכוניות בתים בתי עסק ועשרות משפחות שהתפנו מביתן. השנה היא 2020 ומדובר במצב שהדעת איננה מסוגלת לסבול. האסון שקרה ובעיר החומרה שלו אינו אסון טבע שאין בפניו מיגון הוא תוצאה של מדיניות של הפקרה שיטתית של האוכלוסיות המוחלשות של דרום תל אביב ויפו".
לפנייה לכתב/ת 
