היועמ"ש מתנגד לפסילת התמודדות ח"כ יזבק
מנדלבליט קיבל את הסבריה של הח"כית מבל"ד לגבי הפוסטים שפרסמה על מחבלים: "לא הצטברה מסה ראייתית קריטית לפסילתה". כעת היא תגיע להצבעה בוועדת הבחירות, ואחריה כנראה לבג"ץ
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לוועדת הבחירות המרכזית שהוא מאשר לח"כ היבא יזבק (בל"ד) להתמודד בבחירות לכנסת במסגרת הרשימה המשותפת. זאת, לאחר שהבהירה את התבטאותה שממנה השתמע כי היא תומכת בפגיעה בחיילי צה"ל. כעת עובר הנושא לוועדת הבחירות המרכזית, וכל החלטה שתתקבל בה צפויה להגיע להכרעת בית המשפט העליון.
בפתח העמדה מבהיר היועמ"ש, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי בהתאם להוראתו הברורה של חוק היסוד אין מקום בכנסת למי שתומך במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בכלל זה, אין מקום בכנסת ישראל גם למי שתומך בפגיעה בחיילי צה"ל, במסגרת מאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
עוד מבהיר מנדלבליט כי הוא סבור שחלק מן הראיות שהוצגו הן התבטאויות חמורות ומעוררות שאט-נפש, לרבות כאלה שמהן משתמעת הזדהות עם מחבלים נפשעים אשר ביצעו פעולות טרור ורצחו אזרחים ישראלים רבים, ובהם ילדים.
אולם לדבריו, למרות שחלק מההתבטאויות של יזבק, כפי שפורטו בבקשות, מקרבות אותה קירבה של ממש לרף הפסילה - הרי שלנוכח הצהרותיה והבהרותיה בפני ועדת הבחירות, אין מדובר בתשתית אשר מצדיקה את פסילתה, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון: "לא הצטברה מסה ראייתית קריטית לפסילתה".
זאת בפרט, לאחר שיזבק הבהירה בתצהיר שהגישה לוועדת הבחירות כי היא מתנגדת לאלימות, ואף הבהירה בהמשך באופן מפורש כי היא לא קראה ולא התכוונה לפגיעה באזרחים או בחיילי צה"ל. כל זאת, בשים לב לכמות המועטה של הראיות המהותיות, פרישתן בזמן, היעדר ביסוס בדבר פעילות חוזרת ונשנית, ובפרט כאמור – הבהרות והצהרות מפורשות של יזבק, המגובות בתצהירים אישיים, לצד החרטה שהביעה על חלק מההתבטאויות החמורות, וההסברים שנתנה ביחס לאחרות.
ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט ניל הנדל, הוגשו לאחרונה כמה בקשות - של ח"כ אופיר כץ מהליכוד, של ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו ושל מפלגת עוצמה יהודית - לפסול את ח"כ יזבק מהתמודדות ב-2 במרץ בבחירות לכנסת ה-23, בין היתר בגין העילה הקבועה בסעיף 7א ל"חוק יסוד: הכנסת", שעוסקת ב"תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".
הרקע לבקשה כלל בין השאר תמונה שפרסמה ח"כ יזבק בפייסבוק של המחבל סמיר קונטאר, שהוביל את החולייה שרצחה את בני משפחת הרן ושני שוטרים בשנת 1979, שלצדה נכתב: "הלוחם השהיד". התמונה פורסמה בדצמבר 2015, יום לאחר חיסולו.
באפריל 2013 יזבק פרסמה את תמונתו של האסיר סאמר עיסוואי, שבשנת 2000 נגזרו עליו 30 שנות מאסר על חלקו בביצוע פיגועי ירי נגד ישראלים, וכתבה כי שחרורו הוא "יום ניצחון".
באותו חודש היא כתבה פוסט תמיכה במחבלים והעניקה להם את התואר "קדושים". במרץ 2013 היא פרסמה את תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חוליית המחבלים שביצעה את הפיגוע בכביש החוף, שבו נרצחו 35 ישראלים, וכתבה: "היא הספיקה לעשות כל כך הרבה למרות שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות נשים".
מוקדם יותר השבוע דרש היועמ"ש מנדלבליט מח"כ יזבק הסברים להתבטאויות הללו, והיא סיפקה כאלה שהניחו את דעתו.
בעוצמה יהודית, ממגישי בקשת הפסילה, תקפו בחריפות את מנדלבליט. "הגיע הזמן לשים סוף לקרקס ולאכיפה הבררנית: יש להדיח את מנדלבליט מתפקידו", נמסר מהמפלגה. "אותו יועץ משפטי שהמליץ לפסול את מיכאל בן ארי, את בנצי גופשטיין ואת ברוך מרזל עושה איפה ואיפה ומתאמץ ככל יכולתו להלבין תומכת טרור מובהקת, על אף ראיות חד משמעיות וברורות, ולמרות שיזבק מבהירה למנדלבליט כי היא עומדת מאחורי רוב אמירותיה, הוא נותר איתן בעמדתו להכשיר את מחבקת המחבלים - לא צריך להישאר דקה אחת נוספת בעמדתו".
לפנייה לכתב/ת 
