המפות, הגבולות, הפליטים: תוכנית טראמפ במלואה
ישראל תעביר חלקים מהנגב המערבי וייתכן שגם את יישובי המשולש, הפלסטינים יתחייבו לפני כן לפרק את חמאס מנשקו, להכיר בישראל כמדינת היהודים ולהפסיק לשלם למשפחות מחבלים. וגם: כל התמריצים הכלכליים ומה יהיה גורל ערביי ירושלים? כל הסעיפים המרכזיים בתוכנית בת 181 עמודים
181 עמודים, 22 פרקים, מפות ונספחים. "עסקת המאה" שחשף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בנאומו אמש לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו יורדת לפרטי פרטים בניסיון להוביל להסכם שלום ישראלי-פלסטיני, אבל לפחות בינתיים אחד מהצדדים דוחה אותה לחלוטין. הנה עיקריה, סעיף אחר סעיף.
לעיון בתוכנית המלאה - לחצו כאן
גבולות
בפרק זה בתוכנית נכתב כי "ארצות הברית לא סבורה שישראל מחויבת חוקית להעניק לפלסטינים 100% מהשטח של לפני 1967, והדבר תואם את החלטה 242 של האו"ם". האמריקנים כתבו כי ההצעה שלהם היא "פשרה הוגנת - מדינה פלסטינית עם טריטוריה בשטח הדומה לזה שהיה בגדה המערבית ובעזה לפני 1967".
"עסקת המאה", כתבו, "מקלה על חופש התנועה במדינה הפלסטינית באמצעות מערכת גשרים, כבישים ומנהרות. עד שלמדינה הפלסטינית יהיה נמל משלה, היא תקבל גישה מיוחדת לרציפים בנמלי חיפה ואשדוד. 97% מהישראלים בגדה המערבית יחיו בשטח הישראלי הרציף ו-97% מהפלסטינים בגדה המערבית יחיו בשטח הפלסטיני הרציף. חילופי שטחים, בעיקר בנגב המערבי, יעניקו למדינה הפלסטינית שטח הדומה לזה שהיה בגדה ובעזה לפני 1967".
עוד כתבות על עסקת המאה:
מנהרה בין עזה ליו"ש: מפות תוכנית טראמפ
הפלסטינים נערכים ליום זעם נגד העסקה: "טראמפ לא מפחיד אותנו"
ראש אמ"ן מתייחס ל"עסקת המאה": "תשפיע על ההנהגות הערביות"
כחול לבן: תוכנית טובה; בנט: לא נאפשר מדינה פלסטינית
הערכה לקראת הכרעת הריבונות: היועמ"ש יצביע על קשיים, אך לא ישלול את חוקיותה
סעודיה: "מעריכה את מאמצי טראמפ להשגת שלום"
אבו מאזן: ירושלים לא למכירה, המזימה לא תצליח
"הפלסטינים שיתגוררו במובלעות בתוך השטח הישראלי אבל כחלק מהמדינה הפלסטינית יהפכו לאזרחי פלסטין ותהיה להם האפשרות להישאר במקומם, אלא אם יחליטו אחרת. יהיו להם כבישים המחברים אותם לפלסטין והם יחיו תחת ממשל אזרחי פלסטיני. האחריות הביטחונית במובלעות פלסטיניות אלו תהיה של ישראל. גם לישראלים המתגוררים במובלעות שהן חלק מהשטח הרציף הפלסטיני תהיה אפשרות להישאר במקומם, אלא אם יבחרו אחרת. הם ישמרו על האזרחות הישראלית שלהם, וכבישים יחברו אותם לשטח ישראל. האחריות הביטחונית תהיה של ישראל".
"בקעת הירדן, שחשובה מאוד לביטחון הלאומי של ישראל, תישאר בריבונות ישראלית", הובהר בתוכנית. "עם זאת, על ישראל לדון עם הממשלה הפלסטינית על הסכם שבמסגרתו השטחים החקלאיים המעובדים על ידי פלסטינים ימשיכו להיות בשליטתם ללא אפליה, בהתאם לרישיונות שיינתנו להם על ידי מדינת ישראל".
בנוגע לרצועת עזה נאמר כי "שיפור משמעותי ברמת החיים של תושבי עזה לא יתרחש לפני הפסקת אש עם ישראל, פירוז מלא של רצועת עזה וממשלה שתאפשר לקהילה הבינלאומית להעביר כספים להשקעות שלא ייהרסו בעימותים עתידיים". בנוסף צוין כי לפי התוכנית "ישראל תשמור על ריבונותה במים הטריטוריאליים, שחשובים לביטחון ישראל ומעניקים יציבות לאזור".
בחלק על חילופי השטחים שתעביר ישראל צוין כי הם יכולים לכלול הן אזורים מיושבים והן אזורים לא מיושבים. בהקשר זה נכתב כי יש אפשרות שישראל לא תעביר רק שטח בנגב: "יישובי המשולש כוללים את כפר קרע, ערערה, בקה אל גרבייה, אום אל פחם, קלנסווה, טייבה, כפר קאסם, טירה, כפר ברא וג'לג'וליה. קהילות אלו, שמזהות עצמן כפלסטיניות, היו במקור אמורות להיות תחת שליטת ירדן לפי הסכמי שביתת הנשק ב-1949, אבל מסיבות ביטחוניות נותרו בשטח ישראל. התוכנית שוקלת את האפשרות, בהתאם להסכם בין הצדדים, כי גבולות ישראל ישורטטו מחדש כך שיישובי המשולש יועברו לשטח פלסטין".
על פי התוכנית, שני כבישים ייבנו לטובת המדינה הפלסטינית, תחת דרישות ביטחוניות ישראליות. הכבישים הללו יאפשרו לפלסטינים לחצות את בקעת הירדן ולהגיע לממלכת ירדן, ולירדנים לעשות את הדרך ההפוכה.
מחברי "עסקת המאה" הבהירו כי "גדר הביטחון תוקם מחדש כדי שתותאם לגבולות החדשים, וייבנו מעברי גבול מודרניים וחדשים. במהלך המשא ומתן יכינו הצדדים רשימה של מקומות קדושים, ותובטח הגישה אליהם וחופש הפולחן".
הם ציינו כי "תוקם קרן בינלאומית לצורך פיתוח האזורים שיוענקו לפלסטינים בחילופי השטחים, וכן לשיפורים בתשתיות ולאמצעי הביטחון שבתוכנית, כולל מתקנים בנמלים, כבישים, גשרים, מנהרות, גדרות, מעברי גבול, מסילות ברזל וכו'. מדינת ישראל והמדינה הפלסטינית לא צריכות להיות אלה שישלמו".
ירושלים
לפי אנשיו של טראמפ, שחיברו את התוכנית, "חלוקה מחדש של ירושלים והקמת שני צבאות באחד האזורים הרגישים ביותר בכדור הארץ, תהיה טעות אדירה. אז יש להימנע מחלוקה פיזית של העיר, אבל גדר ביטחון שכבר קיימת עתה מפרידה בין השכונות הערביות (כפר עקב והחלק המזרחי של שועפט) בירושלים לבין יתר שכונות העיר. יש להשאיר במקומה גדר זו והיא תשמש כגבול בין הבירות של שתי המדינות".
האמריקנים כתבו כי "ירושלים תישאר תחת ריבונות מדינת ישראל, ותישאר עיר לא מחולקת. הבירה הריבונית של המדינה הפלסטינית תהיה באזורים שממזרח ומצפון לגדר – כפר עקב, החלק המזרחי של שועפט ואבו דיס, ותיקרא אל-קודס או שם אחר שיקבעו הפלסטינים. האזרחים הערבים של ירושלים שתישאר בשליטת ישראל יוכלו לבחור אחת משלוש אופציות: להפוך לאזרחי ישראל, להפוך לאזרחי פלסטין, להישאר במצב הנוכחי, כתושבי קבע בישראל".
"ישראל", נכתב עוד, "צריכה לאפשר למדינה הפלסטינית פיתוח אזור תיירות מיוחדת בעטרות. על מנת לתמוך בפיתוח אזור תיירות ברמה עולמית, שיסייע לפתח תיירות מוסלמית לירושלים ולאתריה הקדושים, קרן הפיתוח הבינלאומית תממן בניית מסעדות, חנויות, מלונות, מרכזי תיירות ומתקנים נוספים. בשלב המשא ומתן, הצדדים צריכים לדון במכניזם שיאפשר מתן רישיונות למדריכי טיולים פלסטינים בעיר העתיקה בירושלים, והקמת רשות פיתוח משותפת אל-קודס, שתקדם את התיירות בשתי המדינות".
ביטחון
מחברי התוכנית הדגישו כי המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת לחלוטין מצבא, ותישאר כך. יהיו בה כוחות ביטחון לשמירה על ביטחון הפנים ועל מנת למנוע פיגועי טרור בשטחה ובשטחי ישראל, ירדן ומצרים. משימת כוחות הביטחון הפלסטיניים תהיה שמירה על הסדר הציבורי, אכיפת חוק, פעולות נגד טרור (ביחד עם ישראל, ירדן ומצרים) ושמירה על אנשי ממשל ועל דיפלומטים זרים.
האמריקנים כתבו כי "התוכנית הזו מבוססת על האמונה שהמדינה הפלסטינית תמשיך במאמציה להילחם בטרור. אם, בעתיד, ישראל תקבע שהמדינה הפלסטינית הראתה יכולת וכוונה להילחם בטרור, תחל תוכנית פיילוט בחלק מהגדה המערבית, על מנת לקבוע אם המדינה הפלסטינית יכולה לעמוד בקריטריון הביטחון. אם המדינה הפלסטינית תצליח לעמוד בכך, התוכנית תורחב לאזורים נוספים. אם המדינה הפלסטינית לא תעמוד בקריטריונים לאורך זמן, לישראל תהיה את הזכות להחזיר את התהליך לאחור".
בתוכנית צוין כי בשל העובדה שישראל היא מדינה צרה מבחינה גיאוגרפית, אם ישראל לא תשלוט במרחב האווירי מעל בקעת הירדן היא לא תוכל להתמודד עם התקפות אוויריות מהמזרח. מסיבה זאת, בכל הסכם שלום לישראל חייבת להיות שליטה על המרחב האווירי שממערב לנהר הירדן. בחלק זה אף צוין כי בעקבות הנסיגה שלה מרצועת עזה, "מדינת ישראל למדה את ההשלכות של איבוד שליטה על שטח משמעותי - עזה הפכה לגן עדן עבור חמאס וארגוני טרור, וזו יכולה להיות התוצאה אם היא תיסוג מבקעת הירדן".
בפרק זה צוין כי "ישראל תשאיר ברשותה - ובשליטת צה"ל - לפחות תחנת התראה מוקדמת אחת בשטח פלסטין, כפי שמתואר במפות. ישראל תשתמש ברחפנים, בלונים ואמצעים אווירים אחרים כדי להקטין ככל האפשר את הנוכחות הביטחונית בשטח המדינה הפלסטינית".
עוד הודגש כי בשל ניסיון העבר הרע של ישראל עם כוחות בינלאומיים, דוקטרינת הביטחון של ישראל היא שהמדינה חייבת להיות מסוגלת להגן על גבולותיה בכוחות עצמה, ולכן אין מקום להצבת כוחות בינלאומיים בגבולותיה. "זהו אינטרס אסטרטגי של ארה"ב שישראל תשאר חזקה, בטוחה ומוגנת על ידי צה"ל", נכתב.
מעברי גבול
בחלק זה של התוכנית נכתב כי "ישראל תעבוד בצמוד עם ירדן, מצרים והמדינה הפלסטינית כדי לשפר את המערכת של כל מעברי הגבול. המטרה היא שנראות כוחות הביטחון הישראלים תצומצם למינימום. כוח האדם במעברים ילבש בגדים אזרחיים, ללא ציון מדינה. צוות פקחים, שיכלול 3 ישראלים, 3 פלסטינים ונציג אמריקני, ייפגש מדי רבעון כדי לבחון סוגיותהקשורות במעברים".
עזה
האמריקנים הבהירו כי ישראל תיישם את הבטחותיה בתוכנית רק אם כל התנאים הללו יתקיימו:
1. הרשות הפלסטינית או גוף לאומי או בינלאומי אחר המקובל על ישראל ייקח על עצמו שליטה מלאה בעזה.
2. חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וכל מיליציה וארגון טרור אחר – יפורקו מנשקם.
3. רצועת עזה תפורז מנשק לחלוטין.
4. אם הניסיונות להחזיר את גופות החיילים ואת השבויים הישראלים לא צלחו עד חתימת ההסכם, הם יוחזרו מיד.
5. אם לחמאס יהיה תפקיד בממשלה הפלסטינית, הוא יחויב לדרך השלום ולאימוץ החלטות הקוורטט, כולל הכרה בישראל, התחייבות להפסקת האלימות וקבלת הסכמים קודמים בין הצדדים, כולל פירוק ארגוני הטרור מנשקם. "ארצות הברית מצפה שהממשלה הפלסטינית לא תכלול אנשי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי וארגוני טרור אחרים, אלא אם כל האמור לעיל יתרחש", כתבו.
אזור סחר חופשי
בין ממלכת ירדן למדינה הפלסטינית יוקם אזור סחר חופשי, וטובין ייוצאו משדה תעופה בירדן.
הסכם סחר עם ארצות הברית
ארצות הברית תחל במשא ומתן להסכם סחר חופשי עם המדינה הפלסטינית. "אנחנו מקווים שמדינות באירופה ובמזרח התיכון יחתמו אף הן על הסכמי סחר חופשי עם המדינה הפלסטינית", הוסיפו.
מתקנים בנמל
"בניית נמל בעזה היא בעייתית בעתיד הנראה לעין עקב האתגרים הביטחוניים", הבהירו האמריקנים. "לכן, ישראל תאפשר למדינה הפלסטינית להשתמש ברציפים בנמלי הים שלה באשדוד ובחיפה. מדובר באוניות מטען בלבד, והסחורה מהן תועבר בדרך מהירה למדינה הפלסטינית, ובהתאם לסידורי הביטחון הישראלים. בנוסף, הפלסטינים יוכלו להשתמש באופן דומה בנמל עקבה".
בהמשך נכתב כי "חמש שנים לאחר חתימת הסכם שלום, וקיום כל התנאים בסעיף עזה, למדינה הפלסטינית תהיה זכות - אם תעמוד בתנאי הביטחון והסביבה שהציבה ישראל - להקים אי מלאכותי מול חופי עזה על מנת לפתח נמל שישרת את הרצועה, בנוסף לשדה תעופה למטוסים קלים. לאחר ההקמה, לפלסטינים לא תהיה זכות עוד להשתמש בנמלי חיפה, אשדוד ועקבה, אלא אם הדבר יוסכם על ידי הצדדים".
אזור נופש בים המלח
לפי פרק זה ב"עסקת המאה", "ישראל תאפשר למדינה הפלסטינית לפתח אזור נופש בצפון ים המלח, מבלי לפגוע בריבונות ישראל על השטח. ישראל והפלסטינים יקימו כביש שיאפשר לפלסטינים להגיע משטחם לאותו אזור נופש, ובהתאם לדרישות הביטחון הישראליות".
אסירים
כחלק מהסכם שלום ישוחררו האסירים הפלסטינים פרט לאלו שהורשו ברצח, בניסיונות רצח ובקשירת קשר לביצוע רצח (בפיגועים), וכן פרט לאזרחים ישראלים. שחרור יתר האסירים יתבצע בשתי פעימות, וכל המשוחררים יהפכו לאזרחי המדינה הפלסטינית. בשלב הראשון ישוחררו קטינים, נשים, אסירים מעל גיל 50, אסירים חולים ואלו שנותר להם לרצות פחות משליש מעונשם. שחרור אסירים נוסף לאחר הפעימה השנייה מבוסס על הסכמה ישראלית.
פליטים
בתוכנית נכתב כי "בפליטים הפלסטינים השתמשו ככלי משחק על שולחן השחמט במזרח התיכון. פתרון הוגן, צודק וריאליסטי לנושא הפליטים הוא הכרחי על מנת לפתור את הסכסוך במזרח התיכון. מספר דומה של פליטים יהודים גורשו מאדמות ערב זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל, וגם הם סבלו. יש ליישם פתרון צודק גם לפליטים אלו, באמצעות מכניזם בינלאומי ובנפרד מהסכם שלום ישראלי-פלסטיני, ולפצות במקביל את ישראל".
התוכנית מאפשר שלוש אופציות לפליטים הפלסטינים:
1. הצטרפות למדינה הפלסטינית (בהתאם לתנאים).
2. השתלבות במדינתם הנוכחית (בהסכמת אותה מדינה).
3. קבלת 5,000 פליטים מדי שנה, למשך עשר שנים (50 אלף בסך הכול) בארגון מדינות איסלאמיות שמסכימות ליישב פלסטינים (בהסכמת אותן מדינות).
בחלק זה צוין כי "פלסטינים רבים מתגוררים במדינות במזרח התיכון, כמו סוריה ולבנון, שם העוינות לישראל רבה. לכן, ועידה של ישראלים ופלסטינים תקבע כיצד לפתור מחלוקות בנוגע לכניסה של פלסטינים מחו"ל לשטחי המדינה הפלסטינית במקרים כאלו. לאחר חתימת הסכם שלום, הסטטוס של הפלסטינים כפליטים יפסיק להתקיים, ואונר"א תפסיק לפעול".
בסיס המדינה הפלסטינית
האמריקנים פירטו מספר תנאים שבהם הפלסטינים יחויבו לעמוד, כחלק מהתוכנית:
1. הפלסטינים יקימו מערכת ממשל שבה יובטחו חופש העיתונות, יהיו בחירות חופשיות ופתוחות, יכובדו זכויות האדם של האזרחים, חופש הדת וזכויות המיעוטים ותוקם מערכת משפט עצמאית.
2. הפלסטינים יקימו מוסדות פיננסיים עצמאיים ומהימנים, במטרה למנוע שחיתות.
3. הפלסטינים יצטרכו להשיג שליטה על כל שטחם ולפרז מנשק את האוכלוסייה.
4. הפלסטינים צריכים לציית לכל תנאי התוכנית.
חינוך ותרבות לשלום
"חלק מיצירת תרבות של שלום", כותבים האמריקנים, "צריך לכלול את סיום ההסתה, בכלל זאת בכלי תקשורת בשליטת הממשלה. יש לסיים את ההאדרה של האלימות, הטרור ומות הקדושים. הפלסטינים צריכים גם לאסור על תעמולת שנאה ועל ספרי לימוד שמנוגדים ליעד השלום, ושבהם נכתב כי לישראל אין זכות קיום".
הכרה הדדית וסיום הסכסוך
בהסכם השלום הצדדים יכירו בפלסטין כמדינת הלאום של הפלסטינים ובישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. ההסכם יסיים את העימות בין הישראלים לפלסטינים, ואת כל התביעות של צד אחד לצד השני.
בזמן המשא ומתן
בחלק זה נכללו דרישות שעל הצדדים לבצע בזמן המשא ומתן להסכם שלום, שאמור להימשך לכל היותר ארבע שנים.
אלו הדרישות מישראל:
1. באזורים שלא נכללים בשטח ישראל לפי התוכנית, ישראל לא תבנה התנחלויות חדשות, לא תרחיב התנחלויות קיימות ולא תקדם תוכניות פיתוח.
2. ישראל לא תרחיב מובלעות (התנחלויות מבודדות) קיימות.
3. ישראל לא תהרוס מבנים קיימים.
אלו הדרישות מהפלסטינים:
1. הפלסטינים יימנעו מלנסות ולפנות לארגונים בינלאומיים ללא הסכמת ישראל.
2. הפלסטינים לא יבצעו פעולה מסוימת נגד ישראל, ארצות הברית והאזרחים שלהן בבית הדין הבינלאומי.
3. הפלסטינים יפסיקו את התשלומים למשפחות מחבלים המרצים מאסר בכלא הישראלי, ולמשפחות של מחבלים מתים.
4. הפלסטינים יקדמו פיתוח מוסדות הדרושים לשלטון עצמי.
המפות
בנאומו אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "אף ישראלי או פלסטיני לא ייעקר מביתו". לפי המפות שפורסמו בתוכנית, ההתנחלויות המבודדות יישארו בריבונות ישראלית כמובלעות שלצה"ל תהיה גישה אליהן ויחוברו בכבישים נפרדים.
מדובר, לפי המפה, בהתנחלויות איתמר, יצהר, חרמש, מבוא דותן, אלון מורה, ברכה, עטרת, מעלה עמוס, מיצד (אספר), כרמי צור, תלם, אדורה, נגוהות, בית חגי ועתניאל. בתוכנית עצמה נקראות ההתנחלויות "קהילות". על המפה גם מתואר "אתר אסטרטגי", ולפי מיקומו מדובר בדימונה.
בנוסף צוין על גבי המפות, ובהמשך לנאום טראמפ, כי הסטטוס קוו במסגד אל-אקצה יישמר, וכך גם חופש הפולחן. ירושלים תהיה בירתה הלא-מחולקת של ישראל, אבל אם הפלסטינים יעמדו בתנאים שהוצבו בפנים, אזי במדינה הפלסטינית העתידית חלקים מירושלים ישמשו כבירת המדינה הפלסטינית.
במפות שורטטה המנהרה שתחבר בעתיד - כך לפי "עסקת המאה" - בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. השטחים הפלסטיניים ביהודה ושומרון יקושרו בכבישים ראשיים, ובאמצעות מנהרות וגשרים רבים.
המדינה הפלסטינית העתידית תשתרע על פני כ-70 אחוזים משטחי הגדה, כולל חלק קטן מחולות חלוצה שבנגב המערבי, שיוענק להם כפיצוי. מדובר, על פי המפות, בשני אזורים בגבול סיני - אחד מהם ישמש לפי התוכנית כאזור תעשייה ומרכז היי-טק, ואילו השני (הדרומי יותר) למגורים ולחקלאות.
החלק הכלכלי
היוזמה הראשונה של תוכנית השלום תקים בסיס חדש לכלכלה הפלסטינית. החלק הזה של התוכנית בנוי סביב ארבע תוכניות ליבה וייתמך על ידי בסיס מוסדי לצמיחה כלכלית והשקעה עסקית. התוכנית הראשונה תפתח את עזה ויהודה ושומרון לשווקים אזוריים וגלובליים, בין היתר באמצעות השקעות משמעותיות בתחבורה ובתשתיות. בנוסף יהיו צעדים לשיפור שיתוף הפעולה בין הפלסטינים למצרים, ישראל וירדן במטרה לצמצם את ההגבלות על תנועת סחורות ואזרחים פלסטיניים.
התוכנית השנייה תאפשר השקעה של מיליארדי דולרים בענפי החשמל, המים והתקשורת. הרשויות הרלוונטיות יקבלו הכשרה וסיוע בניהול התשתיות ובהגדלת התחרות. התוכנית השלישית עוסקת בקידום המגזר הפרטי, בהפחתת האבטלה וביצירת יותר ממיליון משרות חדשות עבור הפלסטינים.
אחרי שיאומצו רפורמות מרכזיות במדיניות ובבניית תשתיות חיוניות, תוכנית השלום צופה השקעה יוצאת דופן של המגזר הפרטי ביזמות, עסקים קטנים, תיירות, חקלאות ועוד. התוכנית הרביעית מעודדת את חיזוק ההתפתחות והשילוביות האזורית, תיצור הזדמנויות עסקיות חדשות לעסקים הפלסטינים ותגדיל את הסחר עם המדינות השכנות. התוכנית תחזק את הכלכלה במצרים, ירדן, לבנון וישראל ותסיר את חסמי הסחר בין המדינות.
מטרות התוכנית לשחרור הפוטנציאל הכלכלי:
1. הגדלת היצוא הפלסטיני מ-17% מהתמ"ג ל-40%.
2. הבטחת זמינות מתמדת של חשמל ביהודה ושומרון ובעזה.
3. הכפלת אספקת המים לנפש שעומדים לרשות הפלסטינים.
4. אספקת שירותי דאטא במהירות גבוהה לפלסטינים.
5. הגדלת נתח ההשקעות הזרות בתוצר הפלסטיני מ-1.4% ל-8%.
אחד הפרויקטים בתוכנית יתמקד בסיוע במימון סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה מתפתחות ברשות הפלסטינית. באמצעות תמיכה כספית שתינתן, הפרויקט יעודד קרנות הון סיכון וחברות פרטיות להשקיע בחברות סטארט-אפ פלסטיניות. התוכנית תתמוך בהלוואות לעסקים קטנים ביהודה ושומרון ובעזה כדי להבטיח שתהיה להם גישה להון הדרוש להשקעה מחדש בפעילותם ובצמיחתם.
דרכים ורכבת
התוכנית תסייע בהקמת כבישים ביהודה ושומרון ובעזה. בנוסף תהיה השקעה נוספת לפיתוח מסדרון תחבורה שיחבר ישירות את רצועת עזה ליהודה ושומרון באמצעות כביש מהיר, ואולי גם באמצעות מסילת רכבת מודרנית.
חציית הגבול
תוכנית השלום תעניק סיוע כלכלי וטכני לניהול מעברים בין הרשות הפלסטינית למדינות השכנות ולתפעולן. בנוסף, הפרויקט ישדרג את המתקנים לאורך הגבולות ויוביל לבניית נקודות כניסה ויציאה חדשות. פרויקט שדרוג מעברי הגבול יתבצע במימון של עד 900 מיליון דולרים באמצעות מענקים.
חשמל
בעתיד הקרוב הפרויקט ידאג שהפלסטינים יקבלו לפחות 16 שעות חשמל ביום בתוך שנה מביצוע התוכנית. זאת באמצעות השקעות בשדרוגי רשת החשמל, בתחנת הכוח בעזה ובבניית מתקני אנרגיה מתחדשת. השקעות נוספות יבטיחו לעזה חשמל רציף בתוך חמש שנים וכן יפחיתו את עלות החשמל ביהודה ושומרון. סכום ההשקעה יגיע לעד 590 מיליון דולר - חלקו באמצעות מענקים וחלקו באמצעות "שוויון מימון".
מים ושפכים
התוכנית תכפיל בתוך חמש שנים את כמות המים לנפש שיש בידי הפלסטינים. מימון נוסף יתמוך בבניית מתקנים חדשים לטיפול בשפכים ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
פיתוח התיירות
התוכנית תתמוך בהשקעות בבתי מלון, מסעדות ותעשיות נוספות שקשורות לתיירות. מימון נוסף יוקדש לשדרוג אתרי התיירות ולשיפור יכולות האירוח. בנוסף ייעשה קמפיין שיווק בינלאומי גדול במטרה להציג את האטרקציות ביהודה ושומרון ובעזה. לצורך הפרויקט יוקצו עד 200 מיליון דולרים באמצעות מענקים ועד ל-750 מיליון דולרים באמצעות "שוויון מימון".
דיור
תוכנית השלום תגדיל את הבנייה ביהודה ושומרון ובעזה ותוריד את העלויות. ככל שזכויות הקניין יתחזקו בעלי בתים פלסטינים יוכלו להשתמש בנכסים שלהם כבטוחות להלוואות עבור עסקים קטנים או השקעות הון וכך לעודד את הכלכלה הפלסטינית.
תעשייה
התוכנית תתמוך בבניית אזורי תעשייה חדשים שבהם יזכו החברות הפלסטיניות לתמריצי מס ומימון שיורידו את עלות הייצור. בנוסף, אזורי התעשייה יספקו לחברות שירותים ומתקני הדרכה כדי להגדיל את התחרות והפריון.
משאבים טבעיים
התוכנית תסייע בפיתוח עתודות משאבים עיקריות כמו שדה הגז הטבעי הימי של עזה וכן שדות נפט ואתרי מחצבה ביהודה ושומרון.
תיירות אזורית
התוכנית תתמוך בחברות שיפתחו אתרי תיירות ואפשרויות לטיול ולינה ברחבי מצרים, ירדן ולבנון. במקביל, הפרויקט צופה כי בשיתוף עם הפלסטינים תתפתח אסטרטגיית תיירות אזורית מגובשת כולל תוכנית השקעה משותפות, קמפיינים משותפים וחבילות תיירות אזוריות. לצורך הפרויקט הוקצו מענקים של עד ל-500 מיליון דולרים וכן עד מיליארד וחצי דולרים באמצעות "שוויון מימון".
העצמת העם הפלסטיני
התוכנית תתמוך בחזון של העם הפלסטיני באמצעות ארבע תוכניות ליבה: התוכנית הראשונה תשפר את איכות מערכת החינוך הפלסטינית וכן בהכשרת אנשי חינוך פלסטיניים. התוכנית השנייה תתמקד בכוח העבודה הפלסטיני באמצעות תמיכה בשירותי ההשמה והייעוץ. מיזמים נוספים יסייעו לעובדים לקבל את ההכשרה שדרושה להם כדי לשפר את כישוריהם או לשנות קריירה. התוכנית השלישית תתמקד בתחום הבריאות הרביעית תעסוק בשיפור איכות החיים של הפלסטינים, בין היתר באמצעות תמיכה במוסדות תרבות ובאמנים ומוזיקאים.
מטרות התוכנית להעצמת העם הפלסטיני:
1. הגברת פיתוח ההון האנושי ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
2. קידום לפחות אוניברסיטה פלסטינית אחת ל-150 האוניברסיטאות המובילות בעולם.
3. הגדלת שיעור הנשים בכוח העבודה מ-20% ל-35%.
4. הפחתת תמותת התינוקות בחצי ל-9 מתוך אלף לידות.
5. הגדלת תוחלת החיים הממוצעת מ-74 שנים ל-80 שנים.
חינוך איכותי
הפרויקט ישפר את איכות החינוך ואת העקביות באיכות באמצעות התמקדות בתוצאות. בין היתר על ידי תמרוץ מוסדות אקדמיים פלסטינים לעמוד בסטנדרטים מסוים כמו שיפור תוכניות הלימודים והגבלת שיעור התעסוקה לאחר הלימודים. בנוסף יורחבו תוכניות ההכשרה למורים הפלסטינים והם יקבלו מענקים על הישגים.
הקמת אוניברסיטה חדשה
כדי להכין את הסטודנטים הפלסטינים לכוח העבודה של המאה ה-21 הפרויקט מתכנן בנייה ופיתוח של אוניברסיטה פלסטינית חדשה שהדגל שלה יהיה בתחום המדעים ו"האומנויות החופשיות". לצורך הקמת האוניברסיטה החדשה יוקצו מענקים בגובה של עד 500 מיליון דולרים.
מימון חינוך בחו"ל
תוכנית השלום תתמוך בתוכנית מלגות שתעודד מכללות ואוניברסיטאות מרחבי העולם להעניק מלגות מלאות או חלקיות לסטודנטים פלסטינים עבור לימודים מחוץ לארצם.
שירות תעסוקה וייעוץ קריירה
כחלק מקידום האסטרטגיה המקיפה לשוויון הזדמנויות לנשים בשוק העבודה הפלסטיני, תוכנית השלום תתמוך בפיתוח מוסד מרכזי שיסייע בייעוץ קריירה ומציאת עבודה לנשים וצעירים פלסטינים ברחבי יהודה ושומרון ועזה. המוסד יהיה קשור לאוניברסיטאות וללשכות המסחר המקומיות וימליץ על התאמות בתוכניות הלימודים. לטובת המוסד המרכזי יוקצו מענקים של עד 30 מיליון דולרים.
חיזוק המרפאות ובתי החולים הפלסטיניים
מערכת הבריאות הפלסטינים צריכה מתקנים רפואיים טובים יותר כדי לשפר את יכולות הטיפול. התוכנית צופה פיתוח מרכזים טיפוליים פרטיים שיפעלו בשיתוף פעולה עם גורמי בריאות פלסטינים. בטווח הקרוב, התוכנית תסייע בפריסה של מרפאות ניידות ושכונתיות כדי לענות על צרכי הבריאות. בשלב מאוחד יותר יצוידו בתי החולים הציבורים בציוד חדשני ומיוחד. לצורך חיזוק מערכת הבריאות הפלסטינית הוקדשו מענקים של עד 300 מיליון דולרים וכן "שוויון מימון" של עד 600 מיליון דולרים.
אומנות ותרבות
התוכנית תממן מלגה של שנת לימודים הכשרה ועבודה בתחומי אמנות ותרבות. מענקים נוספים יממנו פיתוח מרכזי תרבות ומוזיאונים חדשים ברחבי יהודה ושומרון ורצועת עזה.
התחדשות עירונית
התוכנית תעבוד עם מתכננים עירוניים מובילים ותסייע לעיריות הפלסטיניות לפתח ולשקם את התשתיות. המימון של התוכנית יועבר לפיתוח מדרכות, ספריות, פארקים ומרחבים ציבוריים אחרים בערים ובכפרים. כמו כן יוענק מימון לשיפוץ מבני ציבור ולפרויקטים נוספים של התחדשות עירונית. לצורך ההתחדשות העירונית הוקדשו מענקים של עד 200 מיליון דולרים.
חיזוק הממשל הפלסטיני
היוזמה השלישית והאחרונה של תוכנית השלום מבקשת לעודד את המגזר הציבורי הפלסטיני לספק את השירותים והמינהל שדרושים כדי לספק לעם הפלסטיני עתיד טוב יותר. היוזמה כוללת שלוש תוכניות שכוללות רפורמות בתחום המסחר, בניית מוסדות ציבוריים ושיפור הפעילות הממשלתית.
מטרות התוכנית לחיזוק הממשל הפלסטיני:
1. שיפור השקיפות הממשלתית והשגת ציון של מעל 60 במדד השחיתות הבינלאומי.
2. הטמעת מערכת של ממשל אלקטרוני.
3. לחוקק את התקציב הציבורי.
4. שיפור הסביבה העסקית והשגת דירוג עסקי של 75 ומעלה מהבנק העולמי.
זכויות רכוש
התוכנית תסייע ביצירת ושיפור המסגרות המשפטיות הנוגעות למשפט מסחרי, דיני תחרות וכו'. יחד עם המגזר הציבורי הפלסטיני היא תגדיר בבירור את זכויות הקניין הפרטי וכן תסייע ברישום המקרקעין במאגר לאומי.
רישום מקרקעין
התוכנית תסייע לבעלי נכסים פלסטינים לרשום בקלות את הקרקעות שלהם במאגר נתונים אחיד, שיעזור בפתרון תביעות בעלות על השטח ובהגדרה הברורה של זכויות קניין פרטי. לטובת פרויקט רישום המקרקעין הוקצו מענקים בסך של עד 30 מיליון דולרים.
עצמאות משפטית
"יש לבחון מחדש את עצמאות הרשות השופטת הפלסטינית", נכתב בתוכנית השלום האמריקנית. התוכנית עצמה תשתף פעולה עם הרשויות הפלסטיניות כדי לעודד חוקים ותקנות שיבטיחו את עצמאות מערכת המשפט.
ממשל אלקטרוני
התוכנית תממן פיתוח מערכת ממשלתית מקוונת שתעניק למשרדי הממשלה ולאזרחים יכולת לתקשר בזמן אמת. לטובת הפרויקט הוקצו מענקים בסך של עד 300 מיליון דולרים.
מלחמה בשחיתות
הפרויקט ישפר את היכולות של המוסדות הפלסטיניים להילחם בשחיתות, כולל היכולת לחקור את ההאשמות ולהפנות את הממצאים לרשויות המוסמכות ללא הפרעות. בנוסף, התוכנית תספק סיוע טכני וכלכלי להרחבת היכולת של מבקר הפנים של הממשל.
מטרות העל של התמריץ הכלכלי, שאמורות להיות מושגות בתוך עשור:
1. הגדלת התמ"ג הפלסטיני ביותר מפי שניים.
2. יצירת יותר ממיליון משרות חדשות לפלסטינים.
3. צמצום שיעור האבטלה הפלסטיני לחד-ספרתי.
4. הפחתת שיעור העוני הפלסטיני ב-50%.
איכות החיים
"עסקת המאה" עוסקת רבות בבניית המדינה הפלסטינית העתידית, והתוכנית יורדת לפרטי פרטים של לוחות זמנים ותקציבים נדרשים. בחלק המתייחס לאיכות החיים בפרק "העצמת העם הפלסטיני" מדובר על פיתוח האזורים העירוניים, מתקני הפנאי, מוסדות התרבות והשירותים המוניציפליים. היעדים שהוצבו הם הקמת מרכז אתלטיקה פלסטיני, כמו גם מרכז תרבות ומוזיאון פלסטיני חדשים.
הסביבה העסקית
הפרק השלישי בתוכנית, תחת הכותרת "שיפור המשילות הפלסטינית", מורכב משלושה תתי-פרקים - שיפור הסביבה העסקית, בניית מוסדות שלטוניים ושיפור הפעילות הממשלתית.
בחלק של הסביבה העסקית מדובר על שיפור המסגרת החוקית והרגולטורית לצורך צמיחת המגזר הפרטי ויצירת הזדמנויות כלכליות חדשות. היעדים שהוצבו הם השגת ציון 75 לפחות במדד "קלות עשיית העסקים" של הבנק העולמי והשלמת בסיס נתונים מקיף של הבעלות על הקרקעות במדינה הפלסטינית.
בניית המוסדות השלטוניים
בחלק של בניית המוסדות השלטוניים מדובר על הטמעת מערכות ומדיניות שיבטיחו שקיפות ואחריות ממשלתית כלפי האזרחים. היעדים שהוצבו הם שיפור השקיפות הממשלתית, כך שהציון ב"מדד תפיסת השחיתות" של הארגון הבינלאומי לשקיפות בינלאומית יהיה 60 או טוב יותר, והטמעת מערכות ממשל באינטרנט, כך שהציון במדד האו"ם לפיתוח ממשל אלקטרוני יהיה גבוה מ-0.75.
בקטע המתייחס לפעילות הממשלתית מדובר על שיפור שירותי הממשלה באמצעות הכשרה של עובדים בשירות המדינה והבטחת תקציב בר-קיימא של המגזר הציבורי. המטרה שהוצבה היא העברת תקציב ממשלתי.
קידום צמיחה במגזר הפרטי
בחלק שמתייחס לקידום צמיחה במגזר הפרטי מדובר על הזרמת הון לענפים אסטרטגיים, במטרה לייצר משרות ברמה גבוהה. היעד שהוצב הוא הגדלת שיעור ההשקעות הזרות מ-1.4% ל-8% מהתמ"ג הפלסטיני. לבסוף, בחלק שמתייחס לחיזוק האינטגרציה באזור מדובר על יצירת הזדמנויות חדשות לעסקים פלסטיניים ולמסחר עם מדינות שכנות. היעד שהוצב הוא הגדלת הייצוא הפלסטיני מ-17% ל-40% מהתמ"ג.
לפנייה לכתב/ת 
