כלת פרס ישראל למשפט פרופ' רות בן-ישראל הלכה לעולמה
הפרס הוענק לבן ישראל לפני 19 שנה. היא כיהנה כדיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, והתמחתה בדיני עבודה, ביטחון סוציאלי ומעמד האישה. פרופ' בן-ישראל פרסמה יותר מ-15 ספרים ועשרות מאמרים
פרופ' רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לתחום חקר המשפט, הלכה לעולמה אתמול (שבת) בגיל 88. בן ישראל הייתה דיקנית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וחקרה את תחום דיני העבודה, הביטחון הוסציאלי ומעמד האישה. היא הייתה נשואה לגדעון בן-ישראל ז"ל, שכיהן כח"כ וכיו"ר הסתדרות הגמלאים והלך לעולמו לפני שש שנים.
בן ישראל נולדה ב-1931 בעיר פורט סעיד במצרים, וב-1935 חזרה לישראל עם הוריה. לפני שעשתה הסבה אל תחום המשפט, היא למדה בשנות ה-50 בפריז תרבות ולשון צרפתית באוניברסיטת הסורבון, וכן למדה עיצוב בבית הספר הגבוה לאמנות שימושית.
בשנת 1967 השלימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1971 קיבלה מן האוניברסיטה תואר שני בהצטיינות, וב-1975 הוענק לה תואר דוקטור. ב-1975 החלה לעבוד כמרצה באוניברסיטת תל אביב, וב-1986 מונתה לפרופסור מן המניין בה. בשנים 1991-1990 כיהנה כדיקנית הפקולטה למשפטים, ובשנת 2000 יצאה לגמלאות. ביום העצמאות ב-2001 הוענק לה פרס ישראל.
לאורך הקריירה פרסמה למעלה מ-15 ספרים בישראל ובחו"ל ועשרות מאמרים. במקביל לקריירה האקדמית הייתה יועצת לחקיקת עבודה של ועדת העבודה והרווחה בכנסת, וכן יו"ר הוועדה הממשלתית לבחינת תפקודן ושילובן של הנשים בשירות הממשלתי.
פרופ' בן-ישראל גם נשאה בתפקידים מכובדים בעולם. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הייתה חברת הוועד המנהל הבינלאומי של האגודה הבינלאומית למשפט עבודה ולביטחון סוציאלי, ה-ILLSSA, חברת הוועד המנהל הבינלאומי של האגודה הבינלאומית ליחסי עבודה, ה-IIRRA. בשנים 2007-1997 כיהנה כסגנית נשיא ה-ILLSSA.
בעבר סיפרה: "משנתי המדעית הושתתה על יסוד תפיסת עולמי החברתית, על המודעות שפיתחתי לגבי הצורך בהבטחת כבודו החברתי של העובד כאדם ועל אמונתי העמוקה בצדקת דרכה של מדינת הרווחה. אלה גובשו בחמש עשרה שנות קליטת העלייה שחוויתי בבאר שבע, לצדו של אישי גדעון, שהיה באותה עת מזכיר מועצת הפועלים ויותר מאוחר נציג הנגב בכנסת".
בנימוקי הוועדה שהעניקה לה את פרס ישראל נכתב: "המחקרים שהיא פרסמה מצטיינים במבט רחב ומעמיק: הם משלבים ידע רב של שיטות משפט במדינות אחרות, ראייה חדה של הבעיות החברתיות שהמשפט מבקש לפתור והבנה עמוקה של תהליכים ומגמות המערבים משפט, חברה וכלכלה. את כל מחקריה מאפיינת תפיסה ערכית, הרואה במשפט מכשיר שנועד ויכול לקדם את האדם ואת החברה, ובמיוחד לסייע בידי קבוצות חלשות ומקופחות להגיע לחיים של רווחה וכבוד".