נעמה חזרה, הודיה בכלא: מאבק המשפחה של הישראלית העצורה בפרו
הודיה מונסנגו, צעירה בעלת מוגבלות נפשית, עצורה חצי שנה בכלא הפרואני בחשד להברחת קוקאין. בראיון ל-ynet מספר אחיה על התנאים הקשים שבהם היא נתונה, ומייחל להתערבות מדינית, בדומה למקרה של נעמה יששכר: "רוצים להיפגש עם ראש הממשלה, שישמע את הכאב שלנו"
מדינה שלמה התרגשה ביום חמישי האחרון יחד עם משפחתה של נעמה יששכר, ששבה ארצה לאחר כעשרה חודשים בהם הייתה עצורה בכלא הרוסי בחשד להברחת סמים. משפחתה של ישראלית אחרת, הודיה מונסנגו, בעלת מוגבלות נפשית שעצורה כבר חצי שנה בפרו בחשד להברחת קוקאין, עדיין נמצאת בעיצומו של המאבק לשחרורה. בראיון לאולפן ynet, סיפר הבוקר (ראשון) אחיה של הודיה, מאור, על המצב הקשה שבו נתונה המשפחה, על התנאים שבהם מוחזקת אחותו ועל החשש לגורלה.
הודיה, בת 24, נעצרה יחד עם צעירה נוספת בשדה התעופה בלימה, בירת פרו, לאחר שבכליהן נתפסו 28 קילוגרמים של קוקאין. משפחתה טוענת כי נפלה קורבן לניצול בשל מצבה הנפשי. "יש לה מנת משכל של ילדה בת 12. היא בכלא במדינה זרה, לא מבינה את השפה, לא מבינה בעצם כלום", מסביר מאור. במשפחה מעריכים כי מי שהפלילה את הודיה היא החברה שאיתה נסעה.
לא השתנה כלום במשך חצי שנה, מבחינת מצבה המשפטי? התערבות הממשלה?
"היו כל מיני דברים. פסיכיאטרים מפרו וגם מטעם הממשלה שביקרו אותה, משהו שלא היה בעבר. הם איבחנו את מצבה ואישרו את המסמכים שאנחנו העברנו. הבעיה היא שזה לוקח המון זמן עד שהדברים האלו מגיעים לבית משפט בפרו".
מה המעורבות המדינית?
"משרד החוץ נמצא איתנו בקשר כמעט תמידי. גם הפנו אותנו לעורך דין הנוכחי שמייצג את הודיה. אנחנו מאוד נשמח להיפגש עם ראש הממשלה, להסביר לו את המצב בעצמנו. הסיטואציה הזו פשוט קורעת אותנו. אמא שלי מאושפזת כבר יותר מחודש. היא קמה בוקר אחד ופשוט התמוטטה כי לא יכלה עוד להכיל את המצב. אני הפסקתי לעבוד. לא יכול להתעסק בכלום חוץ מבאחותי הקטנה".
המקרה שלה בכל זאת שונה משל נעמה, היא מואשמת בהברחת קוקאין
"זה הרבה יותר מורכב. כמו שאמרתי, מדובר בצעירה עם יכולות תפיסה והבנה של ילדה בת 12. אין לי דרך לתאר את המצב שהיא נמצאת בו. לא פעם גנבו לה דברים, פרטי לבוש, והיינו צריכים ליצור קשר מיידי עם העורך דין שיביא לה בגדים חדשים. היא משלמת על המזרן שהיא ישנה עליו, האוכל שהיא מקבלת פשוט מזעזע. זו סיטואציה שתהיה קשה לכל אדם, על אחת כמה וכמה למישהי במצבה, עם צרכים מיוחדים".
אתם מצפים בעצם למעורבות גדולה יותר של גורמים מדיניים?
"אנחנו מצפים קודם כל להיפגש עם ראש הממשלה, שישמע את מה שיש לנו להגיד. את הכאב שלנו. נקבעה לנו פגישה עם הנשיא וכשהגענו אליה, נפגשנו בסוף רק עם המזכירות שלו, הוא עצמו לא היה נוכח במפגש".
במקרה של נעמה, הנשיא מאוד נרתם למאמץ, למה אצלכם זה לא כך?
"אני באמת לא יודע. אין לי שמץ של מושג ורק מקווה שהדברים ישתנו".
אתם חוששים לגורלה?
"כן, מאוד. בשבוע שעבר היא התקשרה אליי, תוך שהיא בוכה בהיסטריה אחרי שאחת מהאסירות הרביצה לה כשחיכתה בתורה להשתמש בטלפון. כל יום שהיא נמצאת שם יכול להיות גרוע יותר ואנחנו ממש לא רוצים להגיע למצב הזה. אנחנו ממשיכים לגייס כספים ומודים לכל עם ישראל על התמיכה".
לפנייה לכתב/ת 
