"כמו ברווזים במטווח": זעקת אמהות העוטף
הבלונים שקיבלו משמעות אחרת, הפחד בעיניים והשאלות הקשות. כל אחת מהן מחזיקה בדעה פוליטית שונה, אבל יחד הן יוצאות בקריאה אחת לנוכח השגרה הבלתי אפשרית בעוטף: רוצות לגדל את ילדינו למציאות שפויה. שמונה אמהות פונות לאו"ם באמצעות ארגון "שורת הדין": הילדים שלנו בסכנת חיים ‑ אל תתעלמו מאיתנו
כל אחת מהאמהות מחזיקה בדעה פוליטית שונה, אבל הקריאה שלהן משותפת: רוצות לגדל את הילדים במציאות שפויה. "החיים כאן הם סביב מתח תמידי", אומרת זוהר סדן (39) מקיבוץ ארז, אמא לשלושה. "כלפי הילדים שלנו, כל השפה השתנתה. כל הזמן עולות אותן שאלות בבית: 'היה פיצוץ?' 'ממה זה היה?'. פעם בלון נפץ, פעם רקטה. אם יש אזעקה בערב, אז אנחנו כבר יודעים שהלילה תהיה תגובה של צה"ל, ובטח שלא נצליח להירדם. הילדים שלנו גדלים במציאות הזויה".
"אני בטוחה שיש קשר ישיר בין המצב הביטחוני שלנו לבחירות שמתקרבות", היא טוענת. "כרגע לא קורה כלום, כי כולם עסוקים בבחירות ואנחנו בתחתית סדר העדיפויות. אנחנו נחושות לשנות את המצב, לתת לילדים שלנו לגדול לעתיד טוב יותר ובטוח יותר".
יוכי זכאי (35) משדרות, אמא לחמישה שנמצאת בחודש התשיעי להריונה, מוסיפה: "אנחנו כמו ברווזים במטווח. כל הזמן מכילים ומכילים. אם יש לממשלה תוכנית לעשות הסדרה ‑ אז שיעשו הסדרה, ויגידו את זה. אם יש להם תוכנית לצאת למלחמה ‑ אז שיגידו את זה, וייצאו למלחמה. אבל תעשו משהו ואל תשאירו אותנו במצב הזה. הדבר האחרון שאני רוצה זה מלחמה, אבל אנחנו נמצאים בתקופה מסויטת שחייבים לצאת ממנה. אני משדרת לילדים שלי חוסן כמה שאפשר, אבל לא תמיד זה מצליח. אני לא יכולה לאפשר שיתעלמו מאיתנו עוד".
ליאור עזרן (23) משדרות, אמא לילדה בת שנתיים, מחזקת: "אני לא שייכת למחנה ביבי, ולא לאף מחנה. אני אמא צעירה שרוצה לגדל את הילדים שלה בשקט. לאף אחד אין את האומץ לקבל החלטה ולהחזיר את ההרתעה מול חמאס. המצב יכול להיות טוב יותר, אבל אנחנו יותר מדי מתחשבים במה שהעולם יגיד עלינו. נפל לנו בלון נפץ ליד הבניין שלנו בשדרות וזה היה מפחיד נורא. אני לא מוכנה לקבל את המצב הזה. ישראל צריכה להגיד לעצמה: אנחנו לא דופקים חשבון לאף אחד, ומטפלים בבעיות שלנו".
את המכתב שיגרו אתמול האמהות לקרן האו"ם לזכויות ילדים (UNICEF) בעזרת נשיאת ארגון שורת הדין, ניצנה דרשן-לייטנר, שאמרה: "בחודשים האחרונים שוגרו מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל מאות מטעני נפץ כשהם מחוברים לבלוני הליום צבעוניים. לחלק מהמטענים הממולכדים ששוגרו לעוטף עזה צורפו צעצועים צבעוניים, במטרה למשוך ילדים לגעת בהם ‑ מה שעלול להוביל לפיגוע טרגי. שתיקתה של UNICEF על תקיפות הטרור הללו כלפי ילדים ישראלים היא בלתי נסלחת. אילו המצב היה הפוך, וישראלים היו מכוונים התקפות כנגד ילדים ברצועת עזה, הארגון היה מוצא את הדרכים לפעול נגדם".
היא הוסיפה: "חמאס אינו טורח להסתיר את כוונותיו לפגוע באזרחים חפים מפשע ואף מפרסם זאת בגלוי. חדלו ממדיניות הדממה הגזענית ארוכת השנים בנושא פיגועי טרור כנגד ילדים יהודים וישראלים. אנו קוראים ל-UNICEF להשתמש בכוחה הפוליטי, הכלכלי והחברתי ‑ כדי לפעול לאלתר מול פיגועי הטרור של ארגון הטרור חמאס נגד אוכלוסייה אזרחית. הגיע הזמן שקרן האו"ם לזכויות ילדים אכן תדאג לילדים, גם כשהם יהודים וישראלים".
לפנייה לכתב/ת 
