שתף קטע נבחר

 

חרף התנגדות היועמ"ש: הצבעה על ועדת בדיקה למח"ש והעלאת הפלאשמורה

היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הביע הסתייגות מאישור הצעת ראש הממשלה נתניהו ושר הקליטה גלנט להעלות לארץ כ-400 מבני הקהילה שנמצאים באתיופיה פחות מחודש לבחירות, אבל הנושא יובא להצבעת השרים. במקביל, למרות התנגדות היועמ"ש, יביא השר אוחנה הצעת מחליטים בנוגע לוועדת בדיקה למח"ש

 

ארכיון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ארכיון(צילום: AFP)

מצביעים ומחליטים - בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: הממשלה תתבקש בישיבתה השבועית היום (ראשון) לאשר את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הקליטה יואב גלנט להעלות לארץ עד 398 מבני הפלאשמורה מגונדר ואדיס אבבה באתיופיה. לפי ההחלטה, "כניסתם של מועמדים אלה תחל בהקדם האפשרי ותושלם לא יאוחר מסוף 2020".  במקביל, יביא שר המשפטים אמיר אוחנה הצעת מחליטים בנוגע להקמת ועדת חקירה בנוגע להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים - שגם לה היועמ"ש מתנגד ואף רמז כי המהלך מהווה שוחד בחירות.

 

עד לאחרונה ננעשה מאמץ מצדו של נתניהו להעביר את ההחלטה כדי לאפשר את העלאתם של בני הפלאשמורה עוד לפני הבחירות, מתוך כוונה שצעד כזה יגביר את התמיכה בקרב יוצאי אתיופיה בליכוד. ואולם, ככל הידוע ספק אם המהלך יתאפשר מועד הבחירות ב-2 במרץ.

אביחי מנדלבליט בנימין נתניהו (צילום: AFP, EPA)
היועמ"ש מנדלבליט התנגד, רה"מ נתניהו מביא את ההצעה לאישור(צילום: AFP, EPA)

באוגוסט 2016 החליטה הממשלה להביא את אחרוני בני קהילת הפלאשמורה שממתינים באתיופיה. שר הפנים אריה דרעי דיווח במרץ 2018 כי ישנם עוד כאלף איש שעומדים בקריטריון שנקבע בהחלטה ולפיו "הורים שילדיהם נכנסו לישראל מכוח החלטת ממשלות קודמות, ייכנסו יחד עם בני או בנות זוגם וילדיהם הנוספים". בהתאם לכך אושרה בממשלה באוקטובר 2018 החלטה שבמסגרתה נכנסו לישראל 602 בני אדם.

 

לפי ההצעה החדשה, הממשלה תאפשר כניסתם של עד 398 מועמדים נוספים שהם "בודדים שכל בני משפחתם מדרגה ראשונה נמצאים בישראל ונכנסו אליה מתוקף החלטות ממשלה קודמות" ו"ילדיהם הבגירים של אימהות שנכנסו לישראל", ועד כה כניסתם לא אושרה מכיוון שהפכו לבגירים טרם כניסת ההורים לישראל.

 

משפחת מלסה מתאחדת עם טרנגו בת ה-95    (צילום: טל שמעוני)

משפחת מלסה מתאחדת עם טרנגו בת ה-95    (צילום: טל שמעוני)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט קבע שיש מניעה לאשר את ההחלטה הזאת פחות מחודש לפני הבחירות וללא שצוין כל טעם המצביע על דחיפות קונקרטית בקבלת ההחלטה. כמו כן, לא מדובר ברציפות ביצוע מדיניות של עבודת הממשלה כי אם בשינוי מדיניות.

 

בנוסף התברר כי לרשות האוכלוסין וההגירה אין נתונים מדויקים בדבר מספר הממתינים באדיס ובגונדר, שעומדים בקריטריונים אלה והיעדר נתונים פוגע ביכולת לבחון את השלכותיה של הצעת ההחלטה שמובאת בפני הממשלה. כפועל יוצא מכך קיים חשש שיש בהצעה משום כבילת שיקול דעתה של ממשלה חדשה. ההצעה אינה תוצר של עבודת מטה מקצועית שהחלה טרם תקופת הבחירות והבשילה כעת. לפי היועץ המשפטי לממשלה, עולה חשש כי קבלת ההצעה בעת הזו, שיש בה מטבע הדברים הטבה לציבור בוחרים מסוים, עלולה להיראות כמונעת משיקולים של בחירות.

 

ברקע הדברים יוזכר כי ח"כ גדי יברקן טען שעבר מכחול לבן לליכוד לאחר שהובטח לו כי יכהן כשר, וכי בני הפלאשמורה שממתינים באתיופיה יועלו לארץ. עוד יצוין כי נתניהו תכנן בתחילה להעביר את ההחלטה ב"נוהל מעטפה", דהיינו ללא דיון בממשלה, אך בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הוא נאלץ להביא את הסוגיה לדיון בקרב השרים.

מנדלבליט: ממשלת מעבר מחויבת בריסון

בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט רומז כי החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה והבטחת ראש הממשלה בנימין נתניהו לח"כ גדי יברקן (ליכוד) להקים ועדת חקירה בנוגע להתנהלותה ותפקודה של המחלקה לחקירות שוטרים מהווה, כאמור, שוחד בחירות.

 

הדברים כלולים במכתב ששיגר לשר המשפטים אמיר אוחנה, שמתכוון להביא לממשלה את הצעת המחליטים בנושא הבוקר. היועץ קובע עוד שקיימת מניעה משפטית להקים ועדת בדיקה ממשלתית בתקופת בחירות. החשש במערכת המשפטית הוא מפני מדרון חלקלק ("לחקור את החוקרים"), שיביא לאחר מכן להקמת ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות הפרקליטות והמשטרה בטיפול בתיקי נתניהו. אוחנה החליט להמליץ על הקמת הוועדה בנוגע למח"ש כבר לפני כחצי שנה, על רקע אירוע הירי שגרם למותו של סלומון טקה ז"ל, בן העדה האתיופית.

בנימין נתניהו ו גדי יברקן אירוע פתיחת קמפיין הליכוד  (צילום: אלכס קולומיסקי)
היועמ"ש רמז לשוחד בחירות. נתניהו עם יברקן(צילום: אלכס קולומיסקי)

בעבר הסכים השר אוחנה לעמדתו של מנדלבליט, אך לאחר ההבטחה לח"כ יברקן הוא החליט להקים את הוועדה למרות זאת. במערכת המשפטים גם מתנגדים למינויו של ראש הוועדה, השופט בדימסו הרן פיינשטיין, שנחשב למבקר חריף של הפרקליטות. בראיון שפורסם בעבר האשים פיינשטיין את מנדלבליט ב"ליקוי מאורות" בעקבות דרך טיפולו בתיקי נתניהו.

 

בחוות דעת שנשלחה לשר אוחנה ולממשלה, קבע היועמ"ש כי ממשלת מעבר מחויבת באיפוק ובריסון בהפעלת סמכויותיה. לפי מנדלבליט, לממשלה אסור להעמיד את הממשלה הבאה בפני מצבים בלתי הפיכים שעלולים לכבול את ידיה, ואסור שהאינטרס הפוליטי יועדף על האינטרס הציבורי. הוא מדגיש כי הקמת ועדות בדיקה אינה דבר שכיח, וכי קיימות פסיקות בג"ץ שאוסרות על כך בתקופת בחירות.

 

היועמ"ש הדגיש את דבריו של יברקן, שאמר כי נתניהו התחייב לקדם את הקמת הוועדה בתמורה למעברו לליכוד, וקבע כאמור שמדובר בהבטחת בחירות לא חוקית. מנדלבליט הוסיף כי לאחר שנפגש עם נציגי העדה האתיופית, הוא הקים צוות בראשות המשנה ליועמ"ש רז נזרי, שיגיש בקרוב את מסקנותיו בקשר לתלונות העדה על יחס המשטרה ומח"ש כלפיהם.


פורסם לראשונה 08/02/2020 22:58

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים