ספר חדש: "ממשלת ברק הסכימה לוותר על היישובים הישראליים בבקעה"
איתן בנצור, ששירת במשרד החוץ במשך 35 שנה, חושף בספרו "השלום ושברו" בהוצאת "ידיעות ספרים" פרטים משיחות טאבה בין ברק לערפאת: "רה"מ מכריז שחשף את פרצופו של עראפת, ואותה ממשלה מציעה סדרה של ויתורים". וגם: עדות ממקור ראשון על דרמה לפני מלחמת יום הכיפורים
בתוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מוצע כי לישראל יתאפשר לספח את בקעת הירדן ולהשאיר את ההתנחלויות ביהודה ושומרון תחת ריבונות ישראלית. ספר חדש, שמתפרסם בהוצאת "ידיעות ספרים", חושף כי בשיחות טאבה ב-2001 ישראל הסכימה לוותר על היישובים הישראליים בבקעה, והציעה להשאיר חמש תחנות התרעה שיהיו מאוישות על ידי צה"ל. הפלסטינים, כך נאמר בספר, ציינו שהם מוכנים לשתי תחנות התרעה בלבד.
את הספר "השלום ושברו" כתב מנכ"ל משרד החוץ לשעבר איתן בנצור. הדיפלומט הבכיר, שעבד בשירות החוץ 35 שנה ומתוכן חמש שנים כמנכ"ל המשרד תחת השר דאז דוד לוי, הזהיר אז יחד עם השר את ראש הממשלה באותה העת אהוד ברק מהליכה לשיחות קמפ דיוויד בשנת 2000. הם אמרו לברק כי השיחות נועדו לכישלון. לוי, ששלף את האמירה הזכורה "זו טיסה לשום מקום", התפטר אז מתפקידו בטריקת דלת. לאחר כישלון שיחות קמפ דיוויד, שב ברק לארץ ופיטר את כל אנשיו של לוי ואת המנכ"ל בנצור.
בספר החדש מפרסם בנצור התכתבות שלו עם מי שהיה שר החוץ הספרדי מיגל מוראטינוס לאחר כישלון שיחות קמפ דיוויד בין ברק לערפאת: "ממשלת ברק הסכימה לפנות את יישובי בקעת הירדן והייתה מוכנה להשארת תחנות ההתרעה של צה"ל. דהיינו נוכחות צבאית, כאשר הפלסטינים דורשים שגם תחנות ההתרעה כעבור זמן יאוישו על ידי כוח בינלאומי ולא על ידי צה"ל.
"זה היה אחרי שברק הצהיר שאין פרטנר. התקיימו שיחות בין שר החוץ שלמה בן עמי לבין אבו עלא, והטילו על הקרטוגרפיה להכין מפות של הגבולות הסופיים בין שתי המדינות. במפה הישראלית נעדרו היישובים הישראליים בבקעת הירדן כי ישראל הודיעה שהיא בהחלט מוכנה לוותר עליהם".
בנצור הוסיף כי לפי השגריר מוראטינוס, הפלסטינים הבינו שישראל תהיה קשובה לתביעות טריטוריאליות פלסטיניות במערב ירושלים. "זה מדהים שראש ממשלה מכריז שחשף את פרצופו של ערפאת, ואותה ממשלה ממשיכה לנהל משא ומתן ולהציע סדרה גדולה של ויתורים שנמצאים בכיס התודעה הפלסטינית כיום". הפלסטינים, כך צוין כאמור בספר, אמרו בהתייחס לבקעת הירדן שהם מוכנים לשתי תחנות התרעה ודרשו שבהמשך יועברו לאחריות פקחים בינלאומיים. לפי בנצור, ישראל הסכימה לשקול מודלים ברוח זו.
בספרו חושף בנצור לראשונה כי יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, התקיימה שיחה בין אבא אבן למזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר. בנצור, שהיה אז מזכירו המדיני של אבן, מגלה כי שר החוץ דאז לא עודכן כי יש ידיעות על ריכוז כוחות ממצרים וסוריה, משום שמידרו אותו ועקפו אותו. התוצאה הייתה שלוּ היה מקבל הנחיה או מבקש לברר זאת מול קיסינג'ר - הדבר אולי היה מנטרל את אלמנט ההפתעה.
"אם היה אבן פונה לקיסינג'ר ב-4 או ב-5 באוקטובר לשיחה ישירה, שבה היה מביע דאגה וחשש, והיה תובע ממנו לפעול כדי לסלק כל ספק, קטן ככל שיהיה, לגבי כוונותיהן של מצרים וסוריה, בטוחני שהיה משכנע את מזכיר המדינה המיומן והתקיף, בעל הראייה הגלובלית, לפעול לאלתר, להעביר את דאגת ארצות הברית לערבים ולסובייטים ולתבוע מהם למנוע את מעשי האיבה.
"אוזני הסובייטים היו כרויות לו, שכן תהליך הדטנט היה בעיצומו. פנייה של קיסינג'ר הייתה שומטת מידי המצרים והסורים את אלמנט ההפתעה ואולי הייתה מביאה בכך לביטול המלחמה או לדחייתה. לדעתי, מעל לכול, היה צריך להסמיך את שר החוץ לומר לקיסינג'ר שאם בשעות הקרובות יתבררו ה'תמרונים' הצבאיים של מצרים וסוריה כהכנה למלחמה בפועל, תהא ישראל בת-חורין לנקוט פעולת מנע צבאית".
בנצור אף מפרסם בספר את "תזכיר יארינג" משנת 1971 שבו הציע הדיפלומט השבדי ד"ר גונאר יארינג הסכם שלום בין ישראל למצרים. ממשלת ישראל דחתה אז את ההסכם. הבכיר לשעבר במשרד החוץ אף עושה בספר חשבון נוקב עם כישלון "מתווה אוסלו", שביטל את "מתווה מדריד" שקדם לו, והיה נכס מדיני ממדרגה ראשונה. "הם השליכו את יהבם על ערפאת שתעתע בהם ונטשו את מתווה מדריד. בין היתר בשל קנאת פוליטיקאים".
בנצור גם חושף בספר כי בזמן פיגוע בני הערובה במעלות ב-1974, ישראל קיבלה פנייה בהולה משגריר רומניה בישראל יאן קובץ' ולפיה ממשלתו של ניקולאה צ'אושסקו מוכנה להעמיד מטוס שייקח את המחבלים והתלמידים הישראלים לקפריסין, ושם הילדים והמחבלים ישוחררו באחריות ממשלת רומניה.
ראש הממשלה דאז גולדה מאיר דנה בהצעה ביחד עם אבא אבן ושרים אחרים, אך לא קיבלה החלטה ולמעשה לא הגיבה להצעה הרומנית. "השגריר הרומני התקשר אליי פעמיים", כתב בנצור בספרו, "ולא הייתה לי תשובה בשבילו. לא אמרתי לו שאנו דוחים את ההצעה כי בליבי קיוויתי שאולי זה יישקל.
"הקו שלי היה שאם אתה לא מצליח להגן על הילדים, אל תיישם עקרונות על חשבון חייהם. אפשר היה להציל את הילדים האלה. גם השגריר הצרפתי בישראל יצא לשטח להציע תיווך ושר הביטחון דיין סירב לדבר איתו, ואז הלכו על הפעולה הצבאית שנכשלה".
לפנייה לכתב/ת 
