"יגיעו נשים רבות מאפריקה": סערה בעקבות החלטת העליון על מילת נשים
בית המשפט הכיר במילת נשים כעילה למתן מעמד פליט, בניגוד לעמדת משרד הפנים. דרעי דורש דיון חוזר: "יכול לשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה". שפי פז: "פותח את שערי המדינה להגירה מסיבית של נשות אפריקה". המוקד לפליטים ומהגרים: "למדינה מחויבות להגן עליהן"
בית המשפט העליון קיבל אתמול את בקשתן למעמד פליט של ילדות מחוף השנהב, שהוריהן טענו שנשקפת להן סכנה של מילת נשים אם המשפחה תגורש חזרה לארצה. ההחלטה עוררה תגובות סוערות במערכת הציבורית והפוליטית ושר הפנים אריה דרעי אף הודיע כי יפנה מיידית ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבקש דיון נוסף בבית המשפט העליון. זוהי הפעם הראשונה שמילת נשים הוכרה כעילה למתן מעמד פליט, בניגוד לעמדת משרד הפנים.
דרעי אמר כי "מדובר בפסק דין שעלול להיות בעל השלכות קשות מאוד ולשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה של ישראל. בעקבות פסק הדין, יכולות להגיע לישראל נשים רבות מאפריקה ואנחנו נצטרך לקלוט אותן אם באזור מגוריהן מתבצעת מילת נשים. זה בלתי מתקבל על הדעת ואני מתכוון להיאבק בכך. אסור לשנות את מדיניות ההגירה הקיימת".
ההחלטה עוררה גם תגובות בקרב הארגונים שעוסקים בנושא הזרים מאפריקה. עו"ד יונתן יעקובוביץ', מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, אמר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון אימץ פרשנות מרחיקת לכת ואף רדיקלית של אמנת הפליטים, בניגוד לעמדת ממשלות ישראל לאורך השנים ואף לפסיקה קודמת של העליון".
לדבריו, "המשמעות של פסק הדין כל כך מרחיקת לכת, כך שבלי להגזים, כל משפחה של עובדים זרים, מסתננים או תיירים שיגיעו לישראל ממדינה שבה נהוג לעשות מילת נשים בהיקף כזה או אחר, ומדובר במאות מיליוני בני אדם, זכאים בעיקרון למעמד פליטות. לדוגמא, במצרים, מדינת ענק עם אוכלוסייה של 90 מיליון בני אדם הגובלת בישראל וניתן להיכנס אליה באשרת תייר, כ-91% מהנשים עוברות מילת נשים. כפי שציין השופט אלרון בדעת המיעוט, האמנה לא נועדה לכך ולא יכולה לשמש כפתרון לתופעה חברתית-תרבותית קשה שכזו".
שפי פז, מובילת "החזית לשחרור דרום תל אביב" שנאבקת למען גירוש הזרים מאפריקה, אמרה כי "אחרי שהתבשרנו שמשרד הפנים מקצץ בתקנים הכמעט בלתי קיימים ממילא של פקחי ההגירה, באה הבשורה השנייה שמחסלת את חוק השבות ואת כל הבסיס לקיומה של מדינת היהודים ופותחת את שערי המדינה להגירה מסיבית של נשות אפריקה. יש בישראל אנשים ששמו להם למטרה לפרק אותה מבפנים והם פועלים בהתמדה, צעד אחר צעד, תוך הפעלת מערכת המשפט נגד העם ונגד רצונו. המערכת החיסונית שלנו משתוללת ואין מי שיעצור אותה. בנוהג הברברי של מילת נשים יש להילחם בתוך אפריקה, לא באמצעות חיסולה של מדינת ישראל".
מנגד, חלק מהארגונים הפועלים נגד גירוש הזרים מאפריקה בירכו על החלטת העליון וטענו כי היא לא תגרום למיליונים להגיע לישראל. מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר: "למעלה מעשור לאחר הקמתה של מערכת המקלט הישראלית, הגיע הזמן לשאול כמה מזעזעות יכולות להיות נסיבות חייו של אדם כדי שיוענק לו מעמד פליט בישראל? הגיע העת שמדינת ישראל תקיים סוף סוף את המחויבות החוקית והמוסרית שלה להגן על פליטים הבורחים מרדיפה. זעקות השבר הטוענות כי פסק הדין שניתן יביא לישראל אינספור בקשות מקלט מרחבי אפריקה והעולם המוסלמי הן מופרכות. ישראל העניקה בעבר מעמד פליט למבקשי מקלט שנמלטו על רקע היותם להט"בים, ולא הגיעו מיליונים".
עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח אמר בתגובה לפסק הדין כי "מי שחושש שילדות שנמלטות מזוועת המילה הכפויה יתחילו לבוא לכאן, אז למרבה הצער הן לא. הלוואי שהן היו מצליחות למלט את נפשותיהן ואנחנו והיינו זוכים לסייע בידיהן מפני רודפיהן, שמשחיתים אותן, אונסים, מדכאים, חומסים את חייהן, חירותן וכבודן. מי שמנסה להפחיד מפניהן הוא במילה אחת - גזען".
ח"כ מרב מיכאלי ממפלגת העבודה אמרה כי "מילת נשים היא השחתה בכפייה של איבר מין נשי. זה טרור מגדרי הורס ומסכן חיים. זו אלימות מינית, מגדרית וחברתית מזעזעת. יש ויכוח על יישום המדיניות בנושא אבל על העקרון גם משרד הפנים וגם השופט אלרון מסכימים: זאת עילה למעמד פליטות. רק איילת שקד וחבר הגברים החשוכים שמקדם אותה חושבים אחרת".
יותר מ-200 מיליון נשים היו קורבן להשחתת איבר מינן
בפסק הדין של השופטת דפנה ברק ארז, אליה הצטרף השופט עופר גרוסקופף, נקבע כי "חשש של אישה, נערה או ילדה מפני השחתת איבר מינה יכול לבסס עילה למתן מעמד של פליט מכוח אמנת הפליטים בגדרה של העילה של 'פחד מבוסס היטב מפני רדיפה', ובלבד שהבקשה מבוססת מבחינה עובדתית".
השופט יוסף אלרון שהיה בדעת המיעוט, הסכים עם העמדה העקרונית בפסק הדין אך חשב שבמקרה הספציפי הזה ההורים לא הוכיחו את טענותיהם ולכן יש לדחות את הבקשה. "סכנה להשחתת איברי מין של נשים עשויה להקים במקרים מתאימים עילת פליטות", כתב אלרון. "לצד זאת, חשוב להבהיר כי אין בכך הכרה גורפת בכל טענת פליטות מהטעם האמור, וכי יש לבחון בכל מקרה לפי נסיבותיו אם הוכח חשש מבוסס של מבקשת. במקרה שנטענו טענות נוגדות, יש לברר אף אותן".
הערעור הוא של זוג תושבי חוף השנהב שנכנסו לישראל באופן לא חוקי בשנים 2005-2004, ושתי בנותיהן, בנות שש ו-13 שנולדו בארץ. ההורים הגישו לראשונה בקשות מקלט מטעמם זמן קצר לאחר כניסתם לישראל, על רקע טענות של נרדפות בגין דעה פוליטית או השתייכות שבטית. הבקשות נדחו, אולם שהייתם בארץ הוארכה בשל מדיניות אי-הרחקה שהונהגה ביחס לאזרחי חוף השנהב עד 2012. ב-2012 ההורים ביקשו לפתוח מחדש את הבקשה לקבלת מעמד פליט, משום שבתם הבכורה, שהייתה בזמנו בת ארבע, תהיה חשופה לסכנת מילת נשים בחוף השנהב. לטענתם, אחת מכל שלוש נשים בחוף השנהב עוברת הליך של השחתת איבר מינה בכפייה, ומבין הנשים המוסלמיות - הדת שאליה משתייכים ההורים - שתיים מתוך שלוש.
הליך של מילת נשים מוגדר, על-פי ארגון הבריאות עולמי, כפעולה כירורגית שכרוכה בהסרה חלקית או מלאה של איבר המין הנשי החיצוני או בכל פגיעה אחרת באיבר המין המתבצעת שלא מסיבות רפואיות, אלא כחלק ממנהג דתי או ממסורת קהילתית תרבותית. זהו הליך נפוץ בקרב קהילות רבות במדינות אפריקה, אך גם בחלק ממדינות אסיה והמזרח התיכון. על-פי המידע המופיע באתר ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-200 מיליון נערות ונשים ברחבי העולם היו קורבן להשחתת איבר מינן בכפייה.
לפנייה לכתב/ת 
