בדרום קוריאה, "פרזיטים" זה החיים
הסרט שעשה היסטוריה באוסקר נגע ללבם של דרום קוריאנים רבים: אלה שחיים בדירות מתפוררות במשכנות העוני מאמינים שהמערכת המושחתת לא תאפשר להם לעולם לטפס בסולם החברתי, ולזכות להשכלה, כסף ואיכות חיים כמו של "כפיות הזהב"
הקומדיה השחורה "פרזיטים" שמביאה את סיפורן של שתי משפחות דרום קוריאניות – משפחת פארק העשירה ומשפחת קים הענייה – עשתה הלילה היסטוריה כשהפכה לסרט הראשון שזוכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר אף שהוא אינו דובר אנגלית. אבל מאחורי החגיגה על הבמה בארה"ב – וברשתות החברתיות בדרום קוריאה – יש גם סיפור אמיתי, שמח הרבה פחות: הסרט משקף את חוסר השוויון ההולך ומעמיק בדרום קוריאה, הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המסר המועבר בסרט נוגע ללבם של דרום קוריאנים רבים הרואים את עצמם כ"כפיות מלוכלכות", מי שנולדו למשפחות מעוטות יכולת שכמעט איבדו תקווה לזכות לדיור הגון או לטפס בסולם החברתי, כשמהעבר השני "כפיות הזהב", אלה שנולדו למשפחות עשירות.
אף שחוסר השוויון בדרום קוריאה אינו בהכרח גרוע יותר מבמדינות רבות אחרות, בשנים האחרונות הנושא של חוסר שוויון פרץ לזירה הפוליטית הדרום קוריאנית על רקע העלייה במחירי הדירות והקיפאון הכלכלי, וכתוצאה מכך חלה ירידה בשיעור התמיכה בנשיא מון ג'אה אין. הבוקר, בברכתו על הזכייה של "פרזיטים" באוסקר, אמר מון שהסרט "נגע בלבם של רבים בעולם באמצעות הסיפור הקוריאני הייחודי ביותר שיכול להיות".
אלא שהסרט מותח ביקורת נוקבת על החברה הדרום קוריאנית המודרנית, והבמאי בונג ג'ון-הו פנה בו למראות מוכרים רבים ברחבי סיאול כדי להדגיש את הפער בין אלה בעיר שיש להם לאלה שאין להם. ברחבי דרום קוריאה הפילוג הזה ניכר לעין: מצד אחד אפשר לראות בה שכונות עתיקות ובהן משכנות עוני מתפוררים, ומהצד השני בוהקים מבני היוקרה של סיאול החדשה והמצוחצחת. בסרט נעשה שימוש ברמזים ויזואליים רבים כדי להדגיש את התחרות המתנהלת בתוך החברה, ואת היחסים ה"פרזיטיים"-לעתים בין עשירים לעניים.
ראש הממשלה מחא כפיים
חוסר השוויון הכלכלי בדרום קוריאה עמוק הרבה יותר מאשר ברבות מהמדינות החברות ב-OECD. הוא תואם את זה של בריטניה ולטביה, והחמיר בשנים האחרונות. לפי מדד ג'יני, שנהוג להשתמש בו כדי לבחון עד כמה שוויוני האופן שבו מתחלקת ההכנסה באוכלוסייה, מצבה של דרום קוריאה טוב בהרבה משל ארה"ב, למשל, אבל זו נחמה פורתא.
אחרי שנות הצמיחה שסייעו לדרום קוריאה להתאושש ממלחמת קוריאה שהתחוללה בשנים 1953-1950, עתידה של הכלכלה הדרום קוריאנית נראה כעת פחות ודאי, והוא גורם דאגה לרבים. לפי סקר שנערך ב-2019, יותר מ-85% מהדרום קוריאנים מרגישים שיש "פערי הכנסה גדולים מאוד" בחברה ושאנשים צריכים להגיע ממשפחה עשירה כדי להצליח.
הצעירים נעשו פסימיים במיוחד בשל התחרות הגדולה במערכת ההשכלה ובשוק העבודה, ועל רקע זה צנחה בתחילת פברואר התמיכה בנשיא מון ל-45%. מון עצמו לא יוכל לרוץ לכהונה נוספת, אבל בחירות חשובות לפרלמנט ייערכו באפריל, ויהיה זה מבחן למפלגת השלטון שלו.
בדרום קוריאה צעירים רבים נאלצים להילחם קשות על מקומם בבית הספר ובאוניברסיטה, והם מוצאים את עצמם עם פחות ופחות אפשרויות תעסוקה, ורואים יותר ויותר את שוק העבודה של ארצם כמערכת בלתי הוגנת המוטה לטובת האליטה. אכזבה גדולה במיוחד הייתה לצעירים שתמכו במון ובמפלגתו, שהתמנה לנשיא עם ההבטחה לחסל את השחיתות בממשלה ובעסקים.
למרות הכול, דרום קוריאנים רבים חגגו היום את ההישג התרבותי הגדול. "הייתם מאמינים ש'פרזיטים' זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר?", נכתב בכותרת העיתון הגדול ביותר בדרום קוריאה, צ'וסון אילבו. "הוא כתב מחדש את ההיסטוריה של טקס האוסקר בן ה-92".
הנשיא מון ג'אה אין ויועציו פתחו ישיבה שתוכננה מראש להיום במחיאות כפיים לרגל הניצחון. מון צייץ אחר כך בטוויטר שהוא מודה במיוחד לבמאי ולצוותו על כך שנתנו אומץ וגאווה ל"אלה מבני עמנו שמתגברים על קשיים".
לפנייה לכתב/ת 
