ונצואלה קורסת, ולצעירים אין כסף לאהבה
המטבע המקומי התרסק, ולזוגיות יש עכשיו מחיר יקר: צעירים נשארים לגור עם ההורים ומוותרים על דייטים ואמצעי מניעה. ככה זה כשחדר במלון וחבילת קונדומים שווים יחד למשכורת של חודשיים
כשג'ון ואמנדה רוצים רגע של אינטימיות הם מתגנבים לבתים של הוריהם. קרלוס מתנזר ממין בחודשים שבהם הוא לא גומר את החודש, ואוריאנה קונה אמצעי מניעה בשוק השחור. בוונצואלה, שקורסת כלכלית בשנים האחרונות, לאהבה יש מחיר יקר, ולא תמיד הזוגות הצעירים מסוגלים לעמוד בו.
בגנים הטרופיים המקיפים את האוניברסיטה המרכזית של ונצואלה, השוכנת בבירה קראקס, המראה של זוגות מתמזמזים מאחורי עצי הדקל הוא דבר די שגרתי. הפגנות כאלה של חיבה במרחב הציבורי אינן לטעמם של ג'ון ואמנדה, בני 20 ו-19 שלומדים משפטים באוניברסיטה, אבל החלופה שלהם אינה מזהירה כשלעצמה. כשהם עושים אהבה, הם עושים זאת בחדר השינה שבו גדל ג'ון בקומה הראשונה של בית הוריו – בזמן שההורים ואחותו הקטנה ישנים על הרצפה בקומה שמתחת. "כשאין בבית אף אחד זה אפילו טוב יותר", אומר ג'ון את המובן מאליו.
ג'ון ואמנדה יוצאים כבר שנתיים, ובשנתיים האלה הם מעולם לא שכרו חדר במלון. הסיבה לכך היא שחדר במלון בקראקס עולה 10 דולר לשש שעות, מחיר אסטרונומי במדינה שבה השכר הממוצע הוא 6 דולרים לחודש. על דירה משלו ועל עצמאות ג'ון יכול רק לחלום.
בגללהאינפלציה האדירה נמצא ערכו של המטבע המקומי, הבוליבאר, בצניחה חופשית, וכל מי שיכול לעשות עסקאות בדולרים – בוחר בדרך הזו. חצי מהעסקאות בוונצואלה בשנה שעברה נעשו בדולרים, אבל עדיין, רק למיעוט מהאזרחים יש גישה למטבע האמריקני.
קרלוס רודריגז, מעצב גרפי צעיר בן 31, הוא אחד מאותם בני מזל שיש להם דולרים. הוא מתאר את עצמו כשוחר הרפתקאות, ומעיד שבלילה אחד של בילויים הוא יכול להזמין אישה לארוחת ערב, לשלם על האוכל, השתייה, המונית וחדר המלון – ולבזבז עד 100 דולר. אבל את זה הוא יכול לעשות רק בחודשים טובים, כאלה שבהם הוא מרוויח 400 דולר. בימים קשים הוא פשוט מוותר על דייטים.
אל תתאהבו, הוא יעזוב את המדינה
קראקס נחשבת לאחת הערים המסוכנות בעולם, ויציאה עם גבר זר שם לא נשמעת כמו חוויה רומנטית במיוחד, אבל ג'ואנה אומרת: "אנחנו יודעות איזה סיכון אנחנו לוקחות". היא מספרת שמאגר הדייטים הפוטנציאליים הצטמצם בהתאם לפיחות בערך הבוליבאר: לא פחות מ-4.5 מיליון מתושבי ונצואלה ברחו מהמדינה מאז 2015 בצל המשבר הכלכלי, וכשזה המצב, יש פשוט הרבה פחות גברים. "אל תתאהבו, הוא בטח יעזוב את המדינה", אומרת אמנדה, בת זוגו של ג'ון, בהלצה מרה.
לאוריאנה אין ברירה: אחת לשלושה חודשים היא קונה בשוק השחור גלולות מתוצרת קובה, ומשלמת על כך את המחיר מרקיע-השחקים של 4 דולרים. בבתי המרקחת חבילת קונדומים עולה שני דולרים, וחבילה של גלולות מיובאות למניעת היריון המספיקה לחודש נמכרת ב-5 עד 8 דולרים.
לקריאה נוספת:
- המדינה העשירה שקרסה: מה קרה בוונצואלה?
- לפושעים של ונצואלה כבר לא משתלם לרצוח
- דיאליזה במדינה בלי חשמל
עבור פניירסיס, קופאית בת 18 שעובדת בסופרמרקט ומרוויחה שכר מינימום, מדובר בהוצאה בלתי אפשרית. במקום זה היא בחרה בפתרון ארוך טווח: שתל תת-עורי למניעת היריון. המחיר? היא שילמה על כך סכום שווה ערך לשבע משכורות.
לפנייה לכתב/ת 
