לא כל מה שרע לפלסטינים טוב לישראל
הימין והמרכז בישראל אימצו את תוכנית המאה אף שהוכח שוב ושוב שכאשר הפלסטינים נפגעים, ישראל נפגעת באופן אוטומטי גם כן
נאומו של אבו מאזן במועצת הביטחון (צילום: UN )
יו"ר הרשות אבו מאזן פנה בנאומו במועצת הביטחון של האו"ם לפלסטינים, לערבים ולקהילה הבין-לאומית כולה, וקבע שהסכמה לעסקת המאה פשוט אינה אפשרית. מכאן שכל מאמץ שנעשה כדי להניא אותו מעמדתו הוא חסר תוחלת. הנשיא הפלסטיני כבל את עצמו בסירוב משום שבעיניו, עצם המשא ומתן על העסקה הוא בגידה שאינו מעוניין להיות מעורב בה. הוא השתמש בביטוי שהיה חביב על המנהיגים הפלסטינים שקדמו לו: "אני לא מוכן להירשם בהיסטוריה כבוגד".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ייתכן מאוד שהעסקה גובשה כדי שאבו מאזן יסרב לה. הימין הישראלי הרי מזין את הייאוש של האמריקנים מאבו מאזן ומצייר אותו כאויב קיומי של מדינת היהודים, וכמנהיג שהוא "לא פרטנר". זו הייתה נקודת המוצא של האמריקנים והישראלים עוד לפני ההכרזה על עסקת המאה, ואין ספק כי השפיעה על ניסוח סעיפי התוכנית ועל מועד הכרזתה.
במילים אחרות, כל עוד ישראל וארה"ב יודעות שאש"ף דוחה את העסקה באופן מוחלט, לא נותר אלא לחכות לבאות – אולי יעלה מנהיג פלסטיני שיהיה מוכן לשתף פעולה ולחיות עם כך שישראל תיישם באופן חד-צדדי את העסקה.
אולם לא בטוח שלמרות התכנון הזה, אכן יימצא מנהיג פלסטיני כלשהו שיסכים עם תוכנית כמו "עסקת המאה". למעשה, לפני שילך לעולמו, הציב אבו מאזן חסמים משמעותיים שיקשו על יורשו לשתף פעולה ולקבל את העסקה: הוא גייס את דעת הקהל הפלסטינית לצדו ושכנע את הציבור שהסכמה לעסקה ושיתוף פעולה איתה הם בגידה מוחלטת בזכויות היסוד הפלסטיניות. הציבור הפלסטיני אמור לבחור את המנהיג הבא בבחירות, והציבור הזה סבור שהסכמה לעסקת המאה היא זלזול בכל ההישגים הלאומיים שהעם הפלסטיני השיג במשך עשרות שנים.
אבו מאזן באו"ם, בשבוע שעבר(צילום: EPA)
הישראלים, מצדם, לא מתרגשים. ייתכן, כאמור, שזה היה מתוכנן, אבל כך או כך הם רואים שהפלסטינים דוחים את עסקת המאה, ומהמרים עם האמריקנים שיהיה ניתן ליישמה בתקופה שלאחר אבו מאזן. אך גם כאן הם חולמים באספמיה: אף אחד לא יפרוש להם שטיח אדום בדרכם לכפות דה-פקטו כיבוש על מיליוני הפלסטינים שיחיו בישות החדשה שתיווצר על פי עסקת המאה.
אבל למרות זאת, הימין והמרכז הישראליים דבקים במשוואה מטופשת שהוכחה במציאות כלא תקפה, ולפיה כל מה שגורם נזק לפלסטינים ופוגע בזכויות שלהם משחק לטובת ישראל.
האמת שמוכחת שוב ושוב היא שכאשר הפלסטינים נפגעים, ישראל נפגעת באופן אוטומטי גם כן. כך עולה גם היום: אף שעברו יותר מ-70 שנה מאז הגיעה ישראל לעליונות צבאית, כלכלית וטכנולוגית על הפלסטינים, כל שיטות הכיבוש והשליטה עדיין לא הניבו לישראלים תחושה של ביטחון.
ואם אפשר להיות אופטימיים, הרי זה משום שבישראל הקולות שמכירים בכך, הן באופן פרטי והן בפומבי, גוברים והולכים. אולי אכן הגיע הזמן לחשוב קודם כול על הפלסטינים.
- נביל עמרו הוא פוליטיקאי פלסטיני וחבר תנועת פתח. המאמר המלא התפרסם בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היוצא לאור בלונדון. גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט המשותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: תאמר סעיד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
נביל עמרו
מומלצים
