חיים כץ קיבל חסינות מהכנסת: "לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה"
המליאה נענתה לבקשת שר הרווחה לשעבר, שנגדו עומד כתב אישום על מרמה והפרת אמונים. מדובר בחסינות דיונית, והוא יידרש לבקש אותה שוב בכנסת הבאה. קודם לכן פנה כץ לח"כים: "אתם מצביעים על חופש הפעולה שלנו. לא לקחתי שקל לכיס, כל האזרחים נהנו מהחוק שלי". זמן קצר לאחר ההחלטה הוגש נגדה בג"ץ
מליאת הכנסת הצביעה היום (ב') בעד מתן חסינות לשר לשעבר חיים כץ, שביקש אותה מפני כתב האישום נגדו בגין עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. ההצבעה התקיימה בדיון פגרה מיוחד: 62 ח"כים תמכו בחסינות מול 43 מתנגדים. מדובר בחסינות דיונית ולכן ח"כ כץ ייאלץ לבקש אותה שוב בכנסת הבאה, אחרי הבחירות ב-2 במרץ. בין התומכים במתן החסינות היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע ברגע האחרון והצביע אף שהיה מקוזז עם תמר זנדברג (העבודה-גשר-מרצ), שילדה בשבוע שעבר. עם זאת, מהליכוד נמסר כי ראש הממשלה לא היה מקוזז בהצבעה וכי "אתמול רק נבדקה האפשרות לכך".
- לכתב האישום המלא נגד חיים כץ - לחצו כאן
בדברים שנשא כץ במליאה לפני ההצבעה הוא אמר: "אני אדם שפיו וליבו שווים. אני לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה ואינני מתכוון לשקר היום. מאז תחילת שנות ה-90 הייתי מעורב בעיצוב השוק הפנסיוני בישראל, שותף בגובה החיסכון, תקנות וכו'. אלא נושאים שאני מתעמק בהם. אני פעיל בשוק ההמון מ-1968, עוד מתקופת שירותי הצבאי ועד שהתמניתי לשר. ב-2015 הפסקתי לחלוטין את פעילותי בשוק ההון, אם כי אני עדיין מתעניין בנעשה שם. אני מחשיב את עצמי כמי שמבין היטב.
"יש לי שני חברי נפש, שניהם מאוד ישרים. אחד מהם הוא מוטי בן ארי (היועץ שהקשר עמו הביא לכתב האישום נגד כץ, מ"א), שנחשב בעיני למסי של שוק ההון הישראלי. נעזרתי בו בשנות כהונתי בכנסת בנושאים שבהם חשבתי שיש להם יכולת לתרום. בין הנושאים שטיפלתי היה שינוי שיטת ההצמדה של גמלאי צה"ל בין המשרתים הפעילים להצמדה במדד. הורדתי את גובה דמי הניהול בטיפול הגמל. בדיונים שנערכו ביני לבין עודד שריג, חברי מוטי בן ארי היה שותף פעיל. הבאתי אותו".
על החוק שהביא לפרשה הפלילית אמר כץ: "בין החוקים שהעברתי היה תיקון 44 לניירות ערך. שה היה אחרי משבר הסאב-פריים ב-2008. שוק ההון היה במשבר ענק וחברות רבות לא עמדו בהסדרי התשלומים. ה'תספורות' היו מחזה שכיח. כבר אז, הרבה לפני שמישהו חשב לפתוח בחקירה בנושא, התראיינתי בעיתון גלובס והתגאתי בסוגי חקיקה שצריכים להיות בנושא.
"פניתי לחברי מוטי בן ארי, שראיתי בו מבין גדול, ואמרתי 'בוא נשב ונראה איך אנחנו מונעים את התופעה שבעלי שליטה לא מחזירים את ההלוואות שהם לוקחים מהציבור'. נפגשנו עם מומחים שונים בתחום, בהם עו"ד יוסי כהן שנחשב בדיני חברות. העלינו בפניו את הרעיון והוא ניסח את החוק. מאז ינואר 2011 ועד היום החוק הזה גרם לכך שלא נוצר מצב שבעל שליטה לא הגיע להסדר חוב.
"החוק הביא תוצאה. החוק הזה כמובן לא נועד לחול רטרואקטיבית. שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה וגם לא לכיס של מוטי או אף אחד אחר. החוק הזה נועד להיות תמרור אזהרה ולמנוע תספורות עתידיות. במובן זה, כל אזרחי מדינת ישראל נהנו ממנו בשיעור שווה. אני עומד מול כתב אישום על עבודתי בכנסת. להבנתי פעלתי בהתאם לתקנון - לא עברתי עליו ולא על כללי האתיקה".
כץ הוסיף: *אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת. שהיה טעם לפגם מטעמי נראות בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך. ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפיי על פעולה בניגוד עניינים בקידום הליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת. והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה טעם לפגם במעשי. ומסיבה זו המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות, גם מהטעם שננקטו כבר כנגדי הליכים בעניין זה על ידי ועדת האתיקה. ביקשתי שתוענק לי חסינות מהותית כי בחקיקת חוק רחב לטובת הציבור המשמעות היא למעשה שאין לחברי כנסת חסינות מהותית בעבודתם הפרלמנטרית, ואין להם הגנה במקרים שהם שוגים בסוגיה כה מורכבת שכולנו מתמודדים עמה באופן יומיומי - שאלת ניגוד העניינים בחקיקה. אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות.
"לא באתי לבקש מכם חסד או רחמים. לא באתי לבקש טובה אישית מחברים. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת - יכולתם לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא. למלא את לב התפקיד שלנו שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו לכנסת. אי-הענקת חסינות מהותית היום – משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת".
הדיון בוועדת הכנסת בחודש שעבר:
43 חברי הכנסת שהצביעו נגד הענקת החסינות לחיים כץ: כחול לבן: אבי ניסנקורן, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, אסף זמיר, בועז טופורובסקי, בני גנץ, גבי אשכנזי, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', יועז הנדל, יוראי להב הרצנו, יעל גרמן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', מיקי לוי, קארין אלהרר, רם בן ברק, פנינה תמנו-שטה, עפר שלח, רם שפע, אורית פרקש הכהן, אורלי פרומן, אלון שוסטר, יזהר שי, מירב כהן, עומר ינקלביץ', איתן גינזבורג. העבודה-גשר-מרצ: אילן גילאון, איציק שמולי, יאיר גולן, מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, רויטל סויד, עמר בר לב, עמיר פרץ. הרשימה המשותפת: אוסאמה סעדי, אחמד טיבי, איימן עודה, ג'אבר עסאקלה, יוסף ג'בארין, סעיד אלחרומי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף.
חברי הכנסת שנמנעו: כחול לבן: מיכאל ביטון וצבי האוזר.
הדיון הגיע למליאה שבועיים אחרי שוועדת הכנסת הצביעה בתום דיון סוער בעד מתן החסינות. לפי כתב האישום, שבעקבותיו התפטר כץ מתפקידו כשר הרווחה, הוא עזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה בכנסת בניגוד לחוק ובניגוד עניינים חריף. עבירת השוחד שיוחסה לכץ בהתחלה נמחקה בעקבות השימוע שנערך לו, ותיק החקירה נגדו בפרשת התעשייה האווירית נגנז.
במהלך הדיון במליאה אמר יו"ר כחול לבן בני גנץ: "אנחנו מאבדים את אמון הציבור בנו חברי הכנסת. אנחנו בבחירות בפעם השלישית. כל בוחר בישראל שילם לנתניהו 2,000 שקל על הבחירות האלו. אנחנו דנים בעצמנו, עוסקים בעצמנו ודואגים לכיסאות שלנו. זה לא נעשה טוב ולא נראה טוב. לכן אפעל להקים ועדה חיצונית, מקצועית וייצוגית כולל חברי כנסת לשעברשתעסוק גם בחסינות, אם נידרש לכך, וגם בשכר חברי הכנסת".
השר זאב אלקין (הליכוד) עלה אחריו ואמר בתגובה: "אני מציע לכולנו לקבל את ההחלטה הסופית בהצבעה בניסיון להתעלם לרגע מהמחלוקת הפוליטית. השאלה שעומדת כאן על הפרק היא שאלה מהותית לתפקודו של הבית הזה ולא משנה מי יהיה בשלטון. לא במקרה המחוקק קבע את התהליך של החסינות. הוא קיים לא רק בישראל אלא פחות או יותר ברוב המוחלט של הדמוקרטיות המערביות, כי הוא נועד לתת לנבחרי הבית הזה לעשות את מלאכתם הפרלמנטרית בלי חשש שמא ואיפה אמצא את עצמי למחרת, ואולי עדיף שב ואל תעשה מאשר עשה".
לפנייה לכתב/ת 
