יחיא סינוואר, הריבון בעוטף עזה

בישראל לא יודעים להגיד מה יהיה בדרום. רק סינוואר. ברצותו יהיה שקט ונוכל לטייל, ברצותו נשב בממ"ד או נספור בלוני נפץ נודדים מעל ראשינו

מתן צוריפורסם: 17.02.20 , 12:27

בסוף השבוע האחרון מצאתי את עצמי על תקן ראש אמ"ן. אני, סמל ראשון שרק לפני שבוע קיבלתי פטור ממילואים לרגל גיל 40 וחותמת מעוטרת שאני בלאי צבאי, נשאל אם זה בטוח לבוא לטייל בפריחת הכלניות שבעוטף עזה. אל תשאלו אותי, התנערתי

יחיא סינוואר(Photo: EPA)

מיד, וגם אל תשאלו את ראש הממשלה או את שר הביטחון. ממרום דרגותיהם ותפקידיהם - הם לא יודעים לומר. תשאלו את יחיא סינוואר בעזה, הלוא הוא הריבון הבלתי רשמי של עוטף עזה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הוא, אנשיו וכנופיות הסוררים בעזה. ברצותם יהיה לנו שקט ונוכל לטייל בין כלניות, ברצותם נשב בממ"ד או נספור בלוני נפץ נודדים מעל ראשינו. אפילו שר הביטחון נפתלי בנט הסמיך את חמאס והעניק לו אחריות והכרה. "מעשיהם יקרבון ומעשיהם ירחיקון", שב ואומר לאחרונה כסלוגן לקראת הבחירות. המשפט נשמע אינטימי מאוד.

אנחנו בעוטף עזה בכלל לא רוצים להרגיש את חמאס - לא באזורנו, בטח שלא מעבר לגבול. אבל המציאות היא אחרת. בנט רוצה אותם קרוב-רחוק. קרוב לגבול בעוטף עזה, אבל רחוק מירושלים ובתחתית סדר העדיפויות הביטחוני. אז מה הפלא שחמאס הוא הריבון של עוטף עזה?

הצרה הכי גדולה של תושבי עוטף עזה היא שהם לא יכולים לתכנן תוכניות קדימה, כי אין לדעת אם מחר או מחרתיים השטח יבער. הכל תלוי על איזה צד יתעורר סינוואר. חוסר הוודאות הוא הדבר הכי מעיק. בסוף השבוע הקרוב אני מתכנן לנסוע עם משפחתי לטייל בשמורת כרמיה שמאחורי ביתנו. עשב ירוק ורך בצל עצי שקמה ושיחי צבר שנשתלו לפני יותר מ-70 שנה. נכין תה ירוק ומתוק בגזייה שהילדים אוהבים. טיול צנוע ופשוט, שוודאי יבוא לידי חשיפה בסטורי של הבן שלי יאיר, בסרטון "טיק טוק" של הבת שלי נוגה ועם הרבה בוץ בנעליים של ינאי הפראי.

האם אני יכול כבר היום לסכם שזו התוכנית לשבת? לא, תלוי במצב הביטחוני. האם השכנים שלי יכולים להזמין את המשפחה ליום ההולדת של הבת שלהם? לא, תלוי במצב. הממ"ד אצלם בבית לא יכול להכיל 30 אנשים.

בשבת הקרובה תיערך צעדת הכלניות המסורתית ומאות אלפים צפויים להגיע. האם המארגנים שעבדו על האירוע כל כך קשה יכולים להבטיח שאכן נצא לדרך בין הכלניות? לא. אבל סינוואר בעזה - כן יכול להבטיח לנו. הרי הוא, כבר אמרו, השר לביטחון-אישי של עוטף עזה. ברכות על המינוי.

סיפור עזה נמשך יותר מדי זמן והמציאות הביטחונית הבלתי יציבה פוגעת בחוסן של התושבים, בהתיישבות הכל כך חשובה וערכית. לישראל לא מגיע ציון נכשל בכל הטיפול ברצועת עזה, הרי בכל זאת אין באמת פרטנר ומי ששולט ברצועה זה ארגון טרור שמבין רק כוח. אבל היא רחוקה מלהצטיין.

היו הזדמנויות לכינון מציאות חדשה ויציבה יותר, אבל נפלנו לכל בור ומכשול אפשרי. הגדול ביותר היה אחרי "צוק איתן", אז לא ניצלנו את ההרתעה כדי להוביל הסדרה. נתניהו התמהמה והיה נטול מוטיבציה. בינתיים האיום האיראני בגזרת סוריה הפך לכבד יותר ותשומת הלב עברה לשם.

אנחנו בנקודת חולשה מדינית מול חמאס. משדרים הססנות. הבחירות השלישיות משדרות לטרור שישראל מטולטלת ולא סגורה על עצמה וזו הזדמנות לסחוט אותה. איך הופכים את המצב? התשובה ברורה לכולם, כואבת ככל שתהיה. אבל דבר אחד בטוח: שלטון חמאס על שלוות חייהם וביטחונם של תושבי עוטף עזה חייב להתמוטט.