מטרת השינוי הארגוני בצה"ל: לאפשר פעולה רב זרועית במלחמה
הרמטכ"ל הגיע למסקנה שדרוש שינוי עמוק בדרך שבה מופעל הכוח הצבאי. שיתוף הפעולה יוגבר כך שמטוסי הקרב, הספינות, התותחים ולוחמי החי"ר יתאמנו יחדיו, יתכננו יחדיו - ובסוף ייצאו לקרב ככוח רב-זרועי. ובו זמנית תשמר המוכנות לצאת למלחמה בהתראה קצרה מאוד ואפילו בלי התראה כלל. פרשנות
האתגרים שצה"ל מתמודד איתם כעת ויתמודד איתם גם בשנה-שנתיים הבאות, הם אתגרים שמוכרים לצה"ל כבר כמה שנים. גם הזירה המזרח-תיכונית על כל מרכיביה מוכרים לצה"ל, וכהכנה להתמודדות עמם נבנו התוכניות הרב-שנתיות הקודמות - ובראשן תוכנית "גדעון", שעוצבה והוצאה לפועל בתקופת הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט והמטה הכללי שלו. אלא שהרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף אביב כוכבי, והמטה הכללי שלו הגיעו למסקנה שהאתגרים האלו בתצורתם הנוכחית מחייבים את צה"ל לעבור שינוי עמוק - לא רק באמצעי פלטפורמות הלחימה, אלא גם בדרך שבה מופעל הכוח הצבאי על כל זרועותיו.
אפשר לתמצת את זה באמירה שכוכבי מנסה להכניס שינוי יסודי בצה"ל ובשיטות הלחימה שלו, ובו זמנית לשמור על המוכנות שלו לצאת למלחמה בהתראה קצרה מאוד ואפילו בלי התראה כלל. כמובן שכדי להשיג את שני היעדים הללו, צה"ל צריך לעבור שינויים גם בארגון שלו וגם בתרבות הארגונית.
על הצעד הראשון בדרך לשם הוכרז היום (שלישי), כשהרמטכ"ל כוכבי הודיע על השינויים שיהיו בקומת המטה הכללי, תוך כוונה ברורה שהעקרונות שבאים לידי ביטוי בשינויים במטה יחלחלו עד לרמת הגדוד, הטייסת והשייטת.
המסר המרכזי בשינוי הארגוני הוא שצה"ל מגביר את שיתוף הפעולה בשדה הקרב וגם בהכנות למלחמה בין הזרועות השונות. לא שזה לא היה קיים קודם לכן – שיתוף פעולה בין חיל האוויר לגדוד של גולני בקרב על בינת ג'בייל התקיים במלחמת הלבנון השנייה וגם לפניה. אולם השינוי שאותו רוצה כוכבי להנהיג הוא שמראש, היחידות ייצאו לקרב ככוח רב-זרועי שכל האלמנטים שבו מאומנים לפעול ביחד, תכננו ביחד את הקרב, והם מדברים ביניהם ומתאמים ביניהם תוך כדי הקרב על בסיס מודיעין שאותו חולק הטייס במסוק הקרב עם מפקד הפלוגה שנע על הקרקע, עם מפקד ספינת הטילים או מפעיל הטילים בספינת הטילים, וגם עם מפקד סוללת התותחים המתנייעים - וכולם נותנים לו סיוע באש מדויקת על היעד.
כדי שהחזון הזה יוכל להתממש, מישהו צריך לתכנן את בניין הכוח הצה"לי באופן שהרכש ושיטות הפעולה לחטיבות השריון, למשל, יאפשרו להן לעבוד יחד עם חיל האוויר, יתאימו לסיוע במודיעין ובהפצצה מדויקת על סמך מודיעין שיכולים לתת הכטמ"מים (כלי טיס מאוישים מרחוק) של חיל האוויר ושל הארטילריה המופעלת על ידי חיל התותחנים.
כדי שזה יקרה צריך שיהיו מערכות תקשורת משותפות, אימונים משותפים, בית ספר משותף לפיקוד, אמצעים משותפים לפיקוד ושליטה ועוד הרבה דברים אחרים. מישהו צריך לחשוב כל הזמן לא רק על אמצעי הלחימה, אלא איך אפשר להביא אותם למיצוי יעיל בשטח באמצעות שילוב, תיאום ופעולה ביחד של כולם.
לשם כך, הוגדר אגף בניין הכוח ברמה הבין-זרועית, והוא גם זה שיקיים את הקשר עם המחלקה במשרד הביטחון שמפתחת אמצעי לחימה ועם התעשיות הביטחוניות. למעשה, אגף התכנון (אג"ת), שישנה את שמו ל"אגף בניין הכוח", יהיה אחראי על ביצוע התוכנית הרב שנתית "תנופה", שהרב-זרועיות עומדת במרכזה.
השינוי הארגוני מנסה למלא חלל שהיה עד היום בתפקודו של המטה הכללי - צה"ל לא עסק מספיק בהיערכות לטיפול נכון בממד האסטרטגי, ובעיקר ב"מעגל השלישי", כלומר איראן.
ההיבטים האסטרטגיים נחוצים היום מפני שצה"ל, בניגוד למה שהיה עד העשור הנוכחי, נדרש לעסוק בנושאים אסטרטגיים ואפילו לקיים דיפלומטיה צבאית - בנוסף על זו שמנהלים ראש הממשלה ומשרד החוץ. התיאום עם הממשל האמריקני והפנטגון בנושאי המזרחי התיכון והרכש, עם הרוסים בסוריה, עם מצרים בסיני, עם ירדן ועם מדינות אחרות, מחייב תשומת לב, משאבים ועיסוק יומיומי שחורגים מהיכולות של חטיבת קשרי חוץ (קש"ח), שנמצאת היום באגף התכנון.
ראוי שיהיה אלוף, חבר פורום מטכ"ל, שגם יחשוב ויטפח את כל ההיבטים האסטרטגיים של פעילות צה"ל במעגל הראשון, במעגל השני וכמובן במעגל השלישי. ההכנות לעימות אפשרי עם איראן מחייבות את צה"ל להוציא תקציבים עצומים. נעשות הרבה הכנות, אבל הטיפול בכל הסוגייה האיראנית - גם בשאיפת איראן להשיג נשק גרעיני, גם בניסיונות של איראן להתבסס בסוריה ולפתוח בה חזית נוספת נגד ישראל וגם החתרנות האיראנית מחוץ למזרח התיכון - כל אלו מטופלים על ידי אגפים שונים במטה הכללי, כמו אגף המודיעין ואגף המבצעים. אבל עד עכשיו לא היה גוף אחד שחושב על החזית הרחוקה הזאת, כמו שפיקוד צפון למשל חושב על סוריה ולבנון.
האלוף האסטרטגי אמנם לא יפעיל כוח כמו שעושה מפקד פיקוד צפון, שמפעיל כוחות שאגף המבצעים מעמיד לרשותו. הוא יתפקד כמטה, יחפש הזדמנויות ושיתופי פעולה בינלאומיים אסטרטגיים, ויטפל בחוסרים ובליקויים שבהכנות לעימות אפשרי עם איראן. הוא למשל יוכל לבוא לאגף המודיעין של צה"ל ולהצביע על פערי מידע בחומר שנחוץ לו כדי לתכנן פעילות מסוימת לסיכול כוונה איראנית לייצר פצצה גרעינית. באמ"ן זה ייכנס לצי"ח (צרור ידיעות חיוניות), ויקבל מענה.
שני השינויים האלה בדגשים של צה"ל, הצורך בפעולה רב-זרועית והצורך בתשומת לב מטכ"לית מלאה לרמה האסטרטגית ולהתמודדות עם איראן ("מעגל שלישי"), הם הבשורות העיקריות הגלומות בשינוי מבנה המטכ"ל המתוכנן לקיץ הקרוב.
חשוב להדגיש - מספר האלופים לא יגדל, הוא יישאר כמו שהוא היום. הכוונה היא גם שלא יתווספו תקורות רבות חדשות (לשכות, פקידים, נהגים וכו') על אלו הקיימות. כך לפחות מבטיח לנו דובר צה"ל בשמו של הרמטכ"ל כוכבי.
מה שעדיין טעון בירור יותר יסודי הוא מה יהיה תפקידו של סגן הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, כשהמבנה המטכ"לי החדש ייכנס לתוקף. כיום אחראי סגן הרמטכ"ל על בניין הכוח, והוא בעצם זה שמבצע את האינטגרציה בין הזרועות ורואה את התמונה הכוללת. זאת כמובן בנוסף להיותו ממלא מקומו של הרמטכ"ל בשגרה, בחירום ובמלחמה.
אפשר להעריך שסגן הרמטכ"ל למעשה יעלה קומה, ובנוסף על אישורי רכש ותוכניות אימונים ומבצעים של הזרועות השונות הוא יהיה מעין רשות על שתפקח גם על האגף לבניין הכוח ועל דרישותיו, והוא יהיה זה שיפסוק במחלוקות שלבטח יצוצו לנוכח כמות המשאבים הקצרה, שכולם צריכים להתכנס מתחתיה.
מחלוקות יהיו, ברוך השם, ומישהו יצטרך לבחון את הדברים ולתת את המילה האחרונה. פה גם מתחייבת הערת אזהרה: בתנאים הפוליטיים הנוכחיים, לא נראה שתהיה לנו ממשלה בזמן הקרוב ולכן גם התקציבים הלא קטנים הדרושים לביצוע תוכנית "תנופה" לא אושרו, וצה"ל נאלץ לאלתר ולהסית כספים ממקום למקום כדי שהאלמנטים החשובים ביותר של התוכנית ייצאו לפועל ללא דיחוי.
כוכבי מדגיש כל העת שחיסול קאסם סולימאני והמהומות הפוליטיות באיראן, בעיראק ובלבנון מעניקים חלון הזדמנות די צר כדי לבצע את השינויים הנחוצים בצה"ל, שיאפשרו לו לנצח במלחמה הבאה בזמן קצר ובלי לשלם מחיר באבידות ובהרס רב מדי בעורף. לכן הרמטכ"ל דוחף את תוכנית "תנופה" ועושה מאמץ אדיר ליישם אותה ולשווק אותה במקביל ובאינטנסיביות גדולה.