הקלטות מנדלבליט בפרשת הרפז: אוחנה קורא לפרסום השיחות המלאות

"קורא לפזר את עננת החשד". אמיר אוחנה ואביחי מנדלבליט(צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא)

שר המשפטים אמיר אוחנה קרא הערב (שלישי) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולח"כ גבי אשכנזי לפרסם את השיחות שהוקלטו בפרשת הרפז, שפרצה בעקבות מסמך מזויף שהגיע לידי אשכנזי, שהיה אז הרמטכ"ל. בהקלטות שפורסמו בתחילת השבוע בחדשות רשת נשמעו הרמטכ"ל אשכנזי, עוזרו ארז וינר, והפרקליט הצבאי דאז מנדלבליט בשיחות מתוך לשכתו של הרמטכ"ל, שייתכן שמצביעות על ידיעתו של מנדלבליט על המסמך. "בסוף גם אני אהיה עד בסיפור הזה", נשמע מנדלבליט.

לדברי אוחנה, "הציבור חייב לדעת עוד לפני הבחירות, כדי לאפשר דיון ציבורי שקוף ופתוח, את כל העובדות על טיב הקשר בין אשכנזי למנדלבליט והאם ייתכן שהוא השפיע על החלטותיהם. אין המדובר על סודות צבאיים או דברים הנוגעים לביטחון המדינה שאותם ניתן בקלות לצנזר, אין המדובר על נושאים אישיים משפחתיים. מדובר בהקלטות שבוצעו בלשכה ציבורית, לא בביתו הפרטי של אף אדם. אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה ולחבר הכנסת אשכנזי לפזר את עננת החשד מעל הפרשה ולהתיר את פרסום ההקלטות".

מוקדם יותר התייחס גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרסום ההקלטות, ואמר בריאיון לגלי צה"ל: "מה הם מסתירים? שיפרסמו הכל לפני הבחירות. אני דורש להסיר את צווי איסור הפרסום לפני הבחירות".

"כל החשדות הוזמו והופרכו". אשכנזי(צילום: אבי מועלם )

בתחילת החודש שעבר דחה בית המשפט העליון את הערעור של העיתונאי ברוך קרא ומערכת המקור, שביקשו להסיר את צו איסור הפרסום מעל תמלילי השיחות בפרשת הרפז. מדובר בתמלילים של 12 שיחות, שאותם ביקשו לשלב במסגרת כתבה שעוסקת בהתנהלות לשכתו של גבי אשכנזי בחמשת הימים הסמוכים לחשיפת מסמך הרפז. לפי בית המשפט, התוספת של השיחות למידע שכבר נחשף היא שולית, ופרסומן יביא לפגיעה חמורה בפרטיותו של אשכנזי ואנשים נוספים.

ח"כ אשכנזי מסר בתגובה לפרסום כי "מדובר בהקלטות ישנות מלפני קרוב לעשור שכולן פורסמו מספר פעמים בעבר. מאות אלפי השיחות של גבי אשכנזי נבדקו ונסרקו על ידי המשטרה, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה שהחליט לסגור את תיק החקירה. כל החשדות הוזמו והופרכו. מאחלים לכל איש ציבור שהאזנה מסיבית לכל שיחותיו תסתיים באופן דומה".

מהיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט נמסר בתגובה להקלטות: "חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו"ד יהודה וישנטיין בעניין המשך כהונתו של ד"ר אביחי מנדלבליט בתפקיד מזכיר הממשלה, עמדה הן בפני ועדת האיתור למשרת היועמ"ש לממשלה והן בפני הרכב של חמשת שופטי בג"ץ, ונדחתה על ידם מכול וכול. לאחר שבחנו מסמך מפורט מטעמו של ד"ר מנדלבליט בעניין, ועדת האיתור ושופטי בג"ץ קבעו פה אחד שלא דבק כל רבב בהתנהלותו של ד"ר מנדלבליט, ותיקו נסגר לפיכך מחוסר אשמה".

לאחר פרסום ההקלטות פרסם משרד המשפטים את עמדתו של מנדלבליט על מעורבותו בפרשה, כפי שהוגשה לוועדת האיתור שבחרה בו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפני ארבע שנים, ומאוחר יותר גם לבג"ץ בתשובה לעתירות שהוגשו נגד המינוי. מנדלבליט ציין כי במסמך כלולה גם עדותו של הרמטכ"ל לשעבר (והאלוף דאז) גדי איזנקוט, שאיששה את דבריו.

"הטענות שעלו בענייני מלכתחילה לא הצדיקו בחקירה פלילית", כתב מנדלבליט במסמך שפרסם. "זאת, בין היתר, משום שההחלטה לפתוח בחקירה התבססה על תשתית ראייתית התחלתית שגויה, שנבעה מהתרשלות בניתוח הראיה המרכזית שעמדה בפני גורמי החקירה באותה עת, וכן מאחר שבמסגרת החלטה זו התעלמו גורמי החקירה מראייה מרכזית נוספת, ששוללת מכל וכל את החשדות שעלו כביכול בענייני".מנדלבליט הדגיש כי בהחלטתו של וינשטיין נקבע כי עשה את "המעשה הנכון בזמן הקצר ביותר".