הבריטים יוצאים להציל את הפאבים
כבר מאות שנים ששתייה במסבאות היא חלק בלתי נפרד מחיי החברה בבריטניה, אבל זה עולם הולך ונעלם: בתוך 13 שנה נסגרו רבע מהפאבים בממלכה – 12 אלף היו ואינם. עכשיו חובבי הבירה יוצאים למבצע הצלה, ומגייסים כסף כדי להעביר פאבים לבעלות הקהילה. כדי לממן את זה, עושים שם גם יוגה ושיעורי סריגה
בלב הכפר הציורי העתיק רייטון שבצפון-מזרח אנגליה, לקוחותיו הקבועים של הפאב Ye Olde Cross החליטו לשלב כוחות כדי להציל את המסבאה האהובה שלהם. בעולם הפאבים, שהתחרות בו קשה ואכזרית, המאמצים האלה נחוצים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
Ye Olde Cross החל את דרכו עוד במאה ה-19, כשרייטון הפך לעיירה קטנה. באותם ימים ברחו העשירים מהתעשייה והעירוניות של ניוקאסל וגייטסהד הסמוכות, ומצאו מפלט ברייטון.
הפאב, ששמו שאוב מאתר הנצחה שהוקם בכפר סמוך שבו הטיף בעבר מייסד המתודיזם, ג'ון ווסלי, הפך עד מהרה לחלק בלתי נפרד מהחיים המקומיים. לפני שנתיים נאלץ הפאב לסגור את שעריו בשל התחרות שהציבו לו המרכולים וענקיות הסחר המקוון, ואחד הלקוחות מספר שהסגירה ההיא שברה את לבם של 7,500 התושבים. מאות מהם השקיעו מאז כסף כדי להעביר אותו לבעלות הקהילה.
"גייסנו מספיק כסף כדי לקנות את הבניין, אבל לא הרבה יותר מזה", אומר טד יוארס, אחד מ-12 חברי הוועד המנהל של הפאב, "אז החלטנו לעשות כמה שיותר מהעבודה בעצמנו". עכשיו כמה מהלקוחות הנאמנים ביותר עוזרים לבנות בר בקומה העליונה ולפנות מקום להתקנת מעלית.
פאב כל 12 דקות
Ye Olde Cross הוא אחד מכ-100 פאבים שנמצאים כעת בבעלותם של משקיעים פרטיים, בעקבות חוקים שאושרו בשנת 2010 במטרה להגן על הפאבים שהפכו לסמלה של בריטניה ולסייע לעצור את היעלמותם בעזרת השתלטות של חברי הקהילה.
כמו בתי הקפה בצרפת, פאבים הם מאפיינים של חיי החברה הבריטיים כבר מאות שנים, אבל ב-13 השנים האחרונות כ-12 אלף פאבים נסגרו ברחבי בריטניה – כרבע מהמקומות במדינה שבהם נפגשים הבריטים כדי לשתות יחד.
"בשנה שעברה נסגר בממוצע פאב אחד בכל 12 דקות", מספר ניק אנטונה, יו"ר קבוצת הלחץ CAMRA הפועלת לקידום בירת "ריל אייל" ולהגנה על פאבים כחלק מהתרבות והמורשת החברתית של בריטניה.
את הירידה החדה במספר הפאבים מייחסים לשינויים בהרגלים החברתיים – מהירידה בצריכת האלכוהול, דרך הִתרַבּות האפשרויות החברתיות המוצעות לצעירים, ועד המיסוי הגבוה על נדל"ן למטרות מסחריות והקושי להתאושש מהמשבר הכלכלי העולמי של 2008.
זה רק פלסטר
אבל יש גם סימנים להתעוררות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של בריטניה מסרה בחודש שעבר כי מספרם של הפאבים והברים הקטנים – אלה שבהם יש פחות מעשרה עובדים – גדל אשתקד בפעם הראשונה זה 15 שנה. הענף נהנָה גם ממחזור הכספים הגדול ביותר שלו מאז תום המשבר הכלכלי ההוא.
פאבים כמו Ye Olde Cross מוכיחים מה אפשר לעשות בעזרת רתימת כוחם המשותף של אנשים וחשיבה יצירתית, כך שמסבאות ישמשו לא רק מקום לאכול ולשתות בו – אלא גם כמקום שנמצא במוקד החיים הקהילתיים ככלל.
Ye Olde Cross למשל מארח שיעורי יוגה, קבוצות סריגה והקרנות סרטים כדי לגייס תרומות וכך להשאיר את המקום פתוח. "זה win-win situations", אומרת פאולין גרטיג, המורה ליוגה.
בחודש שעבר הכריזה ממשלת בריטניה על הפחתת מס של 1,000 פאונד לפאבים הקטנים-ביותר החל מאפריל השנה, כשברקע התלונות של בעלי פאבים על הוצאותיהם הכבדות. "זו התחלה טובה", אומר אנטונה, "אבל זה רק פלסטר". הפאבים של בריטניה עדיין מחפשים אוויר לנשימה.
לפנייה לכתב/ת 
