שתף קטע נבחר

 

מנדלבליט לבג"ץ: הקמת ועדת מח"ש - העדפת האינטרס המפלגתי

בצעד חריג, קרא היועץ המשפטי לבג"ץ לעצור את פעילות הוועדה שמונתה על ידי הממשלה לבדוק את התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים: "לאישור בממשלה זיקה ברורה למעבר של גדי יברקן לליכוד ובסמוך מאוד לבחירות"

קרב ראש בראש - מנדלבליט נגד אוחנה: היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מחריף את הביקורת על החלטת הממשלה להקים ועדה ממשלתית לבדיקת התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בתקופת ממשלת מעבר. בתגובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ למתן צו על תנאי וצווי ביניים נגד החלטת הממשלה להקמת הוועדה, ציין מנדלבליט כי "קיים חשש מוגבר במקרה הקונקרטי להעדפת האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי".

 

לעיון בעמדת היועמ"ש  - לחצו כאן

 

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד להקמת הוועדה טרם האישור בממשלה, היא שהנסיבות החריגות מקימות את הסיטואציה החריגה שבה קבע מנדלבליט כי קיימת מניעה משפטית מקבלת החלטת ממשלה בעניין. לפי משרד המשפטים, "משעה שהחליטה הממשלה להקים ועדת בדיקת על אף עמדת היועץ, וכאשר הוועדה מצדה החלה לפעול, דין העתירות להתקבל ויש גם מקום להוצאת צווי ביניים שימנעו את המשך יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות".

 

"עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שזו הובעה לפני הממשלה עובר לקבלת החלטתה (ועוד קודם לכן לפני שר המשפטים שיזם את ההצעה) היא כי התקיימה מניעה משפטית להורות על הקמת ועדת הבדיקה, בהתאם למתווה שפורט בהחלטת הממשלה, בעת הזו", ציינו נציגיו של מנדלבליט בתגובה לעתירות לבג"ץ.

אביחי מנדלבליט אמיר אוחנה (צילום: גיל נחושתן, אלכס קולומויסקי)
היועמ"ש מנדלבליט ושר המשפטים אוחנה(צילום: גיל נחושתן, אלכס קולומויסקי)

עוד צוין במענה לבג"ץ כי "החלטת הממשלה על הקמת ועדת הבדיקה התקבלה כשלושה שבועות בלבד לפני מועד הבחירות, כאשר נסיבות העניין הקימו חשש ממשי ביותר שקבלתה בעיתוי הנוכחי הונעה משיקולים זרים, הנוגעים להתמודדות בבחירות הקרובות בהיעדר דחיפות המחייבת הקמת הוועדה דווקא כעת, שבועות ספורים לפני הבחירות. ההחלטה בעיתוי הנוכחי מעלה חשש לכבילת שיקול דעת הממשלה הבאה".

 

מנדלבליט הדגיש בדבריו את עריקתו של גדי יברקן מכחול לבן לליכוד. לדבריו, "ההחלטה לשוב ולהביא את הנושא לאישור הממשלה בזיקה ברורה למעברו של מר יברקן למפלגת הליכוד ובסמוך מאוד לפני מועד הבחירות, ובלא שהוצגה דחיפות רלוונטית כלשהי, מעוררת חשש משמעותי שההחלטה להקמת ועדת הבדיקה הונעה, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי ההתמודדות בבחירות.

 

"אמנם בדברי ההסבר להצעה צוין כי היא אינה עוסקת רק בהיבט המסוים הנוגע לתלונות מצד יוצאי אתיופיה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מההקשר לעיתוי קבלת ההחלטה, ובפרט מדבריו המפורשים של מר יברקן, לפיהם 'זהו אחד הנושאים אותם התחייב ראש הממשלה לקדם באופן מיידי כחלק מהמעבר שלי למפלגת הליכוד ואני מברך על כך. דברים אלה מדברים בעד עצמם, ודי בהם, כשלעצמם, כדי להקים חשש ממשי ביותר שההחלטה על הקמת הוועדה בעיתוי הנוכחי הונעה משיקולים זרים".

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)

במענה לבג"ץ נטען עוד כי "אופן מינוי חברי הוועדה בוצע בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה". לסיכום דבריו ציין מנדלבליט כי על בג"ץ לקבל את העתירות ולעצור את פעילות הוועדה: "דין העתירות להתקבל. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש מקום למתן צווי ביניים אשר ישהו את עבודת הוועדה עד להכרעה בעתירות".

 

הוועדה מונתה על ידי הממשלה ביום ראשון שעבר, בניגוד לעמדתו של מנדלבליט. את ההצעה להקמת הוועדה הביא לממשלה שר המשפטים אמיר אוחנה, במקביל להבטחתו בנושא של ראש הממשלה בנימין נתניהו לח"כ יברקן, שערק כאמור מכחול לבן לליכוד.

 

לקראת הדיון בממשלה על אישור הקמת הוועדה, שיגר מנדלבליט מכתב לשר אוחנה, ובו קבע כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדת בדיקה ממשלתית בתקופת בחירות. השר אוחנה החליט להמליץ על הקמת הוועדה בנוגע למח"ש כבר לפני כחצי שנה, על רקע אירוע הירי שגרם למותו של סלומון טקה. בעבר הסכים השר אוחנה לעמדתו של מנדלבליט, אך לאחר ההבטחה ליברקן הוא החליט להקים את הוועדה.

 

בכיר לשעבר במח"ש: "ספין פוליטי"    (צילום: אבי חי)

בכיר לשעבר במח"ש: "ספין פוליטי"    (צילום: אבי חי)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

שר המשפטים אוחנה אמר אחרי ההודעה על אישור הקמת הוועדה: "מרגע שהממשלה מינתה את הוועדה בראשות השופט, היא הפכה ליישות עצמאית ובלתי תלויה, שתפקידה להגיע לחקר האמת - וטוב שכך. אינני שותף להחלטה ו/או לשיקולי הוועדה - אך אני מגבה אותה - העיקר שתפעל לבדוק מדוע האמון במח״ש כה ירוד. ממילא בכתב המינוי נקבע כי תגיש את ממצאיה רק בעוד ארבעה חודשים".

 

חברי הוועדה הם פרופ' אברהם דיסקין ופרופ' רינת קיטאי סנג'רו ובראשה עומד השופט בדימוס הרן פיינשטיין. ביום שני השבוע הודיעה הוועדה כי זימון העדים בפני ראשיה נדחה ל-4 במרץ - יומיים אחרי הבחירות לכנסת ה-23.

 

בהודעת הוועדה צוין כי ההחלטה לדחות את זימון העדים התקבלה לנוכח כמות הפרטים שהועברו לוועדה. "כמות הפניות ותוכן הפניות שקיבלה הוועדה עד כה, מלמדים כי נושא הוועדה הוא בעל חשיבות רבה ביותר וכי לוועדה נכונה עוד עבודה רבה. נוכח בקשות שהופנו לוועדה, החלטנו לדחות את זימון העדים לתאריך 4.3.20 בשעה 12:30.

 

"בהתאם לקול קורא שפורסם על ידי הוועדה, נמשיך לקבל פניות מהציבור עד לשניים באפריל".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא
השר אוחנה והיועמ"ש מנדלבליט
צילום: אלכס קולומויסקי, יאיר שגיא
מומלצים