בני גנץ היה צריך להסכים לעימות

לטלוויזיה יש חוקים משלה, ויו"ר כחול לבן היה יכול לבטל את היתרון הוורבלי של נתניהו באמצעות השיעור שלמד מהעימות עם יצחק מרדכי ב-1999

ד"ר ברוך לשםפורסם: 24.02.20 , 07:47

Prime Minister benjamin Netanyahu and Blue & White Chairman Benny Gantz ()

בני גנץ ובנימין נתניהו

במהלך ישיבת סיעת הליכוד לפני כשבועיים פנה ח"כ מיקי זוהר לבנימין נתניהו – כביכול לא באופן מתוכנן - וטען שיש לשקול עימות טלוויזיה בינו לבין בני גנץ. לדבריו, "האירוע יכול להוביל לשינוי במציאות הפוליטית, ולפתרון הפלונטר הפוליטי שלא מאפשר הקמת ממשלה". הסוקר פרופ' קמיל פוקס אמר אחר כך שגנץ צריך להימנע מעימות שכזה. "אני מסתכל על היכולות הטלוויזיוניות של נתניהו ושל גנץ, ואני סבור שגנץ לא צריך ללכת לעימות", ציין והזכיר את העימות שבו ניצח נתניהו את שמעון פרס ב-1996.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כחול לבן כנראה נבהלה מהאפשרות הזו והודיעה שגנץ לא יתעמת עם מי שהפך לנאשם פלילי. גם נתניהו, למרבה הפלא, התחמק בתחילה מלהיענות ל"הצעה" של ח"כ זוהר בטענה שראש ממשלה מכהן לא צריך להתמודד עם ראש האופוזיציה. בשביל מה הוא צריך לתת לגנץ במה שתיצור את הרושם שהוא שווה לו? בנימוק הזה מתחמק נתניהו מעימותים עם יריביו הפוליטיים מזה עשור שלם.

אבל בשבוע שעבר, לאחר שפורסם מועד תחילת המשפט נגדו, הוא שינה את עמדתו ודרש עימות בטלוויזיה. את סירובו של גנץ הוא הגדיר כ"פחדנות". וזו הזדמנות לברר מדוע ראש הממשלה פחד עד כה להיענות לדרישות יריביו להתווכח מעל גבי המסך הקטן. ההסבר להתחמקותו יכול גם להבהיר ליו"ר כחול לבן שאינו צריך לחשוש ממפגש כזה משום שהוא בהחלט יכול לנצח בו.

אגדת נתניהו כמלך הרייטינג נולדה באותו עימות מול פרס ב-1996. ראש מטה ההסברה של העבודה, חיים רמון, אמר אז כי "פרס עמד לנצח בבחירות אבל עימות הטלוויזיה הרג אותנו". פרס היה מבוגר מנתניהו ב-26 שנה, דיבר במבטא האופייני הכבד שהדגיש את הצבריות של ביבי, לא הכיר את שפת הטלוויזיה, לא השתמש בשורות מחץ ונאלץ להתגונן כל הזמן משום שהיה ראש ממשלה מכהן.

ב-1999 התמודד נתניהו בעימות טלוויזיה עם יצחק מרדכי, שהיה ראש מפלגת המרכז. יועץ התקשורת אייל ארד, שהכין את נתניהו לעימות 1996, תדרך הפעם את מרדכי. הוא הכיר הייטב את המעביד שלו לשעבר וידע שנתניהו מכין מראש את כל הטקסטים שבכוונתו לומר, ורושם אותם בכרטיסיות. ההנחיה שלו למרדכי הייתה לשבש את תוכנית העימות של יריבו באמצעות ביטול הכרטיסיות ("ביבי, תסתכל לי בעיניים") והתקפות חוזרות ונשנות על תפקודו כראש ממשלה.

העימות בין בנימין נתניהו ליצחק מרדכי ב-1999:

נתניהו נאלץ לאלתר ונשמע מבולבל (בדומה לריאיון ה"מה? מה פתאום" עם קרן מרציאנו לפני בחירות אפריל). לפי הסקרים, אחרי העימות ב-1999 הוא הפסיד למרדכי שנחשב לדמות אפרורית, שאינה עוברת מסך.

נתניהו מכהן כראש ממשלה מ-2009 וסירב מאז לכל הפניות של ראשי המפלגות שביקשו עימותי טלוויזיה נגדו. העובדה שהיה ראש ממשלה ללא הישגים ברורים לעין בנושאים מרכזיים כגון הביטחון מול עזה, יוקר המחיה ומצוקת הדיור, סיפקה תחמושת נגדו. הוא הכיר היטב גם את חולשתו לעמוד במתקפה שתיאלץ אותו לסטות מן התסריט שהכין מראש. זו יכולה להיות נקודת החוזק של גנץ.

ראשית, יש לו יתרון על נתניהו בנוכחות הפיזית: הוא גבוה מנתניהו בכעשרה סנטימטרים, עובדה שיש לה משקל בשעה ששני המתמודדים עומדים זה לצד זה. לפי המסורת האמריקנית, במרבית המקרים המועמד הגבוה יותר מנצח. דונלד טראמפ הדגיש ב-2016 את הבדלי הגבהים בינו לבין הילרי קלינטון, כאשר הקפיד להתייצב כל העת מאחוריה בעימות הטלוויזיה ביניהם.

גנץ גם צעיר מנתניהו בעשר שנים ועובר מסך לא פחות טוב ממנו. הסופר האמריקני וולטר קאמינגס כתב: "הסיקור הפוליטי בטלוויזיה דומה לזה המוענק לתחרות מיס אמריקה". לימור לבנת, שהייתה שרה וראש מטה ההסברה של הליכוד בבחירות 1996 ו-1999, אמרה לי אז: "למראה חיצוני יש חשיבות. מה שבעבר היה פחות חשוב, כנראה הופך לחלק מכללי המשחק כיום".

לנתניהו יש יכולת מילולית טובה מזו של גנץ בהעברת מסרים, גם בעושר השפה וגם בשטף שלה. אבל יועצי התקשורת העומדים לרשות גנץ יכולים לשבש זאת בשיטת מרדכי: "ביבי, תסתכל לי בעיניים, אתה ואני יודעים שענייני הביטחון של ישראל מחייבים ראש ממשלה במשרה מלאה. אם תנהל אותם מספסל הנאשמים בבית המשפט, אתה תסכן את חייהם של חיילנו".

ההסכמה של נתניהו לעימות נובעת מייאוש לנוכח ההודעה על פתיחת משפטו. אבל גם גנץ זקוק לעימות כזה לאחר שנתניהו עקף אותו אתמול בסקרי המנדטים, ולאחרונה פתח פער גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. הפרסום על פתיחת בדיקה בנושא הממד החמישי מבטל לא מעט את היתרון של גנץ בנושא ניקיון הכפיים, אף שאינו חשוד עדיין. ניצחון שלו בעימות בטלוויזיה היה מעניק לו מומנטום חדש לקראת יום הבחירות.