בלמ"ס בדקו: באיזה גיל רצוי להקים משפחה?
לרגל יום המשפחה מפרסם הלמ"ס נתונים על הגיל הרצוי להקמת משפחה לנשים ולגברים - בחלוקה לפי מגזרים. בנוסף נבדק האם "ילדים זה שמחה"?
מתי רצוי להקים משפחה? בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שאלו 7,560 ישראלים, במסגרת הסקר החברתי, מה דעתם? בקרב היהודים, 17% סבורים כי הגיל הרצוי לגבר להקמת משפחה הוא עד 24, 39% סבורים כי הגיל המתאים הוא 29-25 ו-37% סבורים שהגיל הרצוי לגבר להקים משפחה הוא 30 ומעלה. כך עולה מדו"ח המתפרסם בצהריים (יום א') לרגל יום המשפחה.
עוד עולה מהנתונים כי 83% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לגבר הוא עד גיל 24, 13% מהם סבורים שהגיל הרצוי לגבר הוא 29-25.
בקרב הערבים, 11% סבורים שהגיל הרצוי הוא עד 24, 65% מהם סבורים כי הגיל הרצוי להקמת משפחה לגבר הוא 29-25 ו-22% סבורים שהגיל הרצוי הוא 30 ומעלה.
ומה לגבי הנשים? בקרב היהודים, 32% סבורים כי הגיל הרצוי לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, לעומת זאת 46% סבורים שגיל 29-25 הוא הרצוי לאישה, ו-16% סבורים שלאישה מתאים להקים משפחה בגיל 30 ומעלה. 94% מהחרדים סבורים שגיל הקמת משפחה הרצוי לאישה הוא עד גיל 24.
59% מהערבים סבורים שהגיל המתאים לאישה להקמת משפחה הוא עד 24, ו-36% מהם סבורים כי הגיל הרצוי הוא 29-25.
בלמ"ס שאלו גם לגבי מספר הילדים הרצוי? מהנתונים עולה כי בקרב היהודים בגיל 20 ומעלה, 13% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שניים, 37% מחזיקים בדעה כי מספר הילדים הרצוי הוא שלושה, 22% מעדיפים ארבעה ילדים, ו-17% מעדיפים חמישה ילדים ומעלה. פחות מאחוז אחד מעדיפים ילד אחד ואילו ל-9% אין דעה.
19% מהחילונים מעדיפים שני ילדים במשפחה, מחצית מהחילונים (52%) מעדיפים שלושה ילדים, ו-15% מהחילוניים חושבים שמספר הילדים הרצוי למשפחה הוא ארבעה.
לעומתם, 68% מהחרדים מעדיפים משפחה עם שישה ילדים או יותר, כ-14% מעדיפים משפחה קטנה יותר של ארבעה-חמישה ילדים. 18% מעדיפים שלא לנקוב במספר ילדים ספציפי.
בקרב הערבים, 19% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שניים. 36% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא שלושה, 27% סבורים כי מספר הילדים הרצוי למשפחה הוא ארבעה, ו-15% מעדיפים משפחה בת חמישה ילדים או יותר. לעומת שנת 2009, בקרב האוכלוסייה הערבית ירד שיעור הסבורים כי ארבעה ילדים ומעלה הוא מספר הילדים האידאלי למשפחה.
בלמ"ס בדקו גם האם יהושע סובול, שכתב את השיר "ילדים זה שמחה", שמבצעת להקת הברירה הטבעית, צודק. בקרב היהודים בגיל 40 ומעלה, שיעור "המרוצים מאוד" מחייהם בדרך כלל עולה ככל שמספר הילדים גבוה יותר. בלמ"ס הדגישו כי שני המשתנים קשורים במידת דתיות. כך עולה כי אחוז היהודים בני 40 ומעלה ללא ילדים המרוצים מחייהם הוא 20% בלבד, בעוד שאחוז המרוצים מחייהם עם שני ילדים עומד על 28 ואחוז המרוצים מחייהם עם שלושה ילדים מגיע ל-38. הנתון מטפס ובלמ"ס מצאו כי אחוז המרוצים מחייהם עם שבעה ילדים הוא 47%.
בדו"ח נוסף באותו נושא בדקו בלמ"ס את הרכב המשפחות בישראל. מהנתונים עולה כי הוא שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות. אחוז המשפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17 באוכלוסייה הערבית (כ-62%) גבוה מהאחוז באוכלוסייה היהודית (כ-46%). אחוז המשפחות שבהן זוג ללא ילדים גבוה יותר באוכלוסייה היהודית (כ-28%) לעומת האוכלוסייה הערבית (כ-11%). אחוז משפחות חד-הוריות - עם ילדים בכל גיל - דומה באוכלוסייה היהודית והערבית - כ-13% וכ-11%, בהתאמה.
עוד עולה מהנתונים כי מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית בשנת 2018 היה 3.71 נפשות, בדומה לשנים האחרונות. במשפחות היהודיות היו 3.56 נפשות בממוצע, ובמשפחה הערביות – 4.51 נפשות בממוצע. כרבע מהמשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר לעומת כ-11% מהמשפחות היהודיות.
בערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בערים בית שמש, בני ברק וירושלים (5.17, 4.74, 4.27 נפשות למשפחה, בהתאמה). עוד עולה מהנתונים כי ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה במחוזות המגורים השונים נמצא באזור יהודה והשומרון (4.79 נפשות למשפחה), כמעט פי 1.5 מהממוצע במחוז תל אביב (3.25).
עוד מצאו בלמ"ס כי בבית שמש ובבני ברק היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17. לעומת זאת, באשקלון וחולון היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. בתל אביב-יפו וברמת גן היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.
לפנייה לכתב/ת 
