חוסני מובארק מת בגיל 91
נשיא מצרים לשעבר, שהודח ב-2011 אחרי 30 שנות שלטון, הלך לעולמו. הוא נותח בחודש שעבר וסבל מסיבוכים. א-סיסי הכריז על 3 ימי אבל: "גיבור מלחמה". נתניהו ספד: "ידיד אישי שלי". מתכנון המתקפה ביום כיפור, דרך הפציעה בהתנקשות בסאדאת ועד הזיכוי מהרג מפגינים: חיי מובארק
נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, הלך היום (ג') לעולמו בגיל 91. בסוף החודש שעבר מובארק עבר ניתוח בקהיר, שלאחריו סבל מסיבוכים ואושפז בטיפול נמרץ. מובארק כיהן כנשיא בין 1981 ל-2011, אז הודח במהפכה שבה הפגינו מיליונים נגד שלטונו – אחת מני רבות בתקופת "האביב הערבי". הוא הואשם והורשע ב-2012 בהרג מפגינים ובשחיתות, אך ב-2017 – כמה שנים אחרי ההפיכה שבה עלה לשלטון איש הצבא עבד אל-פתאח א-סיסי – זוכה מובארק מאישומים אלו.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
שעה קלה לאחר הדיווחים על מותו של מובארק שנפוצו בכל רחבי העולם הערבי, אישרו זאת במשרד הנשיא המצרי. מטעם א-סיסי נמסר כי הוא אבל על מותו של "מנהיג צבאי וגיבור מלחמה". הוא שלח תנחומים למשפחתו של מובארק, והכריז על שלושה ימי אבל במדינה, החל ממחר. הנשיא לשעבר ייטמן מחר בשעות אחר הצהריים, ולווייתו תצא ממסגד אל-מושיר טנטאווי שבקהיר. כלי התקשורת במצרים דיווחו כי תיערך לו לוויה צבאית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח תנחומים לעם המצרי. "בשם אזרחי ישראל וממשלת ישראל אני רוצה להביע צער עמוק על מותו של הנשיא מובארק. ידיד אישי שלי, שהיה מנהיג שהוביל את עמו לשלום וביטחון. נפגשתי איתו פעמים רבות. התרשמתי מהמחויבות שלו ונמשיך ללכת בדרך המשותפת הזו". גם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן הצטרף לתנחומים. בהודעה מטעמו נמסר כי מובארק תמך ב"סוגיה הפלסטינית" ובעם הפלסטיני, "במאבקו להשגת זכותו לחירות ועצמאות".
מובארק נולד ב-4 במאי 1928 בכפר אל-מוסולוחה, צפונית לקהיר. אביו שימש כפקיד בית משפט. בגיל 19 החל מובארק את לימודיו במכללה צבאית – מכללת הקצינים. את שירותו הצבאי עשה כטייס בחיל האוויר, לאחר שעבר השתלמות בברית המועצות. בצבא המצרי הוא התקדם בסולם הדרגות. במהלך מלחמת ההתשה הוא היה ראש מטה חיל האוויר ובמלחמת יום הכיפורים היה מפקד החיל. הוא השתתף בתכנונה ובניהולה של המלחמה.
באוקטובר 1981 נרצח הנשיא אנוואר סאדאת, ומובארק (שנפצע באותה התנקשות) היה לנשיא ולראש המפלגה הלאומית הדמוקרטית, מפלגת השלטון. ב-2005 הוא ניצח כאשר גרף 85% מהקולות. מובארק נבחר לנשיאות בשלוש מערכות בחירות נוספות (כמועמד היחיד), ב-1987, ב-1993 וב-1999. הוא נבחר פעם נוספת ב-2005.
בניגוד למנהיגותם הראוותנית של קודמיו, נאצר וסאדאת, מובארק נחשב למנהיג מצניע לכת. כשנעשה נשיא, הדגיש את ההבדל שבין מדיניותו למדיניות סאדאת: הוא בלם את הדהרה הפרועה לקראת כלכלה של שוק חופשי, עצר את הליברליזציה במשק וחזר לפיקוח ממלכתי. במקביל, פעל לשיכלול והרחבת מערכת התשתיות במצרים. מובארק אף פיתח את תחום התיירות במצרים, בה אוצרות היסטוריים רבים, ומדיניותו הובילה לשיפור יחסי של המצב הכלכלי של תושבי המדינה.
במישור הפוליטי התיר מובארק חופש התארגנות פוליטית רב יותר ופעילות אופוזיציונית לשלטון, אך נהג ביד קשה ותקיפה בארגוני האיסלאם הקיצוני ומתנגדי הממשל שפעלו באלימות. ברמה הבינלאומית המשיך לטפח את זיקת מצרים לארה"ב, ואף נלחם לצידה במלחמת המפרץ הראשונה מול עיראק של סדאם חוסיין. אותו ממשל בוושינגטון הפנה לו עורף במהלך המהומות במצרים ב-2011.
היחסים עם ישראל
במקביל, הוא ביקש לתקן את היחסים גם עם ברית המועצות (ואחר-כך עם רוסיה), שנפגעו בעת שלטון סאדאת. הוא חתר בהתמדה ובהצלחה לשיפור היחסים עם מדינות ערב (שהתערערו לאחר הסכם השלום עם ישראל) ולהחזרת מצרים למקומה המסורתי כמנהיגת העולם הערבי.
מובארק קיים בקפדנות את חוזה השלום עם ישראל, שנחתם בתקופת סאדאת, אך עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982, הקפיא למעשה את היחסים עם ישראל. מסתיו 1984, עת חידשה ירדן את היחסים הרשמיים עם מצרים, החל לטפח קשרים הדוקים עם ירדן ואש"ף ולחתור לגיבוש מחנה מתון בזירת המזרח התיכון. למרות הלחצים עליו מצד מדינות ערב האחרות, סירב מובארק לבטל את חוזה השלום עם ישראל. ב-1986 הוחזר השגריר המצרי לתל אביב.
באפריל 2002, בעקבות פעולות צה"ל בערים הפלסטיניות, הקפיא שוב את היחסים בין מצרים לישראל. במהלך 2005, עם התחממות היחסים, שב השגריר המצרי לישראל. בניגוד לסאדאת, שביקר בישראל כמה פעמים, מובארק הגיע לארץ כנשיא רק פעם אחת, בהלוויית ראש הממשלה יצחק רבין. לכן המנהיגים הישראלים נאלצו לנסוע לקהיר או לשארם א-שייח כדי להיפגש איתו.
ההדחה והמעצר
כמה ימים לאחר תחילת ההפגנות והמהומות נגדו, שפרצו בהמשך להפיכה בתוניסיה ועל רקע המצב הכלכלי הקשה והשחיתות השלטונית, הוא הודיע כי לא יעביר את השלטון לגמאל, הצעיר מבין שני בניו. בהמשך, הכריז מובארק גם כי לא יתמודד שוב בבחירות, מינה לראשונה סגן נשיא והצהיר כי יעביר חלק מסמכויותיו לאותו סגן, עומר סולימאן. אבל רק לאחר שגם זה לא סיפק את ההמונים בכיכר א-תחריר, אמר סולימאן ב-11 בפברואר 2011 את המילים שכמעט כל המצרים רצו לשמוע: "מובארק התפטר".
באותו יום עזבו מובארק ובני משפחתו את ארמון הנשיאות בקהיר לארמון בשארם א-שייח. במשך שבועות הוא שתק, עד שבחודש אפריל – לאחר הדיווחים כי הוא ובני משפחתו גנבו 700 מיליארד דולר, שידרה רשת "אל-ערביה" הקלטה ראשונה של הנשיא המודח. בהקלטה הדף מובארק את הטענות נגדו ואמר: "אחיי ואחיותיי, בני העם המצרי. כאב לי מאוד ועדיין כואב לי מכך שאני ומשפחתי נתונים למסעות הכפשה והאשמות שווא שמטרתם לפגוע בשמי הטוב, בעמדותיי ובהיסטוריה הצבאית והפוליטית שלי, שבמהלכה השקעתי את כל מאמציי למען מצרים ובניה, בעתות מלחמה ושלום", הוא אמר.
מובארק הוסיף אז: "ויתרתי על משרתי כנשיא הרפובליקה, כאשר הצבתי את האינטרסים של המולדת ובניה מעל לכל דבר אחר. בחרתי להתרחק מן החיים הפוליטיים כשאני מאחל למצרים ועמה כל טוב והצלחה בשלב הבא. ביליתי שנים ארוכות מחיי בשירות למען המולדת, אולם לא אוכל להמשיך ולשתוק על מסעות הזיוף וההכפשות או על המשך הניסיונות לפגוע בשמי ובשמה הטוב של משפחתי".
באותו חודש נלקח מובארק, יחד עם שני בניו, לחקירה בסיני, בחשד להרג מפגינים במהומות ברחבי המדינה ובמעילה בכספי ציבור. זמן קצר לאחר תחילת החקירה פונה מובארק לבית החולים בשארם א-שייח, לאחר שחש ברע. למרות מצבו של הנשיא המודח, הודיע התובע הכללי של המדינה כי מובארק ושני בניו יועמדו לדין.
הנשיא המודח הכחיש בחקירתו כי הנחה להשתמש באש חיה לפיזור מפגינים, אך עם זאת הרשיע אותו בית המשפט ביוני 2012 במעורבות בהרג מפגינים וגזר עליו מאסר עולם. זמן קצר לאחר שהוקרא עונשו לקה מובארק בהתקף לב והוא הועבר לבית החולים בכלא בקהיר.
התמונה האחרונה
במרץ 2017 בית משפט לערעורים במצרים זיכה סופית את מובארק מכל אשמה. הוא הובל אז לאולם הדיונים באלונקה. כמו בדיונים הקודמים שנערכו בעניינו בחמש השנים קודם לכן הוכנס מובארק לכלוב, כמקובל בבתי המשפט במצרים, וממקומו מאחורי הסורגים טען כי הוא אינו אשם.
בספטמבר 2018 פורסמה תמונה של מובארק, שבה הוא נראה ישוב על כורסה לבנה כשלצידו צעירה. באותה תמונה נראה הנשיא לשעבר עם עודף משקל ובעל מראה מעט חולני. ככל הנראה זו התמונה האחרונה של הנשיא לשעבר.
מובארק היה נשוי לסוזאן. לבני הזוג היו שני בנים – גמאל ועלאא. כמו אביהם גם גמאל ועלאא נעצרו ב-2011. יחד עם אביהם הם נידונו במאי 2015 לשלוש שנות מאסר על שימוש ביותר מ-11.5 מיליון דולר מכספי הציבור לתחזוקת הארמונות הנשיאותיים, אך העונש התקזז מהזמן שכבר ריצו מאחורי הסורגים.
לפנייה לכתב/ת 
