מדינאי או "פרעה מודרני"? מצרים נפרדת ממובארק
המצרים קיבלו ברגשות מעורבים את החדשות על מותו של הנשיא לשעבר. איך ייזכר המנהיג ששלט במשך 30 שנה והודח במהפכת האביב הערבי?
במשך 30 שנה שלט חוסני מובארק במצרים ביד רמה. ב-2011 הודח במהפכת האביב הערבי ואתמול (ג') מת בגיל 91. "הבוקר אבי, הנשיא מובארק, הלך לעולמו", כתב אתמול בטוויטר הבן עלאא מובארק. גיסו של מובארק, הגנרל מוניר תאבת, אמר שהמשפחה הייתה לצד מובארק ברגעיו האחרונים בבית החולים.
הנשיא לשעבר ייטמן היום בשעות אחר הצהריים, והלווייתו תצא ממסגד אל-מושיר טנטאווי שבקהיר. לפי הדיווחים מצרים תערוך לנשיא לשעבר הלוויה צבאית.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מובארק היה בעל ברית חזק של ארה"ב, יריב מושבע של הכוחות האיסלאמיסטיים ומנהיג שהגן על הסכם השלום עם ישראל. עבור תומכיו הוא היה מדינאי מוצלח שדגל ביציבות, אבל עבור המוני המצרים הצעירים – שהפגינו ברחובות ב-2011 – מובארק היה "פרעה מודרני".
נפילת מובארק הובילה את מצרים לשנים של כאוס וחוסר ודאות, ולמאבקי שליטה בין הצבא לאחים המוסלמים. שנתיים וחצי אחרי נפילת מובארק הודח מנהיג נוסף: בהפיכה צבאית הדיח הגנרל א-סיסי את מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים והראשון שנבחר לנשיאות בבחירות חופשיות. באותה הפיכה דיכא א-סיסי את החופש שהושג במהפכת האביב הערבי. בשנה שעברה מת מורסי במהלך דיון בבית המשפט. הוא היה בן 67.
אתמול דיווחה הטלוויזיה הממלכתית במצרים שמובארק מת בבית חולים בקהיר שבו עבר ניתוח. לפי הדיווח מובארק בן ה-91 סבל מבעיות בריאותיות. הבן עלאא הודיע בסוף השבוע שאביו נמצא בטיפול נמרץ. הנשיא א-סיסי הכריז על שלושה ימי אבל במצרים, שיחלו היום.
א-סיסי ספד למובארק ושיבח את תפקודו במלחמת יום הכיפורים ב-1973, כשהיה מפקד חיל האוויר. הוא לא הזכיר כלל את שלושת העשורים שבהם שלט מובארק במדינה הגדולה ביותר בעולם הערבי. בתקשורת הממלכתית לא חסכו ביקורת מהנשיא שהלך לעולמו, כנראה כדי לא לעורר געגועים כלשהם לימי מובארק.
"לשכת הנשיאות מתאבלת בצער גדול על מותו של הנשיא לשעבר של הרפובליקה, מר מוחמד חוסני מובארק", נמסר בהודעתו של א-סיסי. נשיא מצרים כינה את מובארק "אחד המנהיגים והגיבורים של מלחמת אוקטובר הגדולה, שבה פיקד על חיל האוויר בזמן מלחמה שהחזירה למדינה הערבית את הכבוד והגאווה".
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ספד למובארק ואמר שהנשיא לשעבר היה ידיד אישי שלו. "הוא היה מנהיג שהוביל את עמו לשלום ולביטחון, לשלום עם ישראל. נפגשתי איתו פעמים רבות והתרשמתי מהמחויבות שלו", אמר ראש הממשלה. הנשיא הפלסטיני אבו מאזן אמר שמובארק השקיע את כל חייו למען שירות המולדת שלו ולמען הצדק בעולם - "ובראשו נושא העם הפלסטיני".
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שלח תנחומים לממשלת מצרים ולמשפחתו של מובארק. גוטרש אמר שלמובארק היה חלק חשוב במאמצים הדיפלומטים במזרח התיכון, כולל בקידום השלום בין ישראל לפלסטינים והתמיכה במאמצים של הליגה הערבית לסיכום הסכסוך באזור. גם מלך סעודיה סלמאן ויורש העצר מוחמד בן סלמאן פרסמו הודעות תנחומים. אנוואר גרגאש, שר החוץ של איחוד האמירויות, אמר שמובארק היה "מדינאי שדגל בעמדות לאומניות והיסטוריות".
מובארק עלה לשלטון ב-1981 אחרי ההתנקשות באנואר סאדאת. מובארק, שהיה סגנו של סאדאת, ישב לידו ונפצע בהתנקשות. במשך השנים ניצל מובארק כמה פעמים מניסיונות התנקשות. הפעם הדרמטית ביותר הייתה ב-1995, כשחמושים פתחו באש על השיירה שלו באדיס אבבה באתיופיה.
שמונה ימים אחרי ההתנקשות בסאדאת מובארק נכנס לתפקיד. הוא היה הנשיא הרביעי של הרפובליקה הערבית של מצרים, שהוקמה ב-1952 כשהצבא הפיל את משטר המלוכה. הוא לא נחשב לדמות מהפכנית כמו נאצר או לפוליטיקאי כריזמטי כמו סאדאת. הכוח של מובארק היה בזירה הבינלאומית, שם ניסה להיות מדינאי חשוב ולטפח קשרים עם המערב.
בניגוד לקודמיו למובארק לא הייתה אידיאולוגיה גדולה, מעבר לשמירה על יציבות ופיתוח כלכלי. במשך השנים הוא ביצע רפורמות, אך נמנע משינויים מהותיים. הוא הציג את עצמו כאיש שמגן על מצרים מהקיצוניות האיסלאמיסטית ומהפילוג העדתי. הוא לא נכנע ללחצים של ארה"ב, במיוחד בעידן ג'ורג' בוש הבן, לבסס רפורמות דמוקרטיות במצרים. ארה"ב, שלא רצתה להכעיס בעל ברית חשוב, לא הפעילה לחצים יוצאי דופן.
מובארק כמובן לא הצהיר על הפיכתה של מצרים ל"מדינת משטרה", אך בכהונתו המשטרה החשאית, שהייתה ידועה בעינויים ובאחריות להיעלמותם של מתנגדי משטר, הייתה מעורבת כמעט בכל היבט של חיי היומיום. "ידענו הכול על כולם", אמר בכיר במשטרה החשאית במצרים אחרי הדחת מובארק. ל"מדינת המשטרה" הייתה השפעה גדולה על החברה המצרית ועל התרבות שלה. גם בשנים שבהן גדלה האוכלוסייה בקצב מסחרר תפקידה של מצרים כמעצמה תרבותית ואינטלקטואלית בעולם הערבי המשיך להיחלש.
עם השנים החל משטר מובארק לייאש את הציבור יותר ויותר. המצרים שרצו דמוקרטיה זעמו כשראו את מובארק מנסה לבסס את בנו, איש העסקים גמאל, כיורש שלו. "בהרבה נקודות בכהונת מובארק הייתה לו הזדמנות לעשות רפורמה במדינה. הוא לא עשה את זה", צוטט הפרשן ה.א הלייר בסוכנות הידיעות AP. "ההתקוממות של 25 בינואר לא הגיעה משום מקום – היא הייתה תוצאה של כעס שהצטבר במשך הרבה שנים".
במהפכה של 2011 נהרו מיליוני מצרים לכיכר תחריר בקהיר, ולרחובות ערים אחרות. הם מחו גם מחוץ לארמון הנשיאות. ב-11 בפברואר, אחרי 18 ימים של הפגנות, נאלץ מובארק להודיע על התפטרותו. למרות שנשיא תוניסיה בן-עלי הודח לפני מובארק, הדחתו של נשיא מצרים הייתה רגע היסטורי במזרח התיכון, אירוע שעודד את המפגינים בלוב, בסוריה, בתימן ובבחריין.
בניגוד לבן-עלי, מובארק לא עזב את ארצו. הוא נעצר זמן קצר אחרי הדחתו והועבר לבית חולים צבאי בקהיר. הנשיא המודח עמד למשפט בשלל פרשות. התמונות של מובארק במיטה בכלוב הנאשמים היו ההפך המוחלט מדמותו של המנהיג החזק שהופיע בשלטי חוצות במשך עשרות שנים. עבור האיש שאסור היה להשמיע נגדו מילה רעה חוויית המעצר הייתה מזעזעת.
ב-2012 מובארק נשפט למאסר עולם על כך שלא מנע את מותם של מאות מפגינים במחאת 2011. הוא ערער על גזר הדין וזוכה ב-2014. "כששמעתי את גזר הדין הראשון. צחקתי. אמרתי: 'חה!", סיפר מובארק בראיון ב-2012. "לא עשיתי שום דבר שאינו כשורה". מובארק טען לאורך משפטו שההיסטוריה תשפוט אותו כפטריוט ששירת את ארצו וחשב רק על טובתה. עבור רבים מהמצרים כהונתו הייתה עידן של רודנות וקפיטליזם נפשע.
ב-2015, שנה לאחר הזיכוי מהרג מפגינים, מובארק ושני בניו נידונו לשלוש שנות מאסר על אישומי שחיתות. מובארק זוכה מאותם אישומים ב-2017, שוחרר ועבר לדירה ברובע הליופוליס בקהיר, שם חי עד מותו. הוא השאיר אחריו שני בנים, ארבעה נכדים ואת רעייתו סוזן.
"השלטון של א-סיסי הרבה יותר אכזרי"
בשנתיים שאחרי נפילת מובארק ערכה מצרים משאל עם על חוקה מתוקנת ובחירות לנשיאות ולפרלמנט. אחוז ההצבעה היה גבוה, והמצרים השתוקקו לטעום את טעם הדמוקרטיה. האחים המוסלמים ניצחו בבחירות, ועוררו חשש בקרב מתנגדיהם שמצרים תהפוך למדינה איסלאמית. בקיץ 2013 הדיח הצבא את הנשיא מורסי מהשלטון ופתח בטיהור פעילי התנועה ותומכיה. א-סיסי נבחר לנשיא שנה לאחר מכן.
ארגוני זכויות אדם טוענים שהשלטון של א-סיסי הרבה יותר אכזרי משל מובארק. "בהרבה מובנים המורשת של מובארק תהיה מעורבת", אמר ל-AP סטיבן קוק מהמועצה ליחסי חוץ בארה"ב. "כשהמצרים בוחנים את היכולת שלהם להביע את דעתם על מצבם הם מבינים שב-2010 הם היו הרבה יותר בטוחים מאשר ב-2020".
המצרים, שנוטים להתלונן על השחיתות, הדיכוי והאבטלה בעידן מובארק, קיבלו ברגשות מעורבים את החדשות על מותו. "יש לנו זיכרונות טובים ורעים", אומרת שרין סעד, אישה בשנות ה-30 לחייה, שמתנגדת לשחיתות ולהפרטת חברות ציבוריות – שלטענת מתנגדיו של מובארק גרמו לאליטה להתעשר. עאטף ביומי, תושב קהיר, אומר: "הוא היה פטריוט. בלי קשר לאירועים האחרונים הוא בטוח עשה דברים טובים למדינה הזאת". בניגוד אליהם צייץ בטוויטר גמאל עיד, פעיל זכויות אדם בולט במצרים: "תנחומיי לכל הרודנים, היום איבדתם אחד מכם!".
אנשי אופוזיציה שלקחו חלק בהדחת מובארק ניסו אתמול לשדר ממלכתיות. ואעל גנאים התראיין לתקשורת המצרית ואמר על מובארק: "הוא היה נאמן למצרים ואהב אותה, והייתה לו אחריות גדולה לעם המצרי. הרבה פעמים הוא צדק, והרבה פעמים הוא טעה. ההיסטוריה תשפוט". איימן נור, שרץ נגד מובארק בבחירות 2005, הפסיד ונשלח לכלא, השתדל להיות מפויס. "אני מבטיח לאללה שאני אסלח לו באופן אישי", אמר.
בהודעה על מותו בטלוויזיה המצרית נמתחה ביקורת על המדיניות הכלכלית של מובארק. בטלוויזיה נטען שהערים שמובארק הקים במדבר היו "חסרות חזון", ושהוא השקיע מיליארדי דולרים על כבישים חדשים שבהמשך היו זקוקים לשיפוץ. טימותי קלדאס ממכון תחריר למדיניות המזרח התיכון, אמר שהסיקור של התקשורת נועד להדגיש את השחיתות בעידן מובארק כדי לצמצם את רגש הנוסטלגיה והגעגועים לעידן שלפני א-סיסי.
לפנייה לכתב/ת 
