שתף קטע נבחר
 

ש"ס ויהדות התורה בעד נשים, רק לא בכנסת

מנהיגי המפלגות שמייצגות את הציבור החרדי הגדול היו ונותרו מועדון גברי סגור שמתעלם מאימו, מאחותו ומבנותיו. המצביעים שלהם שבויים

 

ישיבת סיעות בלוק הימין (צילום: אלכס קולומויסקי)
אריה דרעי ויעקב ליצמן. בלי נשים(צילום: אלכס קולומויסקי)

בראשית השבוע התעוררו נשות ש"ס לשחר של יום חדש: אריה דרעי גילה שיש להן כוח. מנהיג המפלגה, שאין לה אפילו אישה אחת שתייצג את מחצית בוחריה, החליט להציב את הנשים החרדיות בקדמת הבמה וגייס למשימה את אשתו ובתו. יחד הפיקו כנס גרנדיוזי של 1,500 רבניות ומעצבות דעת קהל שזירזו את הנשים השקופות לחזק רשימה שאין להן בה קול, שוויון או שם. ככה זה בש"ס: מטה נשים כן, מנהיגות נשים לא.

 

 

גם ביהדות התורה התפרעו. במערכת הבחירות המוניציפליות קרא נשיא מועצת החכמים לתמוך, שומו שמיים, באישה. "שמה מרים, כמו מרים הנביאה", נאמר בטקס בנתניה שהפך תוך שעות לסלוגן בחירות ססגוני. גדולי ישראל חגגו גם את ניצחונה של המועמדת עינת קליש-רותם מחיפה. "שמחה גדולה כמו שיש בדגל התורה היום לא הייתה הרבה שנים", אמר לה משה גפני. מרענן לגלות שההנהגה החרדית מתגייסת למען נשים. חילוניות כמובן. החרדיות ימשיכו לשבת בבית. הגברים יעשו עבורן את העבודה מהמליאה.

 

הצורך בייצוג נשים חרדיות בכנסת ובממשלה כל כך בסיסי, עד שקשה להאמין כי צריך בכלל להיאבק עליו בעת הזאת. בהיעדרו פורחות רעות חולות כמו פגיעות מיניות, אלימות נגד נשים, נערות בסיכון ואפליה בתעסוקה. דווקא בעידן של שר בריאות חרדי - סוגיות ייחודיות לנשים חרדיות כמו פריון והיריון בגיל מוקדם, עקרות הלכתית, נגישות למידע רפואי ולרפואה מונעת כלל לא עולות לדיון ונדחקות מספר התקציב.

 

לא שזה מזיז למישהו. בפרשת עמנואל, כשבג"ץ אסר על ההפרדה הבזויה בין ילדות אשכנזיות לספרדיות, סגרה מפלגת ש"ס דיל משפיל עם ההורים הגזענים. עבור חרדים רבים היה זה קו פרשת המים, אבל ההנהגה הפוליטית לא התרגשה. "שבועיים לפני הבחירות אנחנו מורחים את הרב עובדיה על שלטי חוצות", אמרו שם בזחיחות לפעילה החברתית החרדית אסתי שושן, "וכל המזרחים שלנו זוחלים לקלפי עם הפתק של ש"ס".

 

שושן לא ידעה אם לבלוע או להקיא. מאוחר יותר הקימה את תנועת "נבחרות", שמקדמת את זכותן של נשים חרדיות לייצוג במפלגות הבית. היא וחברותיה יזמו את הקמפיין "לא נבחרות - לא בוחרות". כמה עצוב שהנשים האמיצות הללו מחוללות תנועה בעיקר אצל עצמן. הח"כים החרדים לא מוכנים אפילו להיפגש איתן, התקשורת החרדית תוקפת אותן, וגורמים עוינים מאיימים שיזרקו את הילדים שלהן ממוסדות החינוך.

 

בממשלה שתקום, אם תקום, יתכנסו סביב שולחן מקבלי ההחלטות נציגות המגזר הגאה, הערבי, המזרחי, הדתי והאתיופי. רק הנשים החרדיות יישארו מאחור, משקיפות מעזרת הנשים כמו סינדרלה. שום דלעת לא תיקח אותן לנשף. מנהיגי המפלגות שמייצגות את הציבור הגדול והחשוב הזה היו ונותרו מועדון גברי סגור שמתעלם מאימו, מאחותו ומבנותיו. הציבור החרדי שבוי, והחילוני לא רוצה לעצבן את לשון המאזניים של כל קואליציה אפשרית.

 

ב"נבחרות" לא מרימים ידיים. לאחרונה ערכו שם מחקר עומק וגילו שהן לא לבד. כ-40% מהחרדים מתנגדים להדרת נשים במגרש הפוליטי הביתי. חלקם מצביע עדיין ליהדות התורה ולש"ס כהזדהות שבטית, אבל אחרים נשארים בבית כאקט של מחאה, או נותנים את קולם למפלגות אחרות. זה אולי לא ישנה את הדינמיקה החרדית בבחירות הקרובות, אבל זו בהחלט ריצה מבורכת למרחקים ארוכים. גם המנהיגות השמרנית ביותר צריכה להבין שמהפכות משנות עולם מתחילות לפעמים דווקא בבית שקט וצנוע אך נכסף להכרה.

 

  • שרי מקובר-בליקוב היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים