הגנרלים נכנסו, הנשים יצאו: כך הפכה הכנסת ל"שטח גברי סגור"
51% מהאוכלוסייה - ורק 23% מהכנסת: מערכות הבחירות האחרונות דירדרו את ישראל במספר הנשים המכהנות בפרלמנט, ואין אף אישה העומדת בראש מפלגה. לימור לבנת: "שרה יכולה לעשות דברים ששר לא יעשה". זהבה גלאון: "כשיש יותר נשים בפוליטיקה, דואגים יותר לאינטרסים של נשים"
נדמה שבשנים האחרונות כבר הספקנו להתרגל לעלייה של ייצוג נשים בכנסת. אבל הבחירות לכנסת ה-23 שייערכו מחר (שני), בשבוע שבו נציין גם את יום האישה הבינלאומי, ניכרת ירידה חדה במגמה, כשכיום אין אף פוליטיקאית אישה שעומדת בראש מפלגה בישראל. איך הגענו למצב שכל כך מעט נשים מתברגות בצמרת?
כל מה שצריך לדעת על בחירת 2020 במקום אחד – מתחם הבחירות של ynet
הכנסת ה-20 הוגדרה ככנסת הנשית ביותר, עם 37 חברות כנסת לאורך הקדנציה (ו-35 שכיהנו בו זמנית). בכנסת ה-21 הייתה ירידה תלולה ומספר הנשים בכנסת עמד על 30. בכנסת ה-22 המספר קטן, ועמד על 28 נשים שכיהנו בכנסת. המספר הנמוך ביותר של חברות כנסת נרשם דווקא בכנסת השמינית ב-1974, שבמהלכה כיהנה האישה הראשונה בראשות ממשלת ישראל - גולדה מאיר. רק שמונה חברות כנסת היו באותה קדנציה. סך הכול כיהנו בכנסת לדורותיה 140 שרות וח"כיות.
"לאחר כמעט שלושה עשורים של עלייה במספר הנשים בכנסת, שלוש מערכות הבחירות האחרונות מסמנות שינוי, מגמת השיפור נבלמה", אומר ד"ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ישראל ממוקמת במקום ה-83 בעולם מבחינת אחוז הנשים בפרלמנט. הממוצע של אחוז הנשים במדינות ה-OECD עומד על 31% ובישראל – 23.3%".
פורסמו המיקומים: כל הפרטים על "קלפיות הקורונה" המיוחדות
"הדלילות הנשית בפוליטיקה צורמת יותר כשבוחנים את הרכבי הממשלות", מוסיף קניג. "ביותר ויותר דמוקרטיות מערביות מכהנות ממשלות מאוזנות מגדרית עם מספר דומה של שרים ושרות. בישראל רק 4 מבין 23 חברי הממשלה כיום הן נשים, ואף לא אחת מופקדת על משרד יוקרתי".
"מעמדן של נשים בפוליטיקה מאוד קשה", אומרת זהבה גלאון, יו"ר מרצ לשעבר. "אבל זה מעבר לזה, כי מעמדן של נשים בציבור בכלל מושתת ממעמדן בפוליטיקה וככל שיש פחות מנהיגות בראש מפלגות, זה משליך על מעמדן של נשים. אינטרסים של נשים לא נלקחים בחשבון. כשהעין מתרגלת לראות פחות נשים, אנחנו פחות דואגים לאינטרסים של נשים. זה מדאיג ומסוכן".
"בשנתיים האחרונות פרשו גם ציפי לבני, גם שלי יחימוביץ' וגם אני. שלושתנו עמדנו בראשות מפלגות. אנחנו לא רואות מנהיגות נשים והנשים ברשימות הן לא בהכרח במקומות הראשונים ברשימה. בכחול לבן יש הרבה נשים אבל הן לא בקדמת הרשימה", מלינה גלאון.
גלאון טוענת כי חוסר נשים בפוליטיקה משקף את המיליטריזציה של המערכת הפוליטית. "ככל שנכנסו יותר גנרלים למערכת הפוליטית, אנחנו רואים שיש לזה השלכה מיידית על מקומן של נשים. השיח משתנה, הוא הופך להיות שיח מיליטריסטי יותר גברי. בעיות של נשים נדחקות".
"חשוב שנשים יהיו בתפקידי הובלה בפוליטיקה כי זה משליך על כמה נשים יש באקדמיה וכמה מנהלות בתי חולים וכמה בדירקטוריונים. ככל שהעין הציבורית מתרגלת לראות נשים בפרלמנט, יש השפעה על הזירה הציבורית. כשיש יותר נשים בפוליטיקה, דואגים יותר לאינטרסים של נשים. הזירה הפוליטית גם ככה מאוד גברית וכוחנית, זירה של מאבקי כוח", מוסיפה גלאון.
"אם גבר משתחרר כרב אלוף, אוטומטית הוא נכנס לפוליטיקה. נשים צריכות להילחם כדי להגיע לשם, ואז הן מבינות שמצד אחד הן צריכות להתעסק בביטחון וכספים, ומצד שני להתעסק באינטרסים של נשים כמו אונס, רצח נשים, נשים מוכות ונשים בתעשיית המין", היא מסבירה. "אלה נושאים שגברים לא רוצים להתעסק בהם".
"מפלגות צריכות לשריין מקומות לנשים במקומות הראשונים", מוסיפה גלאון. "לפני שנים מרצ קיבלה החלטה של ארבע נשים בעשירייה הראשונה ולפחות שתיים בחמישייה הראשונה. פוליטיקה זה משחק סכום אפס. כשגבר לא יוצא, אישה לא נכנסת. הקרב הוא קשה והעין צריכה להתרגל שיש נשים ברשימה ולכן צריך לשריין מקומות לתקופה מוגבלת עד שהציבור יתרגל".
"למה שראשי הרשימה ישריינו מקום לאישה?"
"בכנסת הבאה תהיינה הרבה פחות נשים מאשר הכנסת הנוכחית, במקום שנראה עלייה במספר הנשים", אומרת השרה לשעבר מהליכוד לימור לבנת. "בשנים האחרונות היו יותר ויותר נשים כיהנו כחברות כנסת, אנחנו מתחילים לראות שיש תהליך הפוך של ירידה במספר הנשים שמכהנות כחברות כנסת. זה תהליך מאוד מצער".
"ברוב המפלגות אין בחירות בצורת פריימריז או בתהליך דמוקרטי כלשהו אלא ראשי הרשימות קובעים את הרשימה לכנסת", מסבירה לבנת. "כשהתחלתי את החיים הפוליטיים שלי, בכל המפלגות למעט החרדיות היו בחירות, והבטחנו ייצוג לנשים. בליכוד עד היום יש הבטחת ייצוג לנשים, אבל בכחול לבן אין בחירות. למה שראשי הרשימה ישריינו מקום לאישה?".
"במקום שבו נשים נמצאות בתפקידי הובלה, אם כחברות כנסת או נשים בממשלה, הן פועלות למען סדר יום שדואג לשוויון לנשים, וניתן יהיה להגן על נשים שנמצאות תחת סכנה", היא מוסיפה. "ב-1992 נבחרה קבוצה של נשים מכל המפלגות ויחד, למרות מחלוקות מאוד עמוקות בתחום המדיני, הצלחנו לשתף פעולה בכל הנושאים הפמיניסטיים".
לבנת נזכרת כי "כשהייתי שרת תקשורת, באתי לבזק וביקשתי שיהיה קו מקוצר לנפגעי תקיפה מינית ואמרו לי שאי אפשר. הם נכנעו לבקשתי. המספר הזה קיים עד עצם היום הזה והוא חשוב. שרה יכולה לעשות דברים ששר לא היה עושה אותם או לא היה חושב עליהם. גם כשהייתי שרת החינוך הקמתי וועדה שישבה וביערה את כל הסטריאוטיפים המגדריים מתוך ספרי הלימוד".
"לנשים יותר קשה להגיע לעמדות השפעה מאשר לגברים, ולא רק בכנסת. קל וחומר לגברים שהגיעו לעמדות השפעה עוד קודם", קובעת לבנת. "הם באים עם הילה וניסיון. אישה באה עם פחות ניסיון ועם הרבה דעות קדומות. הייתי צריכה להתמרפק מהפעם הראשונה שהתמודדתי לכנסת, ולכל אורך דרכי הפוליטית. כשאישה אסרטיבית, יגידו עליה שהיא אגרסיבית".
לדברי לבנת, יש סכנה כשאין נשים בכנסת. "אין מי שיילחם עבור שוויון לנשים. בזמן שאנחנו מושכות את החבל לכיוון של הזדמנויות שוות לנשים, יש מישהו שמושך את החבל לכיוון הנגדי. אם לא נהיה מספיק חזקות כדי למשוך אותו למקום הנכון, מי שמנסה למשוך אותו לאחור - יצליח".
בין הרשימות המתמודדות לכנסת ה-23 נמצאת מפלגת קול הנשים, מפלגה שמורכבת מנשים בלבד ששמה למטרה את נושא השוויון המגדרי. ד"ר' מזל שאול, יו"ר מפלגת "קול הנשים" אמרה לאולפן ynet: "בשתי מערכות הבחירות האחרונות ייצוג נשים הולך ומתמעט. אנחנו רואים איך מהכנסת ה- 20, ל-21 ול-22 מה מצבנו. אנחנו רואות שכל פעם הנושא נדחק איכשהו לשוליים. מדברים על זה שצריך נשים בכנסת אבל אף אחד לא עשה מעשה. אז החלטנו לעשות מעשה".
"ראיית העולם בישראל היא דרך עדשה מגדרית גברית", מוסיפה שאול. "נשים הן 51% מהאוכלוסייה. אנחנו מסתובבות בכל הארץ. אנחנו שומעות מאנשים כמה הם אדישים, וכמה הינו צריכות להוציא את המהלך הזה לדרך הרבה קודם".
"יש נושאים משמעותיים לקדם אותם מנקודת המבט של נשים מביטחון, כלכלה וחינוך. לא משנה באיזה תחום, קולן של נשים לא נשמע. בישראל יש הרבה בעיות ואפשר לתקן הרבה דברים", היא אומרת.
עוד מוסיפה שאול כי "רק 5% ח"כיות היו בכל 72 שנות המדינה ויש עובדה שיש תוכנית למיגור אלימות שעד עכשיו לא טופלה, ואין שוויון בשכר, אז גם שיש נשים וכשהן במיעוט בתוך הכנסת הדברים האלה לא מקודמים ואנחנו מאמינות שכשנשנה את המאזן הזה יהיה הבדל ויהיה שינוי".
שרון רופא אופיר, עיתונאית ומספר 2 במפלגת "קול הנשים" הוסיפה כי "התדרדרנו השנה 18 מקומות במדד השוויון המגדרי העולמי. מדינת ישראל והמפלגות שאוהבות לנפנף בליברליות נעצרות כשמדובר בנשים. הכנסת הולכת והופכת להיות שטח גברי סגור".
לפנייה לכתב/ת 
