גם בבחירות האלה אין אידיאולוגיה. רק כסף

הימין בראשות נתניהו עסוק כבר עשור בביצור הכוח ובשליטה במשאבים. ה"שמאל-מרכז" מבטיח אחרת אבל לכו תדעו. בינתיים היזהרו מזיופים

צור שיזףפורסם: 01.03.20 , 10:15

בני גנץ ובנימין נתניהו(צילום: AFP)

אף שיש לנו עדיין מפלגות, כבר 20 שנה אין קמפיין אידיאולוגי במדינת ישראל. לקראת סוף המילניום היו בחירות ישירות בין אהוד ברק לבין בנימין נתניהו וביבי הפסיד. אחר כך היה עוד ראש בראש בין ברק לבין אריאל שרון, ומהר מאוד חזרנו לשיטה שבמסגרתה בוחרים במפלגה. אלא שמאז אין לנו שום אידיאולוגיה חוץ מכוח. המאבק הוא לא בין קווי יסוד וערכים אלא על איך להשתלט על נכסי המדינה ולהיאבק בפקידים על חלוקת המשאבים. או בפשטות, מה שביבי הביא למדרגת אמנות: איך לחלק את הכסף שלנו על מנת לקנות לעצמו שקט אצל הפקידים במוקדי הכוח וחברי הכנסת בראש הוועדות.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

נתניהו לא באמת ראש ממשלה. אין שם אידיאולוגיה חוץ מלהמשיך לשלוט. המאבק בבית המשפט העליון ובמשטרה החל כשהתברר שהוא ראש ממשלת חשודים, נאשמים ורודפי בצע. המשטרה, בית המשפט והעיתונות הם אלו שיכלו, אם היו מספיק ערניים ונחושים, להאיר את עיני הציבור שאין פה לא ראש ולא ממשלה. אבל הם זיהו את זה באיחור.

מזה 20 שנה אין הבדל בין ממשלה מתפקדת לבין ממשלות מעבר מפרפרות. הפקידים מנהלים, ראש הממשלה והשרים לא עושים כמעט כלום, והכסף ממשיך לנזול ולמלא (בינתיים לכאורה) את כיסי מקבלי ההחלטות, פקידי הממשל וכל מי שמקורב.

היחידים שנפגעים הם אנחנו. אזרחי המדינה. השולמנים. לכן אנחנו נהרגים בתאונות דרכים, חוטפים רקטות, עומדים בפקקים, סוחבים אוברדראפט, אין לנו מקום במחלקה או תור לרופאים שמתאבדים מעומס, והפנסיות שלנו נבזזות מביטוח לאומי לטובת תקציב הממשלה שמתחלק בין ידידיה. העשירים מתעשרים והעניים – טובעים.

לשמאל הייתה אידיאולוגיה, ואם מסתכלים לכיוון מרצ והעבודה – עדיין יש להן קצת. ולכן צריך לחסל את השמאל. "שמאל" זו מילה מגונה. כמו "זכויות אדם", "שוויון" ו"חופש ביטוי".

גם לרבים מהערבים יש אידיאולוגיה, ולכן צריך להרחיק את הערבים מהממשלה (כחול לבן, אני מדבר אליכם). זה לא בגלל שמישהו באמת פוחד מהערבים. זה בעיקר מכיוון שכל השאר מעוניינים בכסף.

תשאלו את יעקב ליצמן, אריה דרעי, אביגדור ליברמן או כל שר אחר מהימין בעשור האחרון. אין להם אידיאולוגיה. הם רוצים אדמה וכסף. נדל"ן. הדת היא מעטפה יפה ובמעטפות אנחנו מבינים.

הבחירות האלו הן על הכסף שלנו. כל העשן והמריבות הן בין אלו שאולי איכפת להם – מה שנקרא "המרכז שמאל" – לבין אלה שבוזזים אותנו כבר שנים ורוצים להמשיך בכך.

עננת ההשמצות הרעילה מסיחה מהדעת את תרגיל הבחירות הצמודות. הן צמודות בשני ממדים: בין כחול לבן לבין הליכוד ובין שני הגושים. בחירות צמודות טובות לרמאים ונוכלים. כל מה שצריך זה להעביר מצד לצד שלושה מנדטים, כ-2%, על מנת להגיע להכרעה שתשנה הכול.

שליט טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ניצח בדיוק ככה במשאל העם המפורסם שלו. בחירות צמודות שניתן לחטוף הן מפלטו של הנוכל. ולכן הן מסוכנות.

בהתחשב במספר השקרים היומי שמפזרים נתניהו, מטהו ובני ביתו, ואם ניקח בחשבון שעבירות בחירות כמו קלפיות מזויפות, צילום בתוך קלפי ותעמולה אסורה לא נחקרו – וממילא איש לא נענש בגינן - ובהתחשב בכך שראש מטה הסייבר הישראלי הוא בנימין נתניהו ובכך שלא שמענו ציוץ מראש המוסד על הדלפת הליכוד את ספר הבוחרים, למה שהבחירות האלו לא יוטו או יזויפו?

אם התוצאה בקלפיות אכן חשובה לכם, יש רק דרך אחת לנצח. לקבל שלושה מנדטים יותר. זה גבול הזיוף. אם מספיק אנשים יצאו ויטילו את הפתק שלהם, יש סיכוי שהממשלה הבאה והעומד בראשה יעבדו לטובת אזרחי מדינת ישראל ולא למען עצמם ומקורביהם. עשו טובה לעצמכם, קומו מהכיסא ולכו להצביע.