מהפתק הלבן ועד הסכמי העודפים: כל מה שלא לגמרי הבנתם בבחירות 2020
נכון שאזרחי ישראל הולכים למערכות בחירות בתדירות מדאיגה, ושהפעם האחרונה ששילשלנו פתק לקלפי הייתה רק לפני חצי שנה – יש עדיין מי שחושב שפתק לבן הוא הצבעת מחאה, או לא בטוח מה זה בלוק טכני. המדריך המלא
כבר יותר משנה חלפה מאז הכנסת ה-20 פוזרה ומדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות בלתי נגמרת. מושגים שליוו אותנו בבחירות אפריל 2019 כמו בלוק טכני, אחוז החסימה, הסכמי עודפים ועוד נשארו משמעותיים גם במערכת הבחירות הנוכחית. רגע לפני שאתם מתייצבים בקלפי או ממשיכים לבילוי בחוף הים, קצת הסבר על איך עובדת השיטה.
כל מה שצריך לדעת על הבחירות במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
הבחירות במדינת ישראל הן בחירות ארציות ולא אזוריות. לפי חוק יסוד: הכנסת, המצביעים בוחרים באחת מבין כמה רשימות שמתמודדות על מקום בכנסת וחלוקת המושבים נקבעת לפי ההישגים של כל רשימה בקרב הבוחרים בכל רחבי הארץ, ובהתאם לאחוז החסימה.
רק עוד שתי דמוקרטיות ותיקות בעולם משתמשות בשיטת בחירות ארצית: הולנד וסלובקיה. ברוב המדינות בעולם המדינה מחולקת למחוזות בחירה, ובכל אחד מהמחוזות הללו נבחרים בנפרד נציגים לרשות המחוקקת הלאומית. בחלק מהמקרים מספר מחוזות הבחירה הוא כמספר המושבים בבית המחוקקים וכל מחוז שולח נציג אחד. עם זאת, במקרים רבים המחוזות גדולים יותר ושולחים כמה נציגים, תלוי במספר התושבים שמתגוררים במחוז.
הסיבה לכך שבישראל שיטת הבחירות היא שכמו הרבה דברים במדינה - הסידור הזמני הפך לקבוע. לפי החוקרים, בזמן מלחמת העצמאות היה קשה לשייך כל לוחם לאזור בחירה מסוים ולכן החליטו על שיטת בחירה ארצית. עם זאת, יש הטוענים שהסיבה לכך היא חשש מיצירת מחוזות עם רוב ערבי.
בנוסף הוצע לבטל את המצב שלפיו הכנסת מתפזרת אם לא אושר תקציב המדינה, לבטל את האפשרות לפזר את הכנסת תוך כדי הרכבת הממשלה, לאפשר החלפת ממשלה מכהנת רק בתנאי שמתקיימת הצבעת אמון שבה 61 ח"כים תומכים במועמד אחר, להקשיח את התנאים לפיצול מפלגות שהתאחדו רק עבור הבחירות וכן לאפשר את פיזור הכנסת לפני תום כהונתה רק ברוב של 70 ח"כים.
כששאלנו את בני הנוער איך ניתן למנוע בחירות רביעיות כולם חזרו על מילה אחת - פשרה. "אני יודעת שהפתרון הוא לא פשוט, אבל יש דרך לפתור את זה – אם אנשים יחליטו לא לשחק את משחק הכיסאות", אמרה אבישג העצני. חברתה לספסל הלימודים שירה מזר הוסיפה: "צריך להתבגר ולהבין שלא הכל תמיד יוצא כמו שרוצים. יש כאן מדינה ששנה שלמה אין בה באמת שלטון חזק ויציב וצריך לוותר על כמה דברים בשביל זה".
מה עוד הציעו המומחים? לחצו כאן וגלו
מה חושבים בני הנוער על המצב הפוליטי? כל התשובות כאן
האיחודים והפרישות במערכת הפוליטית הותירו ישראלים רבים ללא המפלגה האהובה שלה הצביעו בשנים האחרונות. ההיסטוריה הישראלית מלווה במחאות ובהפגנות, אך אם אתם רוצים להביע מחאה - הצבעה בפתק לבן לא תסייע ולא תשדר מסר של מחאה.
בישראל, בניגוד למקומות אחרים בעולם, הפתקים הלבנים לא משפיעים בשום צורה על תוצאות הבחירות. הם נחשבים כקול פסול ולא יותר. בעוד שאלו שמצביעים פתק לבן חשים גאווה וצדק, עבור עובדי הקלפי הם לא יותר מנטל בזמן ספירת הקולות, מכיוון שהפתקים הלבנים לא נספרים בחישובי אחוז החסימה וחלוקת המנדטים.
תפקידם העיקרי, והיחיד, של הפתקים הלבנים הוא לסייע למי שרוצה להצביע למפלגה מסוימת, אך פתקי ההצבעה שלה נגמרו באותה הקלפי. אותו אדם יכול לכתוב על הפתק הלבן את שם המפלגה כפי שהוא מופיע ברשומות, ולשלשל אותו לקלפי כאילו היה פתק מקורי.
כמו בעבר, גם בבחירות הקרובות אלפי אזרחים צפויים להגיע לקלפי ולהעניק את קולם למפלגות שייתכן מאוד שלא ייכנסו לכנסת ה-23. הסיבה לכך שאותם קולות יאבדו היא שהמפלגות שזכו בהם לא עברו את אחוז החסימה.
אחוז החסימה הוא למעשה שיעור הקולות הנמוך ביותר שיספיק למפלגה כדי לקבל ייצוג בכנסת. החישוב נעשה בצורה פשוטה של מספר האנשים שזכאים לבחור אל מול מספר הכיסאות בכנסת. בפועל כל כיסא שווה 0.8% מהקולות, אבל בפוליטיקה הישראלית החליטו להעלות את אחוז החסימה ל-3.25% מכלל הקולות הכשרים.
אחוז החסימה מסייע בעיקר למפלגת השלטון, בדרך כלל זו שזכתה במרבית הקולות, למשול במדינה. המחשבה שעומדת מאחורי המהלך היא שככל שאחוז החסימה יהיה נמוך יותר, יהיו יותר מפלגות סקטוריאליות שירצו תמורה כדי להיכנס לקואליציה. ברגע שיהיו פחות מפלגות, כך תהיה יציבות שלטונית גבוהה יותר ויהיה נוח יותר למשול.
לאחר שכל הקולות הכשרים נספרים, מחלקים אותם ב-120 וככה קובעים כמה קולות שווים מנדט, כלומר מושב בכנסת. אבל כמו בחיים עצמם, המספרים לא תמיד מסתדרים ולכל מפלגה יש עוד כמה קולות שלא מספיקים כדי לייצר מנדט שלם. במקרה כזה, נכנסים לתוקף הסכמי העודפים.
הסכמי העודפים נחתמים עוד לפני הבחירות בין מפלגות עם השקפת עולם דומה וקובעים שהקולות העודפים של מפלגה אחת יעברו למפלגה האחרת, כדי שירכיבו מנדט נוסף ולא יילכו לאיבוד.
ההסכמים תקפים רק בתנאי ששתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה. אם אחת מהמפלגות לא קיבלה 3.25% מהקולות, אף פתק לא ינדוד לכיוונה או לכיוון המפלגה השנייה והוא פשוט יילך לפח.
בבחירות אפריל 2019 הפציע לאוויר העולם המושג "בלוק טכני". אז הייתה זו רשימת "איחוד מפלגות הימין" שכללה בתוכה את הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית, בבחירות הנוכחיות הבלוק הטכני נוכח באיחוד השורות של העבודה-גשר עם מרצ.
"בלוק טכני" הוא רשימה משותפת לכמה מפלגות, אך שונה במהותו מהרשימות האחרות. בדרך כלל, מפלגות שרצות ברשימה אחת מתפקדות כמעין מפלגה אחת - הן מקיימות מסע בחירות אחיד וגם לאחר הבחירות הן ממשיכות לתפקד כסיעה אחת בכנסת. לעומת זאת, "בלוק טכני" מוגדר מראש כאיחוד זמני ומוגבל.
אז אם מחליטים להתפלג לאחר הבחירות - למה מלכתחילה להתאחד? המפלגות שהקימו את הבלוק הטכני חששו שאם ירוצו בנפרד הן עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר בחוץ. ולכן, למרות ההבדלים ואי ההסכמות הן החליטו לרוץ יחד כדי לעבור את המשוכה של אחוז החסימה ולא מתוך כוונה לשיתוף פעולה ארוך טווח לאחר הבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
