15 המנדטים של המשותפת לא שווים הרבה
הציבור הערבי יצא בהמוניו לקלפיות, אבל זה לא יעזור לו כי המפלגה שמתיימרת לייצג אותו מסרבת לשבת בקואליציה. זו ההזדמנות האחרונה שלה
הרשימה המשותפת אחרי המדגמים(צילום: AFP)
גם במערכת הבחירות הזו אין מנצחים בין ימין ושמאל ובין בנימין נתניהו לבין בני גנץ. המנצח, כנראה היחיד, הוא הציבור הערבי. אחרי שיעור נמוך במיוחד בבחירות אפריל, שבהן מחצית מבעלי זכות הבחירה הערבים לא יצאו מהבית, ואחרי שיפור בספטמבר (כ-59%), השבוע קיבלנו הישג מרשים כאשר שיעור ההצבעה בקרב הערבים הגיע למספר שיא מאז שנות ה-90 של 65%, והתקרב מאוד לשיעור ההצבעה בקרב היהודים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
סקרים שנערכים בשנים האחרונות בחברה הערבית משרטטים מגמות של עלייה ברצון למעורבות, השפעה ולקיחת חלק פעיל בפוליטיקה. המרוויחה העיקרית מכך היא מפלגת הרשימה המשותפת, שזכתה ככל הנראה ל-15 מנדטים. ללא ספק, בבחירות האלו שיחקו לה הקלפים.
על רקע תוכנית המאה, והסעיף מעורר המחלוקת הנוגע להעברת המשולש על תושביו לרשות הפלסטינית, המשותפת הצליחה להפנות לטובתה את זעם הציבור הערבי. כשממול לא עמדה אף אלטרנטיבה לקול הערבי, ואפילו מרצ דחקה את עיסאווי פריג' מחוץ לעשירייה, היה ברור לרוב האזרחים הערבים למי הם מצביעים. לראייה, בכפר קאסם, עירו של פריג', עברו אלפי קולות ישירות ממרצ למשותפת.
אבל כאמור, גורם נוסף שהוציא את הציבור הערבי מהבתים הוא ההבנה שהם הפכו לחלק אינטגרלי מהמשחק הפוליטי, בעלי סיכוי להשפיע ועם לגיטימציה מצד המפלגות הציוניות השונות. למעשה זו הייתה הפעם הראשונה ששתי המפלגות שמתמודדות על השלטון, מימין ומשמאל, חיזרו כך אחר הקול הערבי. כשראש הממשלה הגיע לכנס בחירות בטמרה, וכשבני גנץ השקיף עליי משלטים במרכז נצרת, חילחלה התחושה שיש לציבור הערבי כוח בידיים.
האבסורד הוא שהקמפיינים של הליכוד וכחול לבן אמנם הצליחו להשפיע על האזרחים הערבים לצאת להצביע, אבל לתת קולות נוספים עבור המשותפת, על חשבונן. הן הוציאו כסף רב על קמפיין ממוקד לערבים אך טעו לחשוב שזה מה שיביא להן תמיכה.
לא מספיק לדבר ערבית. צריך להבין ערבית. להוציא סרטון עם אבי דיכטר – שעומד מאחורי חוק הלאום - קורא לציבור הערבי להצביע לליכוד, או להכריז בערבית שחייבים להתקדם ולהצביע כחול לבן כשבינתיים בכירי המפלגה משתמשים בסיסמאות כמו "רוב יהודי" - זה לא להבין את הציבור הערבי.
"ההסתה חיזקה אותנו": תומכי המשותפת (צילום: עידו ארז)
יוסף חדאד(צילום: אלעד ברמי)
החגיגה הגדולה של הרשימה המשותפת מוצדקת. היא הגיעה ליעד הנכסף שהציבה – 15 מנדטים, ואפילו גרפה כמנדט שלם מהשמאל היהודי, שזה בהחלט דבר חסר תקדים. אבל יחד עם זאת כדאי לצנן את ההתלהבות: מה ההבדל בין 10 או 13 או 15 מנדטים לרשימה המשותפת כשהיא לא מוכנה לשבת בשום קואליציה, ולכן יכולתה לקדם את המגזר הערבי ולטפל בנושאים הבוערים במגזר מהאלימות, דרך החינוך ועד התשתיות, תישאר מוגבלת?
בבחירות הבאות, זה ברור, המפלגות האחרות ישכילו לפנות לציבור הערבי בזמן ובאופן אפקטיבי. במילים אחרות, הרשימה המשותפת קיבלה את ההזדמנות האחרונה להוכיח שמעבר לדיבורים היא יכולה גם לספק מעשים.
הזינוק האדיר תוך שנה בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות מעיד על הלך רוח חדש. הקול שלהם הפך לחלק אינטגרלי ומשמעותי, שעשוי לשנות את המפה הפוליטית בארץ. עדיין לא ידוע אם תוצאות הבחירות יובילו לממשלת אחדות, אך אפשר לומר חד-משמעית שתוצאות הבחירות עשויות להוביל לאחדות אחרת - חברה מאוחדת עם שותפות והשפעה של כלל המגזרים בה.
- יוסף חדאד
הוא ערבי ישראלי ופעיל חברתי, מייסד עמותת "ביחד – ערבים זה לזה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יוסף חדאד
מומלצים
