מרוויחות 32% פחות מגברים, יותר אימהות רווקות מעל גיל 45
לקראת יום האישה הבינלאומי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים שמהם עולה כי נכון ל-2018, כ-49% מהרווקות בגילי 49-45 הן אימהות - פי 3 מאשר לפני עשור
בעשור האחרון נרשם זינוק בשיעור האימהות הרווקות מעל גיל 45 בישראל - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסמים היום (חמישי), לקראת יום האישה הבינלאומי שיצוין ביום ראשון. על פי הנתונים, נכון לשנת 2018, כ-49% מהרווקות היהודיות (ומיתר המגזרים מלבד הערביות) בגיל 45-49 הן אימהות, פי שלושה בקירוב לעומת שנת 2007, אז שיעורן עמד על כ-17%. גם במגזר הערבי חלה בתקופה זו עלייה דומה במספר האימהות הרווקות בקבוצת גיל זו, מ-5% ל-16%. כמו כן, נכון לסוף 2018 חיות בישראל 4,517,400 נשים, מהן כ-73% בנות 15 ומעלה. תוחלת החיים בישראל עומדת על 84.8 שנים בקרב נשים ועל 80.9 שנים בקרב גברים.
לפי הנתונים, כ-10% מהנשים היהודיות (ויתר הנשים מהאוכלוסיות שאינן ערביות) בנות 45-49 הן רווקות, לעומת כ-6% לפני עשור. 51% מהנשים היהודיות (ויתר הנשים מהאוכלוסיות שאינן ערביות) בנות 25-29 נשואות, לעומת 55% לפני עשור. עד גיל 45 שיעור הרווקות הערביות נמוך מאשר היהודיות, ולאחר מכן חל היפוך: 73.5% מהנשים הערביות בנות 25-29 נשואות, לעומת 81% לפני עשור. שיעור הנשים הערביות הרווקות בנות 45-49 נשאר דומה למה שהיה לפני עשור - כ-12% לעומת כ-11% (בהתאמה). 50,029 נשים נישאו ב-2017. כ-90% מהן נישאו לראשונה, וגילן הממוצע עמד על 25 שנים, לעומת 24.8 שנים ב-2007. שיעור הנשים הגרושות גבוה מזה של הגברים בכל קבוצות הגיל, עובדה שנובעת בעיקר מהנטייה של הגברים להינשא מהר יותר מהנשים לאחר גירושין.
בנוסף, הגיל הממוצע שבו נשים בישראל יולדות את ילדן הראשון עומד על 27.7 נכון לשנת 2018, שנתיים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2000. 5.6% מכלל התינוקות שנולדים לנשים יהודיות הן של רווקות, כפול מאשר בשנת 2000: 179,800 נשים ילדו במהלך שנת 2018. כ-29% מהן ילדו את ילדן הראשון, כ-27% את ילדן השני ו-44.5% את ילדן השלישי ומעלה. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה הוא 3.09 ילדים, גבוה מהממוצע במדינות OECD שעומד על 1.7.
יותר זכאיות לתעודת בגרות, הרוב מרוצות מחייהן
בקרב תלמידי כיתות י"ב, שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב בנות גבוה מאשר בקרב בנים - 71.2% לעומת 60.6% בהתאמה. כמו כן, בשנת תשע"ט (2018/19) למדו כ-317 אלף סטודנטים וסטודנטיות בישראל, מתוכם כ-187 אלף נשים, המהוות כ-59%. לשם השוואה, בשנת תש"ל (1969/70) הנשים היו כ-43% מכלל הסטודנטים.
88% מהנשים מרוצות מחייהן, בדומה לשיעור הגברים. 90% מהנשים המועסקות מרוצות מעבודתן ו-58% מרוצות מהכנסתן. בכ-72% ממשקי הבית שבהם יש מפרנס אחד מדובר בגבר. 50% מהאימהות לילדים עד גיל 17 שעובדות במשרה מלאה (35 שעות ומעלה בשבוע) מדווחות על חוסר שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לבין תחומים אחרים בחייהן. 28 אלף פסקי דין במשפטים פליליים ניתנו לתושבי ישראל בשנת 2017, כ-90% מהם גברים ורק כ-10% נשים.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הגברים בני 20 ומעלה שמציינים שהם מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשכה גבוה משיעור הנשים – כ-91% לעומת כ-78% (בהתאמה).
בנוסף, לקראת יום האישה הבינלאומי פרסם ארגון הנשים ויצו את מדד "תקרת הזכוכית" השנתי, המרכז נתונים הנוגעים למעמדן ולייצוגן של נשים במערכות השונות ואת חלוקת המשאבים של המדינה בין גברים ונשים.
על-פי נתוני המדד, נשים מרוויחות בממוצע 32% פחות מגברים; בכנסת הנכנסת יכהנו 30 נשים בלבד, רבע מהנבחרים; רק אישה אחת מכהנת כנשיאת אוניברסיטה מתוך תשע מהאוניברסיטאות בישראל; מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל, בראש אחד בלבד, הבנק הבינלאומי, עומדת אישה, זאת לעומת שלוש נשים בשנה החולפת; נשים משקיעות בשבוע 58% יותר זמן מגברים בטיפול במשק הבית ובילדים; ובשנת 2020 הפורום הכלכלי העולמי העלה את דירוג אי השוויון המגדרי של ישראל. נקודות האור - לראשונה ב-2018 מונתה ראשת עיר לאחת משלוש הערים הגדולות, עינת קליש-רותם בחיפה, ולראשונה מונתה מפקדת טייסת.
יו"ר ויצו העולמית, אניטה פרידמן, אמרה כי "למרות הישגים משמעותיים בשנים האחרונות, עדיין קיימים פערים בלתי נתפשים בין נשים וגברים בתחומי חיים מרכזיים. בחלק מהתחומים אף חלה נסיגה במצבם של נשים. חלוקת המשאבים הציבוריים חייבת להיות שווה ולשקף את שיעור הנשים באוכלוסייה, העומד על 51%".
לפנייה לכתב/ת 
