יותר טיסות - פחות ליכוד: ניתוח ההצבעה
הבירה, העיר הרביעית בגודלה וגם "אוהיו הישראלית": אלו הערים שבהן היו מהפכים בבחירות 2020, זה הקשר בין שנות לימוד, הכנסה וממוצע ימים בחו"ל לבין ההצבעה - וכך איבדה כחול לבן את הפריפריה. ניתוח תוצאות האמת, חלק ב'
העיר שנחשבת לזו שמנבאת את תוצאות הבחירות שוב הלכה עם המנצח, אבל גם הפעם - זו הפעם השלישית ברציפות - הכרעה אין בבחירות: רחובות, העיר שכונתה "אוהיו הישראלית", היא אחת משורת ערים שהחליפו ידיים ועברו מכחול לבן לליכוד. אבל גם בבחירות אלו אף גוש לא השיג 61 מנדטים, וכלל לא בטוח שהמנצח - ברחובות ובכלל המדינה - יצליח להרכיב ממשלה.
קולות נודדים, אל נתניהו: ניתוח תוצאות האמת, חלק א'
לעיון במודל דרך המחשב - לחצו כאן . לעיון דרך הטלפון - לחצו כאן
מודל שפותח על ידי "קליק ישראל" ומבוסס על המנוע האנליטי של חברת Qlik מציג את הקשר בין נתונים שונים לבין ההצבעה בבחירות, מזהה באילו יישובים כחול לבן התחזקה והיכן היא דווקא נפלה ומראה מיהן הערים שבהן היו מהפכים. צפו כאן בערים שבחרו אחרת בבחירות 2020 לעומת בחירות 2019, מועד ב'.
בין היתר ניתן לראות את המתאם ביישובים ובערים בין ממוצע שנות לימוד, הכנסה ממוצעת - והגוש המוביל בבחירות. לצורך הניתוח הנתונים על היישובים נלקחו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונעשתה חלוקה לחמישה גושים - הימין (ליכוד, ימינה ועוצמה יהודית), מרכז-שמאל (כחול לבן והעבודה-גשר-מרצ), חרדים (ש"ס ויהדות התורה), ערבים (הרשימה המשותפת) ו"הבלתי-מזדהים" – ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.
יותר שנות לימוד, פחות תמיכה בליכוד
לפי הגרף, ככל שממוצע שנות הלימוד עולה מטפסת גם ההכנסה, וברוב הגדול של אותם יישובים מבוססים גוש המרכז-שמאל הוא שניצח. בצמרת נמצאים יישובים כמו מיתר, עומר ולהבים שבדרום, וכן כוכב יאיר, שהם ומודיעין-מכבים-רעות שבמרכז. בכל אלו הגוש המוביל בבחירות 2020 היה המרכז-שמאל, וכחול לבן הייתה המפלגה הגדולה ביותר.
יוצאי הדופן בקרב היישובים שבצמרת שנות הלימוד וההכנסה הם יישובים מעבר לקו הירוק כאלקנה, אפרת, קדומים וקרני שומרון, שם הימין בראש. למעשה, בכולם ימינה של נפתלי בנט הייתה המפלגה הגדולה ביותר. גבעת שמואל, עיר שבה שיעור גבוה יחסית של חובשי כיפה סרוגה, היא החריגה מבין הערים המבוססת, ושם בחרו בימין. הליכוד ניצח בעיר זו.
ברוב המכריע של היישובים שבהם ממוצע שנות הלימוד נע סביב 12 שנות לימוד וההכנסה ממוצעת או מעט פחות מכך, גוש הימין הוא שניצח. רוב היישובים עם ממוצע שנות לימוד נמוך והכנסה נמוכה שייכים למגזר הערבי ושם בחרו ברשימה המשותפת.
מתאם גבוה ניתן לראות גם בין ממוצע הימים בחו"ל לבין הגוש המוביל. לפי הגרף, עם העלייה בשהות בחו"ל, הסיכוי לבחירה בגוש המרכז-שמאל גדל משמעותית. בקרב היישובים שבתחתית, הגוש המוביל היה ברוב המקרים הערבי או החרדי. בין לבין - גוש הימין הוביל.
בבחירות הקודמות כל עשרת היישובים שבהם השינוי במספר הקולות היה הגדול ביותר היו ערביים. הפעם נמשכה המגמה: שבעה מהיישובים הם מהמגזר, ביחד עם לוד המעורבת, וכן באר שבע ונתניה, מעוזים של הליכוד. הרקע הוא העלייה הדרמטית בשיעור ההצבעה במגזר הערבי, שם נרשם אחוז ההצבעה הגבוה ביותר מאז 1999.
החליפה ידיים: ירושלים של נתניהו
העיר הגדולה ביותר שבה התחלפה זהות המפלגה הגדולה היא גם העיר הגדולה במדינה – הבירה ירושלים. בבחירות מועד ב' ניצחה בירושלים יהדות התורה, הפעם שיעור ההצבעה בעיר למפלגה החרדית ירד במעט - ואילו הליכוד של בנימין נתניהו זינק בכמעט 5% ותפס את הבכורה בבירה.
במרבית הערים שבהן התחלפה הבכורה היה זה מכחול לבן לליכוד. בעיר הרביעית בגודלה בארץ, ראשון לציון, קיבלה מפלגתו של בני גנץ מספר קולות דומה מאוד לאלו בבחירות בספטמבר, אבל הליכוד השיג 6,000 קולות נוספים, וצמח מ-34% ל-40%.
ברחובות, שבמועד א' הקרב בה היה צמוד (בדומה לשוויון 35:35 במנדטים בין כחול לבן לליכוד) ובמועד ב' ניצחה כחול לבן, זכה הפעם נתניהו בבכורה. כמו בראשון לציון, כחול לבן לא נפלה - אלא הליכוד הוא שזינק ב-6%, עלייה גדולה יותר מזו שרשם בתוצאות הארציות. בעבר כונתה רחובות לא פעם "אוהיו הישראלית", על שם המדינה האמריקנית שנחשבת כמנבאת את זהות הנשיא.
הסיפור היה דומה מאוד גם בערים קריית מוצקין ובקריית ביאליק, ובמועצות המקומיות באר יעקב וגדרה. בכולן הליכוד טיפס ב-6-7 אחוזים ועקף את כחול לבן, שבמרבית המקרים שמרה על כוחה. הסיבה לכך היא שכחול לבן "שתתה" קולות לעבודה-גשר-מרצ, בזמן שלא מעט ממצביעיה עברו לליכוד. בוחרים נוספים עברו לליכוד מימינה, מעוצמה יהודית ומישראל ביתנו - שנחלשו כולן.
שינוי נוסף בזהות המפלגה הפופולרית ביישוב אירע בכיסרא-סמיע שבגליל. לפי התוצאות הרשמיות, בבחירות הקודמות 4% מהמצביעים ביישוב הדרוזי בחרו בליכוד, אבל זה קרה לאחר שנחקרו חשדות לזיופים ונפסלו קולות שבתחילה נספרו לליכוד. הפעם בחרו 38% במפלגתו של נתניהו.
בגבעת שמואל הפך הליכוד למפלגה הגדולה ביותר לאחר שזינק ב-6% אל מול ירידה של שני אחוזים בימינה, ששיעור ההצבעה לה ירד משמעותית גם בתוצאות הכלליות. בשלושה יישובים נוספים אירעו שינויים במפלגה המובילה: רג'ר, כפר עלווי בגבול הצפון שם דווקא ש"ס הפכה למפלגה הגדולה עם 27% לאחר שעקפה את הליכוד; בית ג'אן הדרוזי שבגליל (מהעבודה-גשר לכחול לבן); ובוקעתא הדרוזי שברמת הגולן, שם שיעור ההצבעה עמד רק 13%, והמפלגה הגדולה הייתה כחול לבן על חשבון הליכוד.
כחול לבן התחזקה במרכז ונחלשה בדרום
כחול לבן, כאמור, שמרה על כוחה. בתוצאות הארציות היא התחזקה באחוז, ועליית שיעור ההצבעה הביאה לעלייה של יותר מ-60 אלף במצביעים למפלגתו של גנץ. בתל אביב היא התחזקה ביותר מ-14 אלף קולות, וברשימת עשרת הערים שבהן חל הגידול הרב ביותר במספר הקולות לכחול לבן נמצאות גם רמת גן, חיפה, הרצליה, ירושלים, רמת השרון, גבעתיים, כפר סבא, מודיעין-מכבים-רעות והוד השרון. כולן, פרט לירושלים, ערים המזוהות מסורתית עם המרכז-שמאל.
אפשר אולי לומר לפיכך שקמפיין המרצת הבוחרים של כחול לבן עבד, ובאזורים המזוהים איתה מספר הקולות של המפלגה גדל - אבל מנגד אפשר להסתכל על ירכתי הטבלה, ולראות שבמעוזי הליכוד כחול לבן הלכה לאחור. פרט ליישובים ערביים, חלה ירידה משמעותית במספר הקולות למפלגה גם בערים כמו אשדוד, קריית גת, אשקלון, באר שבע וקריית מלאכי – כולן ערים דרומיות, וגם בעפולה הצפונית. ואולי זה מה שמסביר טוב מכל את הסיפור של הבחירות האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
