הכסף הערבי האפל מגיע לעזה בחסות נתניהו
הכסף של מדינות ערב מממן טרור, מגביר סכסוכים, משמש לרכישת נשק ומשרת את ארה"ב וישראל. פרשן פלסטיני עם זווית אחרת על תמיכת קטאר
בנימין נתניהו אוהב להתגאות בקשרי הידידות שהוא רוקם עם מדינות ערביות, אבל חשיפת הביקור הסודי של ראש המוסד ומפקד פיקוד דרום בקטאר – על ידי אביגדור ליברמן - חילצה ממנו תגובה שונה מהרגיל. הפעם הוא הביע מורת רוח.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
משימתה של המשלחת הישראלית, בהוראת נתניהו, הייתה לדרוש מקטאר להוסיף ולהעביר כסף לתנועת החמאס. ליברמן, שסבר שזוהי ותרנות מוגזמת כלפי חמאס והפלגים בעזה, תקף את נתניהו בחריפות. הוא כבר טען בעבר שמדיניותו של ראש הממשלה כלפי עזה נכנעת לטרור ופוגעת ביכולת ההרתעה של ישראל.
אין ספק שהבחירות הכתיבו את צעדיו של נתניהו. הוא רצה להיראות תקיף כלפי עזה בעיני ציבור בוחריו, אך למנוע הסלמה בפועל. לכן מצד אחד הוא שחרר בשבועות האחרונים איומים בוטים כלפי עזה והבהיר כי האפשרות לתקיפה נרחבת ברצועה שרירה וקיימת, אך מצד שני היה מעוניין להרגיע את החזית. הוא השתמש באיום רק כדי ליצור לחץ שיגרום לחמאס ולשאר הפלגים בעזה לשמור על הרגיעה.
כאשר נתניהו לא הצליח לשמור על השקט בעזה, הוא נקט שני צעדים: תחילה שלח משלחת ביטחונית לקטאר כדי לחדש את הזרמת הכספים לחמאס בתמורה לרגיעה, ואחר כך הודיע על הקלות לרצועת עזה, מהלך שהפתיע לא מעט ישראלים. הוא הגדיל ל-7,000 את מספר אישורי הכניסה לסוחרים מעזה (ייתכן כי המספר יגדל ל-10,000) והרחיב את שטח הדיג ל-15 מייל.
הטון המאיים של נתניהו כלפי רצועת עזה נועד בסך הכול לשפר את סיכויי ההצלחה שלו בבחירות. הוא בשום פנים ואופן לא היה מעוניין בהסלמה עם הפלגים בעזה כי תרחיש שבו נופלים עשרות או מאות טילים על תל אביב היה עלול להחליש אותו בבחירות. עם זאת, חשוב לזכור שאי אפשר לתת אמון במדיניותו זו, ונתניהו המתנהג כשה תמים לפני בחירות יכול להפוך בן רגע לזאב טורף אחריהן.
במקביל, השגריר הקטארי מוחמד אל-עמאדי הגיע לעזה על מנת לחדש את הסיוע הכספי שישמש לתשלום משכורות, לתמיכה בפרויקטים שונים ולסיוע סוציאלי. אך כל אלה רק חושפים את החרפה הכרוכה בתפקיד הפוליטי שקטאר לקחה על עצמה.
כמובן שמגיעה לקטאר תודה על הפרויקטים שתמכה בהם ועל הכספים והסיוע שהיא מעניקה לעזה. אך הכסף הקטארי אין מקורו בתמיכה בסוגייה הפלסטינית או ברצון לסייע לפלסטינים להתמודד עם הכיבוש הישראלי ועם עסקת המאה. קטאר הייתה אחת המדינות הערביות הראשונות שכוננה יחסים עם ישראל ופתחה לשכת מסחר ישראלית בבירתה, דוחא. היא עשתה זאת זמן רב לפני שמדינות ערביות אחרות החלו להידרדר לנורמליזציה עם ישראל. קטאר אמנם סגרה לבסוף את לשכת המסחר, אך הוסיפה לשמור על קשר עם ישראל, ואת זאת מוכיחה העובדה שאל-עמאדי ופמלייתו נכנסו לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון והעבירו לעזה כספים וסיוע תוך תיאום עם ישראל ובהסכמתה.
מובן שזהו רק קצה הקרחון. הכסף של מדינות ערב משחק תפקיד אפל ברחבי העולם הערבי. הוא מממן את הטרור ומגביר את הסכסוכים הפנימיים בכמה מדינות ערביות. הוא משמש לרכישת נשק ולמימון שכירי חרב לשם נקמה במשטר זה או אחר, או כדי לשרת את האינטרסים של ארה"ב וישראל.
הכסף של העולם הערבי עומד כעת בפני מבחן. העם הפלסטיני זקוק לכספם של הערבים, שמאפשר להם להחזיק מעמד ולעמוד איתן בפני המדיניות האמריקנית והישראלית. אבל הפלסטינים זקוקים לכסף ערבי נקי שיאפשר להם לסיים את הפילוג הפנימי ולהתגבר על חולשותיהם. הם במצוקה, מפני שארה"ב לחצה עליהם וסחטה אותם עד שהגיעו למצב שבו הם נזקקים לכסף. כספן של מדינות ערב יתקבל בברכה כל עוד הוא ניתן בהחלטה של הערבים ומשרת את האינטרסים של הערבים. אין לנו רצון בכסף שמשרת תוכניות עוינות לעם הפלסטיני ולאומה הערבית.
- טלאל עוקל הוא ופרשן פוליטי פלסטיני. המאמר המלא התפרסם ביומון הפלסטיני "אל-איאם" הרואה אור ברמאללה. גרסה זו מתפרסמת בחסות "אופק לתקשורת הערבית", מיזם משותף למכון ון ליר ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: דולי ברוך
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
טלאל עוקל
מומלצים