הבעיה בחקיקה פרסונלית. תשובה למגיבים

יש קושי ביצירת תרבות של העברת חוקי יסוד ברוב דחוק לפי אינטרס רגעי. התוצאה היא שכל צד שיקבל 61 מנדטים ישנה את השיטה ויבטל את קודמו

פרופ' דניאל פרידמןפורסם: 09.03.20 , 12:15

פרופ' דניאל פרידמן(צילום: טל שחר)

מאמרי מאתמול (יום א') - "'חוק נתניהו' הוא בלתי מתקבל על הדעת" - זכה לתגובות רבות, שחלק נכבד מהן מתנגד לתוכנו ומעדיף חקיקה שתמנע ממי שהוגש נגדו כתב אישום להרכיב ממשלה.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

ברצוני להבהיר שהמאמר לא נועד לתמוך בבנימין נתניהו, ואני בוודאי מתנגד לבחירות רביעיות. התנגדותי לחקיקה פרסונלית היא עקרונית ובאה לידי ביטוי גם כאשר התנגדתי, ואני עדיין מתנגד, לרעיונות שצצו לחוקק חוק שיעניק חסינות לנתניהו.

מי שתומך כעת בזכות לחוקק את "החוק נגד נתניהו", כשיש אולי 61 חברי כנסת התומכים בכך, צריך להשלים עם האפשרות שאם נתניהו יזכה ב-61 מנדטים - בבחירות רביעיות אם חס וחלילה יתרחשו - הוא יהיה זכאי באותה מידה לחוקק לעצמו חוק חסינות.

ובכלל, אני רואה קושי ביצירת תרבות של העברת חוקי יסוד ברוב דחוק לפי אינטרס רגעי וזמני (נתניהו הרי תמך בתקופת אהוד אולמרט בחוק המחייב התפטרות של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום. כעת הפך את עורו). התוצאה של תרבות כזו תהיה שפעם, כשצד אחד זכה ברוב של 61, הוא ישנה את השיטה מיסודה בהתאם לאינטרס הזמני שלו, ולאחר מכן, כאשר יזכה הצד האחר ברוב דחוק כזה – הוא יבטל את כל מה שעשה קודמו.

על רקע זה ניתן להבין ש"החוק נגד נתניהו", אם יעבור, לא יוסיף דבר. אם בני גנץ יצליח להרכיב ממשלה – החוק לא יהיה דרוש ולא יהיה רלבנטי. לעומת זאת, אם גנץ לא יצליח בכך, ואנו נתדרדר לבחירות רביעיות, לא תהיה בחוק שום תועלת. נתניהו יתייצב שוב בראש בלוק הליכוד, ואם יזכה ברוב של 61, הדבר הראשון שיעשה יהיה לבטל את החוק המונע ממנו לעמוד בראשות הממשלה. ובקיצור, החוק מיותר, ומהווה אמצעי חסר תועלת במאבק המתנהל נגד עינינו.